בית הדין הארצי לעבודה: תביעה של מתמחה על אי קבלתו ללשכה אינה בסמכותו של בית הדין

בית הדין הארצי לעבודה קבע באחרונה כי אין לבתי הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה נגד לשכת עורכי הדין, שעילתה אי קבלתו של מתמחה ללשכת עורכי הדין. קביעה זו נעשתה במסגרת הדיון בערעורו של צבי זר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, שדחה את תביעתו של זר נגד חברי הלשכה על הסף.



זר, עורך דין בעל הסמכה לעסוק במקצוע ממדינת ניו יורק, הורשע בשנת 96' בביצוע עבירה פלילית ורשיונו נשלל. ב-2004 הוא חזר לישראל ושנה לאחר מכן הגיש ללשכת עורכי הדין בקשה להירשם כמתמחה. בקשתו נדחתה, בין היתר בשל סירובו למסור פרטים על נסיבות שלילת רישיונו בניו יורק ובשל העובדה שעסק בעריכת דין בתקופת השעייתו.



גם העתירה המנהלית שהגיש כנגד החלטת הוועד המרכזי של הלשכה נדחתה, ונקבע שההחלטה היתה סבירה.



בעקבות זאת הגיש זר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה כספית נגד עורכי דין הממלאים תפקידים בוועדות שונות של הלשכה (ביניהם: שלמה כהן, צבי פירון, רון גזית ואחרים), בה ביקש לחייב אותם בתשלום פיצויים בסך 100 אלף שקל בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובגין עוגמת נפש ופגיעה בשמו.



בית הדין האזורי דחה את התביעה על הסף, מפאת העדר סמכות עניינית, וכן בשל העדר עילה והעדר יריבות בין הצדדים. על כך עירער זר לבית הדין הארצי, וטען כי לבית הדין סמכות לדון בתביעה, שכן מדובר בתביעה של "דורש עבודה" נגד "מעסיקים שונים", ועניינה "אי קבלת אדם לעבודה".



השופטים יגאל פליטמן, נילי ארד ולאה גליקסמן דחו את הערעור וחייבו את זר בשכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל. לדבריהם, המשיבים לא בחנו את עניינו של זר כ"דורש עבודה" אלא כ"מועמד להתמחות", על פי חוק לשכת עורכי הדין.



"המשיבים דנו בכשירותו של המערער לשמש עורך דין, ולא בכישוריו של המערער כ"עובד" או כ"דורש עבודה". המשיבים לא קיבלו את ההחלטה בעניינו של המערער כ"מעסיקים" בין של המערער ובין של אחרים, אלא כממלאי תפקידים בלשכת עורכי הדין", נקבע.



אמנם להחלטת המשיבים שלא לרשום את זר להתמחות יש השלכה על עתידו התעסוקתי, קבעו השופטים, אך אין בכך כדי להקנות סמכות עניינית לבית הדין. את המשיבים יצגו עו"ד דניאל פלד ואסף פוזנר (ע"ע 738/06)