דלתות - מלכודת מוות בשעת שריפה

את המקרה של הילד איתי גיפסרמן ז"ל יזכרו כבאי תחנת הכיבוי באר שבע עוד שנים רבות. לאחר שפרצו את הדלת הנעולה ונכנסו לדירה הבוערת ראו, למרבה הזוועה, על הקיר המפויח סימני כפות ידיים של הילד בן החמש שניסה להימלט מהלהבות ולא הצליח למצוא את דרכו בתוך העשן.

אחרי שהאש כובתה התפנה מפקד המשמרת בתחנת הכיבוי לשוחח עם העיתונאים הרבים שהגיעו למקום. "הילד לא היה יכול להימלט מהאש גם אם היה מוצא את דרכו אל דלת הבית, משום שזו היתה נעולה. אי אפשר לצפות מילד שיידע איך להתנהג במצב שכזה. גם אם זה היה מבוגר, היה לו קשה מאוד להסתדר", אמר.

עבור הכבאים בבאר שבע ובתחנות הכיבוי ברחבי המדינה הסיפור אינו חדש. שוב ושוב מוזעקים כבאים לחילוץ לכודים מתוך דירה בוערת ובכל פעם הפרטים נשמעים דומים: ילדים או קשישים נלכדים בלהבות גם כשהמרחק אל הדלת הוא כמה פסיעות. גם מבוגרים שכוחם במותניהם כבר נפלו קורבן ללהבות - ההיסטריה והעשן המתאבך הקשו על הבריחה.

הסטטיסטיקה מבהילה: מספר השריפות הממוצע במבנים בארבע השנים האחרונות הוא 5,500 בשנה. בשריפות האלה נהרגים מדי שנה 20-30 איש ונפצעים כ-500, מרביתם ילדים וקשישים.

הבעיה ידועה ומוכרת לגורמים מקצועיים: מניתוח עשרות מקרים בהם נלכדו בשנים האחרונות אנשים מאחורי דלתות שסירבו להיפתח בזמן אמת עולה כי הבעיה המרכזית היא מנגנון הנעילה - שברגע האמת אינו מאפשר פתיחה בקלות והימלטות פשוטה מהזירה וכך נהפכות הדלתות למלכודות מוות במקרה של שריפה. לפחות בחלק מהמקרים היה ניתן למנוע את התוצאות הקטלניות.

הבעיה קיימת בעיקר בשני סוגים של דלתות - דלתות של בתי מגורים ודלתות מילוט המותקנות בחדרי מדרגות, במבני מגורים רבי קומות ובמבני ציבור כמו בתי ספר, קניונים ובתי חולים. מתחקיר TheMarker עולה שהפיקוח על בטיחות הדלתות כמעט שאינו אפקטיווי, ובשוק נמכרות דלתות המבוססות על תקנים ישנים, חלקם בני כמעט 30 שנה, שבמדינות מערביות אחרות שודרגו כבר מזמן, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום.

משרד התמ"ת ומכון התקנים - הגופים שאמורים לשדרג את התקנים, ולהתאימם לסטנדרט הנהוג בחו"ל ולפקח על הטמעת השינוי בשטח - נוקטים בסחבת, מטילים את האחריות זה על זה ובעיקר לא עושים הרבה כדי לדאוג להתנעת וליישום התהליך של שכלול התקינה - ובעקבותיו של שינוי מנגנוני הנעילה המותקנים בדלתות.

סיפור אחר שקשור בדלתות מילוט הוא זה של השריפה הקטלנית שהתרחשה בסופרמרקט "חביב" באזור התעשייה סגולה שבפתח תקווה לפני כשבע שנים. בשריפה נספו ארבע קופאיות שניסו להימלט מהמקום ונתקלו בדלתות מילוט שהיו נעולות. יש לשער שהדלתות ננעלו כדי חדירה של גנבים.

לולא הסחבת, הבלבול והעברת האחריות מאחד לשני, הבעיה אמורה היתה להיפתר: עבור שני סוגי הדלתות - דלתות המילוט והדלתות הביתיות - קיימים כבר כמה שנים תקנים חדשים שאמורים לפתור את הבעיה, אבל בפועל הם אינם נאכפים.

התקן החדש לדלתות ביתיות פורסם כבר ב-2001 והתייחס לראשונה לסוגיית המילוט - הוא קובע שניתן יהיה לפתוח את מנגנון הנעילה בקלות ובאופן מיידי בעת שריפה. בפועל, בדיקת TheMarker מגלה שאין כיום אף יצרן העומד בתקן המחמיר הזה - כל היצרנים ממשיכים להיבדק לפי המפרט הטכני הישן, למרות שהם מצהירים כי המערכות שלהם עומדות בתקן.

בעיה נוספת עם התקן הזה היא הניסוח המעורפל והלא מדיד שלו: בעוד שהתקן האירופי מגדיר בבירור מהי מידת הכוח שצריך להפעיל אדם כדי לפתוח את המנגנון במקרה חירום (6 ניוטון למטר), ה"תרגום" הישראלי משאיר זאת בצורה מעורפלת, וקובע כי אפשר יהיה לפתוח את המנגנון "ידנית, מיידית ובקלות" כדי להימלט. מהו מנגנון שניתן לפתוח בקלות ובמיידיות? את זה התקן לא מסביר, אלא משאיר לשיקול דעת הבוחן - בניגוד גמור לכל מה שתקן צריך להיות: ברור, מדיד וחד משמעי.

שערוריית המילוט אינה מסתיימת בדלתות הביתיות. גם התקן המחודש העוסק במילוט קל ומהיר מדלתות אש במבני ציבור אינו נאכף ויישומו נדחה שוב ושוב. אגב, במקרה הזה מדובר בתקן רשמי, שהיצרנים מחויבים לעמוד בו.

התקן פורסם בראשונה ב-2003, וקובע כי מילוט מדלת אש יוכל להתבצע באמצעות לחיצה פשוטה על ידית הדלת גם כאשר הדלת נעולה מבחוץ. מטרת התיקון היתה לאפשר נעילת דלתות אש, דבר שהיה אסור עד אז. בעלי עסקים שחששו מפריצות התעלמו מהאיסור ונעלו אותן בפועל, כמו במקרה של סופרמרקט "חביב".כך נהפכו המבנים למלכודות אש.

ואולם מאחר שבמכון התקנים לא היה מתקן בדיקה מתאים החליט שר התמ"ת דאז לדחות את כניסת התקן לתוקף עד לינואר 2005 התאריך חלף, ומכון התקנים המשיך לבדוק דלתות אש לפי התקן הקודם. שוב נדחתה החלת תוקפו של התקן - לתחילת 2007. עד היום מותקנות בישראל דלתות שאינן עומדות בתקן החדש.

מושג על גודל הבלבול וחוסר התיאום בין הגופים ניתן לקבל מהתגובות של הגורמים המעורבים. בעוד שבמכון התקנים הודו כי ההיתרים שניתנים כיום לדלתות ביתיות הם לפי המפרט הישן, ורק החל מ-2008 יונפקו היתרים על פי התקן החדש, טוען הממונה על התקינה כי "באחרונה נרכש והופעל ציוד מתאים במכון התקנים, וכעת נעשית בדיקה של כל היצרנים על פי התקן החדש".

אגב, במכון התקנים מצהירים כי כיום יש תשעה יצרנים בעלי היתר לפי המפרט הישן. המשמעות היא שבשוק קיימים גם יצרנים שלא עומדים אפילו במפרט הישן, לא כל שכן בתקן החדש.

לגבי הניסוח הבלתי מדיד של התקן, בניגוד לזה האירופי, נמסר מהמכון כי "התקן אינו מאמץ תקן זר כלשונו. הצעת התקן מבוססת בעיקר על התקנים האירופיים".

באשר לדלתות המילוט, ממכון התקנים נמסר כי הסיבה לדחיות החוזרות ונשנות בכניסתו של התקן לתוקף נעוצה בכך ש"הציוד לבדיקת תפעול הדלת לא היה מוכן". עוד נמסר כי התקן הוא רשמי ולכן מועדי הפרסום של גיליונות התיקון הם לאחר חתימת שר התמ"ת - זמן ניכר לאחר אישורו וסיום הכנתו. לדברי המכון, כיום פועלים שני יצרנים שלהם היתר לפי התקן החדש - רב בריח ופלרז. "כמה יצרנים נוספים נמצאים בשלבים סופיים לקבלת היתר לדלתות אש", אומרים במכון.

הממונה על התקינה מסר בתגובה כי "הרוויזיה האחרונה של התקן פורסמה ב-2003, אך עד לדצמבר 2006 ניתן היה לבדוק התאמתן של דלתות אש לתקן הישן, ומתחילת 2007 על היצרנים לייצר דלתות אש לפי התקן החדש בלבד. עד כה לא נתקבל במשרדנו שום מידע מפורט בעניין יצרן ספציפי, אשר מייצר את הדלתות שאינן עומדות בדרישות התקן. במידה ויתקבל מידע מפורט - נבדוק אותו לעומק".

התקנים החדשים לדלתות פורסמו כבר ב-2001 ו-2003, אבל כמעט שאינם מיושמים, ובישראל מותקנות דלתות לא בטיחותיות.

גם במפרט הישן עומדים רק תשעה מבין 27 יצרני הדלתות בישראל. מומלץ לבדוק שהדלת שאתם רוכשים עומדת לפחות במפרט הזה.