הבנק המרכזי של ברזיל מתערב בשוק המט"ח - אך הדולר צנח לשפל של 2 ריאל

גם כשהבנק המרכזי מתערב במסחר במטבע חוץ, הדבר אינו מועיל לקביעת שער החליפין. כך עולה ממחקר שערכו במחלקת המחקר של בנק הפועלים.



אנשי הפועלים נותנים דוגמה למה שקרה לריאל הברזילאי. מטבע זה שוב התחזק ושבר אתמול את המחסום הפסיכולוגי של 2 ריאל לדולר. בשעה זו נסחר הריאל ברמה של 1.985 ריאל לדולר. התחזקות הריאל משקפת מגמה ארוכת טווח שהחלה בסוף שנת 2002. למגמה זו שותפים רבים מבין השווקים המתעוררים.



בבנק הפועלים טוענים כי "אמנם הבנק המרכזי מתערב בצורה משמעותית בשוק המט"ח, אך כוחות השוק הם הדומיננטיים והכתיבו את התיסוף".



בדומה לישראל, מציגה כלכלת ברזיל נתונים כלכליים טובים הכוללים עודף בחשבון השוטף וייבוא הון ניכר. ככל הנראה, מקטין הבנק המרכזי בזמן האחרון את התערבותו והדבר תומך בהמשך התיסוף של המטבע. עם זאת, תנודתיות שער החליפין צפויה לגדול. הריבית בברזיל עומדת על 12.5% לאחר שבספטמבר 2005 עוד עמדה על 19.75%.



"לפנינו דוגמה נוספת של משק מתעורר העובר תהליכי תיסוף דומים לישראל. התערבות מסיווית במסחר לא מנעה תיסוף הריאל על רקע ציפייה להמשך הביצועים טובים של המשק", טוענים כלכלני הפועלים.
להתערב או לא להתערב?
ישנן השקפות שונות בנוגע לשאלת מעורבות בנק ישראל במסחר במטבע חוץ באמצעות רכישת דולרים. חלק מהכלכלנים סבורים כי על בנק ישראל להתערב במסחר על מנת למנוע את קריסת הדולר. חלקם סבורים כי יש להניח לכוחות ההיצע והביקוש להכתיב את שער המטבע. הפעם האחרונה שבה התערב בנק ישראל בפועל במסחר היתה לפני כ-10 שנים ובבנק הודיעו כי אין בכוונתם לעשות זאת שוב.



קריסת הדולר מזיקה ליצואנים שהדולרים שהם מקבלים מחו"ל שווים כעת פחות שקלים. לעומת זאת, היבואנים הם אלה שמרוויחים, שכן הם משלמים פחות שקלים על הסחורה אותה הם רוכשים בדולרים. למרבה הצער, ירידת הדולר אינה מגיעה במישרין לכיס הצרכנים שכן יבואנים רבים מעדיפים לשמור על המחיר קבוע ולגרוף לכיסם את ההפרש.