ליהמן ברדרס: "יש בישראל אינפלציה סבירה, לא צריך להוריד ריבית"

"כבר באוגוסט 2006 הערכנו כי שוויו ההוגן של הדולר הוא 3.9 שקלים (באמצע אוגוסט נסחר הדולר ברמה של 4.37 שקלים, ט.ל) והמספר הזה עדיין רלוונטי שכן הנתונים עליהם מתבססת הערכה שכזו אינם משתנים כל כך מהר" - כך אומר רוברט בינג, האנליסט המסקר את ישראל מטעם בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. כמו אנליסטים זרים אחרים, מגלה בינג התלהבות רבה מהמצב בישראל.



בינג מסקר מדינות בעבור ליהמן ברדרס כבר 18 שנה ומכסה את ישראל במשך שנתיים. חוץ מישראל, מכסה בינג גם את פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, רומניה, מקסיקו, ברזיל וצ'ילה. הוא מבקר בכל מדינה שלוש פעמים בשנה למשך כמה ימים. בישראל נוהג בינג להיפגש עם מחלקות המחקר בבנק ישראל ועם כלכלנים נוספים, אבל בדרך כלל לא עם פוליטיקאים. כדי לשמור על אצבע על הדופק, מקבל בינג רשמים מנציגות ליהמן ברדרס בישראל, שמעבירה לו פרטים על הנעשה בארץ הקודש.



בנק ישראל לא יעמוד ביעד האינפלציה



מטרתו העיקרית של בנק ישראל היא לעמוד ביעד האינפלציה שקבעה הממשלה שהוא 1%-3%. ב-2006 ירד מדד המחירים ב-0.1% ובבנק הודיעו בתחילת 2007 כי האינפלציה תתכנס לקראת סוף השנה לטווח. הבעיה העיקרית של בנק ישראל היא הדולר צנח ב-6% מתחילת השנה. מאחר וכל תנועה של 1% בשער הדולר מתורגמת לתנועה של 0.3% במדד המחירים לצרכן, מתקשים בינתיים המדדים לטפס. בבנק ישראל נוקטים צעד של הורדת ריבית במטרה להחליש את הדולר.



"אם נניח שהדולר ייסחר סביב 4 שקלים, הרי בנק ישראל לא יעמוד השנה ביעד האינפלציה. למעשה, זו אמורה לרדת ב-0.7% ב-2007. ואולם, מדובר בירידה טכנית בלבד. יש בישראל אינפלציה סבירה, אבל בגלל ההצמדה הטכנית של מוצרים רבים לשער הדולר, נוצר מצב שבו האינפלציה אינה משקפת את התמונה האמיתית", אומר בינג.



ומה הפתרון? לדעת בינג, העובדה שבנק ישראל מכוון לעמוד ביעד אינפלציה תוך שישה חודשים היא בעייתית, שכן במדינות רבות מקובל להציב יעד למרחק של 18 חודשים. "בנק ישראל מוריד כעת את הריבית, אבל תוך 15 חודשים צפויה האינפלציה לחזור ליעד ואז יצטרך הבנק להעלות ריבית. הפתרון הפשוט הוא להותיר את הריבית ללא שינוי ולהכריז כי אופק הביצוע של בנק ישראל גדל. זה יחסוך זעזועים מיותרים במשק", אומר בינג.



הריבית ההוגנת בישראל: 4.5%



"כלכלה שצומחת בקצב של 5% בשנה אינה זקוקה לזריקות מרץ בדמות הורדת ריבית. אנו סבורים שבמצב שכזה, הריבית אמורה להיות 4.5%", מעריך בינג. "ישראל עברה מיתון קשה לפני כמה שנים והיא עדיין מצויה בתהליכי התאוששות. פוטנציאל הצמיחה של ישראל הוא כ-5% ואם נניח עלייה טבעית של 2% באוכלוסייה, הרי שקצב צמיחה שכזה יכול להימשך אפילו 10 שנים קדימה".



כששואלים את בינג מה הנתון הקריטי ביותר בעבור ישראל, הוא מסביר שמטרת ההערכות הן לייצר תמונת מצב עדכנית ולהעריך את היכולת לשמור על מצב שכזה. עם זאת, משתנה אחד שתמיד זכה למשקל יתר הוא החוב הציבורי של ישראל, שכעת הוא 86% מהתוצר (לעומת כ-60% בקרב מדינות אירופה, ט.ל).



מה מחפשים המשקיעים בישראל?



"המשקיעים מחפשים צמיחה מהירה עם כמה שפחות אי ודאות", אומר בינג. "הנזילות בעולם גבוהה ופירוש הדבר שיש הרבה כסף שמחפש כתובת ולכן הרבה משקיעים מסתכלים על ישראל. זה לא אומר שישראל לא תהיה אטרקטיווית בהמשך, אבל זה כן אומר שישראל זוכה לאטרקטיוויות גדולה במיוחד בימים אלה".



הלקוחות של ליהמן ברדרס מפיקים את הרווח בעיקר מהשקעות כמו איגרות חוב ממשלתיות ושינויים בשער החליפין. השאלה החשובה היא האם הכסף שזורם לישראל הוא "כסף חם", כלומר משקיעים שמגיעים לעשות רווח מהיר ולברוח או שמא מדובר במשקיעים לטווח ארוך. "יש לנו לקוחות עם אופק השקעה של שנה ויותר ויש גם כאלה ששמים כסף בישראל עד לפנסיה", אומר בינג. "מרבית הלקוחות מגיעים מצפון אמריקה, גוש היורו ובריטניה והתפישה שלהם השתנתה מאוד: אם בעבר אמרו ש'ישראל היא מדינה מעניינת אבל יש לה בעיות', הרי שכיום הגישה הזו השתנתה והמשקיעים מזהים שיש כאן מדינה עם סיפור טוב".



הפוליטיקה לא משפיעה על הכלכלה



"אנחנו לא צופים בחירות בקרוב בישראל", מפתיע בינג. "וגם אם יהיו כאלה, אנו לא רואים השפעה מהותית על המדיניות הכלכלית. יש מדינות שמתמודדות עם תנודות חדות בפוליטיקה, אך משנה לשנה הנושא נהפך לפחות רלוונטי. כך למשל, בפולין יש תנודתיות פוליטית גבוהה, אבל ההשפעה על הכלכלה קטנה מאוד וזהו הכיוון אליו הולכת ישראל".



"המשקיעים עוקבים אחר המפה הפוליטית ויודעים איזו מדיניות מציג כל מועמד. עם זאת, המשקיעים לא מצפים לשינוי במדיניות הכלכלית גם לאחר בחירות", אומר בינג. באופן לא מפתיע, הבעיה העיקרית של ישראל היא מצבה הפוליטי ביחס למדינות אחרות באזור, או במלים פשוטות יותר: תהליך השלום. במודלים של ליהמן ברדרס (וגם במודלים של אנליסטים זרים אחרים) מניחים בדרך כלל מצב של סטטוס קוו, כלומר מצב דומה לנוכחי.



ומה בנוגע לעודפי הכסף שהצטברו בקופת המדינה? בינג סבור שיש להשתמש בכסף כדי להפחית את החוב ולאו דווקא להורדת מסים: "רק לאחר הורדת החוב ניתן יהיה להוריד מסים, שכן הורדתם עכשיו תגרום לצמיחה גדולה מהפוטנציאל הנוכחי והדבר יתקזז בהמשך".