וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היכן הרמטכ"ל של השירות הציבורי?

מוטי שפירא

17.5.2007 / 10:03

מי יתקן את הליקויים עליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה? משרד ראש הממשלה חייב להוביל שינוי במינהל הציבורי

ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ נימקו, בין השאר, את הסיבות לאי-התפטרותם המיידית על רקע הממצאים לגבי מלחמת לבנון השנייה בחובתם לתקן את הליקויים שהתגלו במהלך המלחמה. זהו נימוק סביר בהחלט, אם כי הוא מחייב הבהרות לגבי והיכולת של השניים לתקן את הליקויים.

גם הרמטכ"ל הקודם דן חלוץ השהה את התפטרותו כדי להקים עשרות, ואולי מאות, צוותים שיפרקו לגורמים את מרכיבי הכשל המערכתי של הצבא ויכינו תשתית לתיקון הליקויים. הרמטכ"ל הנכנס, גבי אשכנזי, הבטיח כי יעסוק בעיקר בשיקום הצבא ובתיקון הליקויים של המלחמה.

דו"ח מבקר המדינה השנתי, המוגש בעונה זו של השנה ליו"ר הכנסת, מציג מנה גדושה של ליקויים. מי אחראי על תיקון ליקויים אלה?

ברמה היבשה, על תיקון ליקויים אלה אמונים ועדת ביקורת המדינה בכנסת וועדת השרים לביקורת המדינה. ברמה המעשית, אחראים לכך לכאורה כל ראש מערכת וכל שר או מנכ"ל של גוף ממשלתי - כל אחד בתחומו. גופי המטה הממשלתיים, כמו החשב הכללי, אגף התקציבים, נציבות שירות המדינה, רשות החברות והממונה על השכר - אחראים על שירות המדינה ועל החברות הממשלתיות.

באחת מרשתות הרדיו התראיין אתמול השר לשעבר איתן כבל, שעמד בראש ועדת השרים לביקורת המדינה, ונשאל על ביצועי הוועדה. התרשמתי כי למר כבל לא היה מה להסביר - ולבטח לא את העובדה שאין באתר משרד ראש הממשלה אף לא פרוטוקול אחד של הוועדה, למעט זה שכלל תשבחות שנינתו לפקיד חרוץ במשרד ראש הממשלה שאחראי לחבר את תגובת ראש הממשלה לדו"ח המבקר.

הלכה למעשה, הליקויים אינם מטופלים והם חוזרים על עצמם מדי שנה - כל פעם בגוף או במערך אחר, בהתאם לתוכנית העבודה של מבקר המדינה. הישנותם מצביעים על מערכת שהליקויים בה רבים על המעשים הטובים.

במדינות מתוקנות ראש הממשלה רואה עצמו כראש השירות הציבורי, והוא ומשרדו מהווים את מוקד הפעילות ופיתוח הכלים לשיפור המינהל הציבורי וייעולו. במדינת ישראל העיסוק במינהל ציבורי כמוהו כעיסוק בעניינים טפלים - בהשוואה לבעיות הקשות שאתן מתמודדת המדינה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, איש חרוץ וידען, מנסה בכל פעם לתקן את עבודת המטה של משרדי הממשלה, אך גם הוא יודע היטב כי אלה רק תיקונים קוסמטיים, שאין בהם בכדי ליצור שינוי מהותי באופן התנהלות השירות הציבורי הרחב.

"ההתכסות" של חלק מפקידי הממשלה הבכירים בטענה שרשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטורים פועלים על פי חוק משלהן, ועל כן אל לה לממשלה להתערב בדרך ניהולן, היא אחת ה"פלופים" הגדולים של השירות הציבורי הישראלי.

על משרד ראש הממשלה להיות הגורם המרכזי להחדרת השינוי במינהל הציבורי - מי שמעצב את העקרונות ואת הכלים לתיקון הליקויים ולייעול המערכת. אגף התקציבים, שהיה אמור להיות כלי חשוב בתהליך זה, כבר מזמן אינו עוסק בנושא, אלא בכאלה שבהם הוא יכול לממש את אחריותו לריסון ולצמצום פיסקלי.

כך עשו לפני עשרים שנה ויותר ממשלות בריטניה, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, מדינות סקנדינוויה, אירלנד וחלק ממדינות דרום אמריקה, ספרד, פורטוגל ואחרות. רק על ישראל פסחה "תנועה" זו של מעורבות ראש הממשלה ברפורמות בשירות הציבורי. גם הכנסת עושה עבודה רשלנית ומתחמקת מטיפול בעניין. הטיפול שלה הוא מקרי, חלש ובדרך כלל בא לבטא מטרות פוליטיות.

דווקא לאור פרסום דו"ח בנק ישראל שממנו עולה כי מספר השכירים בשירות הציבורי הישראלי הוא הגבוה ביותר מאז ומעולם, גובר הצורך לקבוע "רמטכ"ל לשירות הציבורי", וכמקובל בכל העולם - לקבוע שהוא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.

הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully