עונשי מאסר נגזרו לאחרונה על שני יבואנים של כדורי ויאגרה מזויפים בשני פסקי דין נפרדים

עונשי מאסר נגזרו לאחרונה על שני יבואנים של כדורי ויאגרה מזויפים בשני פסקי דין נפרדים. בפרשייה הראשונה נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל על משה פרח, סוחר טקסטיל, שבמכולת בגדים אשר ייבא מחו"ל נתפסה כמות של כ-160 אלף כדורי ויאגרה מזויפים. בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת דניאלה שירזלי, קבע כי הנאשם עבר עבירות חמורות וכי יש להחמיר בעונשו בשל הנזק הרב שנגרם לציבור, למשק ולכלכלה. בפרשייה השנייה נגזרו 6 חודשי מאסר על הנאשם יורם שולביץ, בגין סחר באלפי כדורי ויאגרה מזויפים.



בחברת פייזר, יצרנית ויאגרה, מרוצים: "אנו שמחים לראות כי המדינה והמשטרה נרתמות לאכיפה מוגברת בנושא זיוף תרופות וייבואן לארץ", אומר ברק פלצ'י, מנהל קשרי חוץ בחברה. "חברת פייזר עושה כל שביכולתה על מנת למצות את הדין עם אלו המסכנים את בריאות הציבור על ידי חשיפתו לכדורים מזויפים. נטילת תרופה מזויפת עלולה לפגוע בבריאות הנוטל אותה ועל כן יש חשיבות גבוהה לפנייה לרופא ולרכישת התרופה רק בבתי המרקחת".



במקביל, מנהלת החברה הליכים אזרחיים נגד הנאשמים וכן כנגד זייפני ויאגרה נוספים, במסגרתם היא תובעת מהם מאות אלפי שקלים כפיצוי.



התרופות המטפלות באין אונות - ויאגרה, סיאליס ולויטרה - הן התרופות הסובלות מהכמות הגדולה ביותר של זיופים. התרופות הללו הן "מועמדות אידיאליות" לזיוף: הן מבוקשות מאוד, יקרות יחסית, רבים חשים בושה לבקש אותן מהרופא והן מיועדות בדרך כלל לאנשים בריאים ולא נתפסות כמסוכנות.



הרווח הכלכלי לזייפנים עצום - כדור מזויף לטיפול באין אונות שנמכר בסין בפחות מ-20 סנט, נמכר בישראל תמורת עשרות שקלים. לפי הערכות המשטרה, היקף הפעילות של מפיץ יכול להגיע ל-15 אלף שקל ביום.



רב פקד אהרון גרונדמן, ראש היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל, המתמקד בפעילותו בעיקר בזיופים של תרופות לאין אונות, אמר לפני כשנה ל-TheMarker כי "מאות אלפים ואולי אף מיליוני כדורים מזויפים של תרופות לאין אונות כבר הגיעו לישראל, בעיקר מסין. התרופות מופצות בשני ערוצים פיראטיים - דרך מודעות במקומונים, כאשר הגלולות מגיעות ללקוחות באמצעות שליח, ובאינטרנט".



דורון שליט, מנכ"ל השלוחה הישראלית של חברת התרופות אלי לילי, יצרנית סיאליס, העריך כי כ-30% מהמוצרים בתחום האונות הנמכרים בישראל הם מזויפים, ומסר כי מעבר לנזק הכלכלי נגרם לחברות גם נזק תדמיתי, שכן "לקוח שלוקח תרופה מזויפת שלא עושה את העבודה - מאבד את האמון במוצר".