"בורסת נאסד"ק היא השוק הטבעי עבור חברות טכנולוגיה, ואנו ממליצים חד משמעית לחברות מסוג זה, גם ישראליות, לגייס הון שם ולאו דווקא בבורסת ה-AIM בלונדון" - כך אומר פרנק פולץ, מנהל פעילות בנקאות ההשקעות של נידהאם בתחום התקשורת.
כמו בתי השקעות אמריקאיים רבים אחרים, גם בנידהאם גילו כי חברות טכנולוגיה ישראליות יכולות להיות מכרה זהב לא קטן לעסקות הקשורות בהנפקות - ציבוריות ופרטיות - ובמיזוגים ורכישות. פולץ, שזה אינו ביקורו הראשון בישראל, הוא המנהל השני מנידהאם המגיע לכאן בתוך חודש אחד כדי לתור אחר עסקות פוטנציאליות, בשיתוף פעולה עם חברת הייעוץ אבאלון קפיטל בניהולו של ג'ואי סאבת. בביקור בן שלושה ימים נפגש פולץ עם נציגים מ-12 חברות ישראליות, רובן מועמדות לאקזיט כלשהו בשנה הקרובה - באמצעות הנפקה ראשונה (IPO) או דרך עסקת מיזוג ורכישה, כלומר מכירתן לחברות גדולות יותר מחו"ל.
פולץ מעריך כי מתוך החברות הללו, שלוש הן מועמדות מתאימות להנפקה בארה"ב בתוך שנה. כיצד מחליטים האם לקחת חברה להנפקה או לעבוד על מכירתה? פולץ סבור שאם לחברה יש קו מוצרים צר ולא מגוון ומעט לקוחות, כלומר הכנסותיה תלויות במספר לא רב של עסקות - אזי החברה אינה מתאימה להנפקה ראשונה. "עם לקוח אחד גדול וטוב לא יוצאים להנפקה", הוא אומר.
פולץ, כאמור, הגיע לישראל כדי לחפש חברות תקשורת המתאימות להנפקה או לעסקת רכישה. לדבריו, יש כיום שלושה תחומים עיקריים בענף התקשורת שאפשר להגדיר אותם "חמים" בוול סטריט. התחום הראשון הוא גישה לפס רחב באמצעות מערכות תקשורת אלחוטיות ניידות (Broadband Mobility) לדוגמה, מערכות תקשורת מבוססות WiMAX נייד, או טכנולוגיות הקשורות לדור שלישי ורביעי בסלולר. תחום "חם" נוסף הוא טכנולוגיות הקשורות ב-GPS (איתור באמצעות גלי רדיו) וגם תחום ה-IP וידיאו - העברת שידורי טלוויזיה על גבי רשתות נתונים, זוכה לפריחה בימים אלה. לדברי פולץ, יש גם תחומים מעט יותר אזוטריים הזוכים לביקוש, דוגמת טכנולוגיות המתאימות לגל ה-Homeland Security שפשט בארה"ב לאחר פיגועי 11 בספטמבר. כאן יכולות להשתלב לא מעט חברות ישראליות המבוססות על טכנולוגיות שפותחו בצה"ל.
בשנים האחרונות זכתה לונדון לראות לא מעט הנפקות, גם כאלה של חברות טכנולוגיה, שהיעד המסורתי שלהן היה בורסת נאסד"ק. אחת הסיבות העיקריות לכך היתה תקנות סרביינס אוקסלי שנחקקו בארה"ב ב-2002 כדי להגביר את הפיקוח על חברות ציבוריות ולהקשות על מעילות דוגמת אלו שאיפיינו את אנרון ואת וורדלקום. חברות שחשבו על הנפקה בחו"ל נרתעו לא פעם עקב הצורך לעמוד בתקנות המחמירות ופנו לשווקים אלטרנטיוויים, ובהם הבורסות בלונדון.
פולץ סבור שחברות טכנולוגיה צריכות להתעקש על הנפקה בנאסד"ק. "זה השוק הטוב ביותר והנזיל ביותר לחברות טכנולוגיה. בורסת ה-AIM בלונדון לא הוכיחה את עצמה בנושא החשוב של נזילות. נכון, אפשר לגייס שם כסף, אבל המסחר במניות לאחר ההנפקה מוגבל. זה לא שזה שוק לא מתוחכם, אלא שאיך שלא מסתכלים על זה, בוול סטריט יושבים משקיעים שמבינים טכנולוגיה. בארה"ב לא מסתכלים רק על צמיחה עקבית בהכנסות וברווחים - וזהו הגורם המרכזי בקרב משקיעים בלונדון - אלא מבינים שלפעמים מדובר עדיין בחברה שנמצאת בשלב ה'חלום', כלומר היא עדיין מפסידה כסף, אך צפוי לה עתיד אחר, עם רווחים", הוא אומר.
מוותרים מראש על תחרות עם הכרישים
נידהאם מוותר מראש על תחרות עם ה"כרישים" הגדולים של תחום בנקאות ההשקעות. בנידהאם מחפשים אחר עסקות שבתי השקעות כמו מריל לינץ' וליהמן ברדרס אפילו לא יסבו מבט לעברן - כאלה שלוקחות חברות עם שווי שוק פוטנציאלי של כ-300 מיליון דולר בלבד להנפקה או לעסקת מכירה, וחברות שמוכרות ב-20-100 מיליון דולר בשנה, חלקן אף לא רווחיות. דוגמה לחברה כזו שנידהאם השתתף בהנפקתה היא סקופוס הישראלית שהונפקה בנאסד"ק בדצמבר 2005 לפי שווי של כ-95 מיליון דולר, ואיבדה מאז רבע מערכה.
פולץ אומר שישראל דומה במידה רבה למרכזי הון סיכון בארה"ב, המובילים שבהם נמצאים בעמק הסיליקון בקליפורניה ובבוסטון. "יש בישראל הרבה רוח יזמית והמון חברות טכנולוגיה. בשונה מחברות טכנולוגיה אמריקאיות, חברות ישראליות לא יושבות בקירבה פיסית לשוקי היעד, ולכן לעתים לא קל לחברות כאן למצוא שוק למוצרים שעל פניו נראים מבטיחים. הייתי אומר שזה אחד האתגרים הגדולים של חברת טכנולוגיה ישראלית צעירה".
פרנק פולץ: "בורסת נאסד"ק היא השוק הטבעי בעבור חברות טכנולוגיה - לא בורסת לונדון"
שירלי יום-טוב
17.5.2007 / 10:22