"עדיין מכנים אותה 'חקלאות אורגנית', אלא שהאמת היא שכבר מזמן מדובר בתעשייה עתירת ידע ובעלת פוטנציאל כלכלי ענק. נכון שיש עדיין חברות מסחריות המגלגלות מיליארדי דולרים ממכירת כימיקלים וחומרים אסורים, המעדיפות לעצום עיניים ולמשוך זמן. אך המגמה בעולם, ובישראל בפרט, ברורה, והחברות המסחריות ייאלצו להצטרף למהפך האורגני העולמי, ירצו או לא ירצו" - כך אומרת מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית-ביולוגית בישראל, ד"ר אורנית רז, בראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד בינואר.
קשה שלא להתרשם מהנתונים שמציגה רז (35), חברת הקיבוץ הדתי ניר עציון, המצביעים על גידול שנתי של 13.5% במכירות החקלאות האורגנית בשוק העולמי בחמש השנים האחרונות, במקביל להוזלה משמעותית של התוצרת. בישראל קצב הגידול הוא מדהים - 25% בשנה.
ב-2002 הסתכמו מכירות המזון האורגני בשוק העולמי ב-18 מיליארד יורו, וב-2006 ב-30.1 מיליארד יורו (גידול של 67%). הכלכלנים צופים שב-2012 יגיעו המכירות ל-55.3 מיליארד יורו, גידול של 210% בעשור.
כשמדובר ביצוא אורגני בולט עוד יותר הפוטנציאל הטמון בענף; בעוד שמוצרי החקלאות האורגנית הם כיום 1.5% מהייצור החקלאי בישראל, מוצרי החקלאות האורגנית אחראיים ל-12% מהיצוא החקלאי.
רז מסכימה שמחירי התוצרת האורגנית מהווים עדיין מחסום מסוים בפני הגדלת הביקוש, בעיקר בקרב השכבות העממיות. אבל הנתונים שהיא חושפת מצביעים על מגמת הוזלה, ולהערכתה בתוך כמה שנים הפרשי המחיר, אם בכלל, יהיו זניחים.
מחירים כמעט זהים
מנתונים של החברות לייצור מזון אורגני הרדוף ואדמה עולה כי ב-2005 נמכרה קינואה אורגנית (אריזה של 500 גרם) ב-18 שקל, ובראשית 2007 נמכר אותו מוצר בתשעה שקלים. במקביל, רשמה הטחינה האורגנית הוזלה של 28%; הפסטה - הוזלה של 22%; הלחם - 13%; הקטניות - 23% והאורז - 17%.
מעניינת אף יותר השוואת מחירים בין מוצרים אורגניים ללא אורגניים (מנתונים של בית הבד המקורה בחוף הכרמל): ליטר שמן זית אורגני נמכר השנה ב-35 שקל לליטר - מחירו של שמן זית לא אורגני. צנצנת זיתים סוריים אורגניים (580 מ"ל) נמכרת ב-20 שקל - מחירה של צנצנת זיתים לא אורגניים מאותו גודל. מרבית הפירות והירקות האורגניים עדיין יקרים יותר, אך כבר ניתן למצוא בנקודות מכירה לא מעטות תוצרת אורגנית במחירים זהים לתוצרת לא אורגנית.
כדי להתבוסס בבוץ הישראלי דחית קריירה מבטיחה בבית הספר למינהל עסקים ב-MIT. מה הביא אותך לזה?
רז: "ההחלטה לחזור מבוסטון נבעה משיקולים משפחתיים, אבל לא רק. כשחזרתי היה ברור לסביבתי הקרובה שאצטרף לסגל של אחד מבתי הספר המובילים למינהל עסקים. קיבלתי הצעות והופעלו עלי לחצים מהסביבה המקצועית להמשיך בקריירה אקדמית, אלא שכל אותה העת כירסם בי מין חשש שלא זאת הקריירה שאני מייחלת לעצמי".
כחברת ניר עציון, קרוב לוודאי שקיבלת הצעות להשתלב במערכת הכלכלית-עסקית המקומית.
"לא בדיוק. במשק שלנו האופציות שלי היו להשתלב בתפקידים במערכת החינוך או התרבות. בוא נגיד שזה לא בדיוק התאים לי. הפתרון צנח לו בדמות מודעת דרושים צנועה באחד מעיתוני סוף השבוע. על אף שלא עמדתי באף אחד מהקריטריונים שנדרשו לתפקיד, לאחר הליך ארוך של מיון נבחרתי, והשאר כבר היסטוריה".
יש דעה די נפוצה בציבור שסיפור החקלאות האורגנית הוא "עבודה בעיניים". מי באמת יכול לבדוק אם ריססו או לא ריססו את הפלפל והחסה? בכלל, בציבור שורר בלבול לא קטן בין "אורגני", "ביולוגי" ו"ביו".
"העיקרון המוביל בחקלאות האורגנית הוא הוגנות, ואנחנו עמלים בארגון שלנו על יישום העיקרון הזה עם משרד החקלאות. ב-2005 נחקק חוק המסדיר את פעילות החקלאות האורגנית כולל פיקוח ובקרה, ואני מאמינה שבתוך חודשים יושלם ההליך להתקנות התקנות. בפיקוח היומיומי אנחנו נעזרים בשלוש חברות פיקוח שהוסמכו בידי משרד החקלאות (אגריאור, סקאל ו-I.Q.C). החברות האלה דוגמות את התוצרת אצל המגדל או בחנות פעם או פעמיים בשנה ובודקות אם המוצרים עומדים בתקן".
פעם-פעמיים בשנה זה מספיק, לדעתך?
"לא. אבל יצרנו מציאות שכדאי למגדל להיות הוגן. כדי למכור תוצרת אורגנית כדאי לו להיות חבר בארגון ולשאת את הלוגו שלנו - 'טוב השדה'. הלוגו הזה מוכר כי הוא מבטיח אמינות. כדי לקבל את הלוגו על המגדל להיות מלווה במהלך הגידול במדריכי הארגון. הארגון מעמיד לרשות המגדלים חמישה מדריכים כאלה ועוד מדריכה לתעשייה אורגנית, שמגיעה למפעלים שעוסקים בעיבוד תוצרת חקלאית אורגנית. היא גם מדריכה ויועצת בנושא שתופס כיום תאוצה - קוסמטיקה אורגנית. המגדלים יודעים שכל בעיה ספציפית זוכה לטיפול, ואם יש צורך גם בהתייעצות עם מומחים בחו"ל".
איך אתם נוהגים כשמתברר שמישהו מהמגדלים "עובד עליכם"?
"מאז שאני בתפקיד שני מגדלים הוצאו מהארגון. המשמעות היא שהם לא זכאים יותר להשתמש בלוגו שלנו. בנוסף, דיווחנו עליהם לרשות הפיקוח במשרד החקלאות, ומשרד הבריאות רשאי להעמיד אותם לדין. מבחינתנו הם לא יותר טובים מכל גנב והטיפול בהם צריך להיות בהתאם. אם מישהו מתקשר אלי ואומר שהוא חושב שיש בעיה עם איזה מגדל, המדריך שלו יוצא לבדוק אותו, ואם יש ממש בסיפור הטיפול בהתאם. עם זאת, אני לא שוללת שייתכנו רמאויות כשם שיש בכל תחום מסחרי".
לי זה נראה שקל יותר לרמות בתחום הזה.
"בהחלט לא. יש דברים שהמדריכים האורגניים יודעים, והם מבחינים בקלות בכל מיני חריגות קטנות. הם מכירים את המגדלים שלהם ויודעים מי עשוי לעשות תרגיל. בעיקרון, אנחנו בודקים טוב-טוב את המגדלים שלנו ויודעים עם מי אנחנו עובדים".
האם הקוראים יכולים להיות שקטים כשהמוצרים שלכם מגיעים לצלחת של הילדים שלהם?
"בהחלט. אצלי בבית נכנסים רק ירקות ופירות אורגניים. שלושת הילדים שלי לא נוגעים בבית בשום תוצרת מרוססת. כשם שאני לא אתן לילד שלי לגעת במשקאות דיאט, שמלאים בכימיקלים, אני לא אתן לו לגעת בפלפלים, עגבניות וחסה לא אורגניים. מזון אורגני נכנס אלי הביתה לא בגלל מה שיש בו, אפילו שגם מבחינה תזונתית הוא עדיף, אלא בגלל מה שאין בו".
איך הפיקוח האורגני בישראל בהשוואה לנעשה בעולם?
"אנחנו עומדים בכל הסטנדרטים הבינלאומיים. הפיקוח בארה"ב הוא בכמה קריטריונים קל יותר מהפיקוח האירופי, והפיקוח הישראלי הוא המחמיר מכולם. לפחות פעם ברבעון אנחנו יושבים ובוחנים מ חדש את התקנים שלנו ומעדכנים אותם בהתאם לשינויים שחלים בעולם, ותמיד בכיוון של החמרה. כל זה סידר לנו שם טוב בעולם, ויש לכך ביטוי בשוקי היצוא".
אצל הירקנים והרשתות יש "אורגני" ויש "ביו". מה עדיף?
"חד משמעי - אורגני. בייצור מזון אורגני, כל התהליך - החל מהכנת הקרקע לשתילה וזריעה ועד שהחסה מגיעה לצלחת - הוא מפוקח. אין כימיקלים, אין הורמונים ואין חומרי חיטוי רעילים בקרקע. בתוצרת ביו נעזרים באויבים הטבעיים של המזיקים, אך אין זה מבטיח שלא ריססו שם כימיקלים".
אורנית רז - מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית - חושפת הכל על תעשיית הירקות והפירות האורגניים
עמירם כהן
16.5.2007 / 10:49