הירידה החדה בשער הדולר גרמה לעצבנות רבה בשוק הדירות ואף לביטול עסקות. מתווכים מספרים כי רבים מעדיפים לסגור כיום עסקות למכירת, קניית ושכירת דירות בשקלים, אך עדיין הרוב המכריע של העסקות צמוד באופן זה או אחר לדולר.
קבלנים ויזמים טוענים כי הנפגעים העיקריים מהירידה בשער הדולר הם התושבים הזרים, החרדים ותושבי הפריפריה. הזרים, שעמדו לרכוש דירה בפרויקטים יוקרתיים ומשלמים בדולרים, ביטלו עסקות או דרשו הנחה; החרדים, שנסמכים על כספי גמילות חסדים, עברו לדבר בשקלים; ותושבי הפריפריה, המתקשים ממילא למכור את דירותיהם, נאלצו לספוג את ההפרשים.
"הירידה בשער הדולר פגעה יותר בשוק דירות היוקרה מאשר בדירות העממיות", טוען אבי גינדי, מנכ"ל ומבעלי השליטה בגינדי אחזקות. בדירות היוקרה, "הדבר בולט במיוחד כאשר מדובר ברוכשים זרים. בפרויקט G תל אביב נרשמו כמה ביטולים. שער הדולר השתנה באופן משמעותי ביום החתימה על החוזה לעומת מועד ההרשמה ואנשים נבהלו - פתאום הם התבקשו להוסיף עוד 200 אלף דולר לדירה". לדברי גינדי, כתוצאה מכך אנשים רבים ביקשו לפתוח את המשא ומתן וניסו להוריד את המחיר. "הם למעשה ביקשו להתאים את המחיר בשקלים לשער כיום, ואני נאלצתי לתת הנחה של כמה עשרות אלפי דולרים כי איימו בביטול העסקה".
לדברי גינדי, גם ישראלים שרכשו דירות יוקרה הרגישו נפגעים: "ככל שמחיר הדירה גבוה יותר, גם תוספת הדולרים גדלה בהתאם. המחירים אמנם נקובים בשקלים, אבל יש השפעה פסיכולוגית. רוכשי דירה ברמת גן בפרויקט שלנו ידעו שהמחיר לחדר הוא 115 אלף דולר. פתאום המחיר קפץ ל-125 או ל-130 אלף דולר וזה נראה להם יותר מדי. הם לא מביאים בחשבון שבשקלים זה אותו דבר. לכך יש להוסיף את העובדה כי לחלק מהם יש דירה למכור בדולרים. אז הלקוח יודע שהדירה החדשה עולה 400 אלף דולר והישנה 200 אלף דולר, פתאום כיום הדירה החדשה עולה 460 או 450 אלף דולר, והישנה נשארה במחיר של 200 אלף דולר, אז ההפרש עלה".
עונת מעבר בין הדולר לשקל
פנחס זלצמן, מבעלי חברת נאות הפסגה שבונה למגזר החרדי, מסכים כי הנפגעים העיקריים גם בשוק החרדי הם תושבי החוץ: "תושבי חוץ קונים וחושבים בדולרים ולכן הירידה בשער הדולר העלתה את המחיר הנקוב בדולרים והפגיעה בהם היא אמיתית. בשוק החרדי המקומי היתה פגיעה, גם בגלל הכספים שמגיעים מחו"ל, ובחודשים הראשונים נוצר בלבול רב. אבל השוק השתנה והתאים עצמו למציאות החדשה".
מוכרי דירות, במקומות רבים במדינה, נתונים בחרדה שהמחיר הדולרי שיקבלו, שבעבר הספיק לרכישת דירה חדשה, יתברר כנמוך מדי. כדי להבטיח את עצמם מירידות נוספות בשער הדולר, מוכרים דורשים להכניס להסכמים הגדרת שער דולר מינימלי, שבדרך כלל גבוה מ-4 שקל. אחרים מעלים מעת לעת את מחיר הדירה הדולרי, וזאת בהתאם לירידת שער הדולר. בשני המקרים נגרמים חיכוכים רבים בין המוכרים לקונים, שכן האחרונים מגלים חשדנות רבה כלפי שערי דולר פיקטיביים ומחיר שמשתנה בכל פעם. בכמה מקרים, כאמור, בוטלו עסקות לאחר שקונים לא הסכימו לקבל את תנאי המוכרים, בעניין ההצמדה והמחיר.
הטקטיקה השלישית היא בבחינת הרע במיעוטו לאלה שמתעקשים להישאר צמודי דולר. לפי טקטיקה זו, יש להישאר במחיר הדולרי שנדרש מראש, אך לצמצם מאוד את התמרון בעת המיקוח עם הקונה. אם, לדוגמה, מוכר דרש על דירה מסויימת 280 אלף דולר, מתוך כוונה להתפשר על 260 אלף דולר, כעת הוא יהיה מוכן להתפשר על 270 אלף דולר.
ההערכה בשוק הנדל"ן היא שאנו נמצאים עכשיו בעונת מעבר בין השימוש בדולר כמטבע היציג בעסקות נדל"ן לשימוש בשקל כמטבע היציג, וכי ככל שהדולר ימשיך לדשדש, המעבר לשימוש בשקל יתקרב ויילך. גם בשוק שכירות הדרות הולך ונפוץ השימוש בשקלים. לפי בדיקת הלוח המקוון מד"ס, 22% ממודעות הפרסום להשכרה בתל אביב, 22% מירושלים ו-15% מחיפה נוקבים את מחירי שכר הדירה בשקלים, עלייה משמעותית לעומת העבר.