בזק: ישראל בסכנה ותשתית התקשורת מפגרת אחרי כלכלות מתפתחות - אבל לא נשקיע בה ללא אופק רגולטורי

חברת בזק קובעת היום, כי "לאחר שנים רבות בקדמת הטכנולוגיה, תשתית התקשורת במדינת ישראל מפגרת היום אחרי מדינות המערב וכלכלות מתפתחות כאחת בהיערכות לפריסת רשת תקשורת מתקדמת NGN". רשת ה-NGN תומכות בקצבי תקשורת מהירים של 50 מגה-בייט. הדברים נכתבים בנייר עמדה מפורט שהגישה בזק לוועדת גרונאו, העוסקת בימים אלה בבחינת מדיניות הרגולציה בשוק התקשורת לשנים הבאות.



בזק מפרטת במכתבה את הצורך הלאומי בשדרוג תשתיות התקשורת של ישראל לרשת NGN מתקדמת שתחייב אותה להיכנס לגיוס השקעות ביותר מ-2 מיליארד שקל. "ישראל ניצבת היום על פרשת דרכים בעלת חשיבות אדירה למשק הישראלי והנתיב שייבחר תלוי במידה מכרעת בתוצאות דיוניה של ועדת גרונאו", כותבת בזק.



בזק אכן מעוניינת בשדרוג רשת התקשורת של החברה לרשת IP מלאה, שתבטיח מענה מלא לכל דרישות לקוחות התקשורת בעידן החדש ברוחבי פס גבוהים, באספקת שידורים מיוחדים ושירותי ערך מוסף, ובעיקר ביכולת להגיע עם חבילת השירותים המתקדמת הזו לכל בית בישראל. זאת, להבדיל מהמצב כיום - שבו רשת בזק מסוגלת לספק רוחבי פס גבוהים (עד 5 מגה) רק לכ-60% ממנוייה. אלא שלטענת בזק המדיניות הרגולטורית שמתכוון משרד התקשורת, בראשות השר אריאל אטיאס, להחיל על בזק היא כזו שתמנע או תגביל מאוד את החברות הבנות בקבוצת בזק מלעשות שימוש ברשת החדשה, בעוד החברה תחויב לפתוח את הרשת החדשה בפני מתחרים חדשים שינגסו בפראות בהכנסותיה. בבזק, על כן, לא מתכוונים גם להוציא 500 מיליון דולר - וגם להתאבד.



לצורך כך הסתייעה בזק על מחקר השוואתי מקיף שערכה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי שבחן את שוק התקשורת הישראלי לעומת המצב בעולם. המחקר העלה כי מדינת ישראל מפגרת משמעותית בהיערכות לפריסת רשת ה-NGN ביחס לגרמניה, איטליה, הולנד, צרפת, ספרד ואנגליה, ונמצאת בפיגור אפילו ביחס למדינות מתפתחות כדוגמת סין, ברזיל, רומניה, סלובניה, סלובקיה, צ'כיה, הודו, פקיסטן וכווית.



בזק מדגישה במכתב לוועדת גרונאו כי הדו"ח קובע בצורה ברורה שללא NGN ישראל בסכנה לאובדן מעמד הבכורה כמובילה טכנולוגית בקרב אומות העולם. ואכן בישראל, על אף אחוז החדירה הגבוה של האינטרנט המהיר, קצבי השידור מפגרים משמעותית לעומת אירופה ועומדים על 5 מגה בייט לכל היותר.



בזק הודיעה לוועדה כי היא תשקיע את סכומי העתק הדרושים לשדרוג הרשת לרשת ה-NGN ולהקמת פלטפורמת IPTV - רק במידה שתיקבע מדיניות רגולטורית מעודדת השקעות, שתיתן ודאות עסקית לפרק זמן משמעותי. המציאות הרגולטורית הנוכחית, מדגישה בזק, אינה מאפשרת קבלת החלטה על השקעה ב-NGN. "המשטר הרגולטורי כובל את ידי בזק מלהתחרות בשוק התקשורת, בכפיית מחיר אחיד, באיסור שיווק חבילות ושירותים ובחובה הגורפת להפרדה מבנית. כתוצאה מכך, בזק רואה את הכנסותיה נשחקות ואת לקוחותיה נוטשים ללא יכולת מענה".



בזק מעוניינת בקבלת גמישות תעריפים מוחלטת, בביטול מוחלט של חובת ההפרדה המבנית ובמתן אישור למיזוג מלא של התאגיד, ותיקון רשיון בזק כך שיתיר לחברה לספק שירותי IPTV. דרישות אלה בחלקן הגדול אינן ריאליות, וספק רב מאוד אם הוועדה תוכל לבוא לקראת בזק בעניינים אלה. בזק אומנם איבדה 50% מדקות השיחה שלה בחמש השנים האחרונות בשל התחרות מול חברות הסלולר, אך הרגולציה רואה עדיין בשני שווקים אלה כשווקים שונים ונפרדים.



בזק כמובן לא תכתוב זאת לעולם, אבל הלוקסוס של החברה שלא לבצע השקעה ושדרוג של התשתית כיום והיכולת שלה לאיים על איכות תשתיות התקשורת של ישראל לשנים הבאות - הוא תוצאה של כשל בניהול ההפרטה בתקופה של שינוי התחרות בשוק התקשורת, ושל מוטיווציה מוגבלת של המתחרות של בזק להתחרות בה בתחום הטלפוניה הפנים ארצית. זה מה שמעניק כעת לבזק אורך נשימה רב ואינו דוחק בקברניטיה לקבל החלטות נמהרות בהקמת הרשת החדשה, ובו בזמן ללחוץ על הרגולטור לקבלת הקלות בתמורה להשקעה המתבקשת ברשת התקשורת.