יש מחיר להצטרפות ל-OECD: אסור לשחד פקידים בחו"ל

ההזמנה להצטרף לארגון ה-OECD שקיבלה אתמול ישראל טומנת בחובה "בונוס" בדמות השתייכות לברנז'ה בינלאומית אולם היא נושאת בתוכה גם לא מעט חובות. למעשה, ישראל עדיין לא צורפה אולם מועצת השרים אישרה להזמין את ישראל לתהליך ההצטרפות. בעבר לא היה מקרה של חברה על תנאי שחברותה בוטלה בתום תקופת הניסיון.



"כדי להצטרף לארגון ה-OECD, על ישראל לאמץ את קודי ההתנהגות הנהוגים בארגון. חלקם מופיעים בצורת אמנות שעל ישראל להפוך לחקיקה מקומית. כך למשל, אחת האמנות של הארגון מדברת על 'אי תשלום שוחד לפקידי ציבור בעסקות בינלאומיות'" מסבירה מנכ"לית ארגון שבי"ל (שקיפות בינלאומית), סוזאן תם.



נכון להיום, חברה ישראלית שמעוניינת לזכות במכרז במדינה שנייה ומשלמת שוחד לשם כך לא תשפט בישראל שכן החוק הישראלי הנוכחי אינו מכסה מקרה שכזה. כך למשל, אם החברה הישראלית "פרויקטים בע"מ" מעוניינת לזכות במכרז לאספקת מכוניות בהונגריה, ולשם כך היא משחדת פקיד בממשלת הונגריה, בית משפט בישראל אינו יכול לשפוט אותה אלא רק המדינה בה בוצעה העבירה: הונגריה.



הצטרפות ל-OECD תחייב את ישראל לשפוט את החברה על פי החוק הישראלי שייבנה על פי החוק הקיים במדינות ה-OECD. כלומר לתת תוקף לחוק הבינלאומי. מטרת האמנה היא למגר את השחיתות ולמנוע מצב בו גופים עשירים מטים מכרזים ציבוריים לטובתם באמצעות שוחד ובכך פוגעים ברווחת הציבור.



אין מדובר בחוק יחודי ל-OECD. כך למשל, ברגע שמדינה מצטרפת לאיחוד האירופי, עליה לאמץ את קודי ההתנהגות הנוגעים באיחוד. קודים אלה מופיעים בצורת אמנות שעל המדינות לחתום עליהן. פירוש החתימה הוא כי על המדינה להטמיע את תוכן האמנה באמצעות חקיקה מקומית.



פירמות ישראליות נתפשות כמשלמות שוחד



מסקר שערך ארגון שבי"ל (הסניף הישראלי של ארגון השקיפות הבינלאומי) ב-2006, עולה כי פירמות מסחריות בישראל נתפשות ככאלה שמרבות לשלם שוחד כדי לקדם את עסקיהן ופועלות בניגוד לנורמות ההתנהגות תקינות. עוד עולה מהשוואה עם דו"ח השחיתות העולמי כי קיים קשר חזק בין מדיניות הממשלות לבין היקף השוחד שנותנות החברות העסקיות שמוצאן מאותה מדינה.



בשבי"ל מסבירים כי מדידת שחיתות היא עניין מסובך ולכן מדובר במדד תפישתי בלבד ומטרתו לעורר דיון ציבורי. על פי מדד השחיתות העולמי, ישראל נתפשת כמושחתת יותר ממדינות סקנדינוויה אולם נתפשת כהכי פחות מושחתת ממדינות אחרות באיזור המזרח התיכון.



סקר נוסף שערך ארגון "שקיפות בינלאומית" נוגע לנושא השוחד ועל פיו, החברות המסחריות בישראל מרבות לשלם שוחד יותר לעומת חברות מסחריות משווייץ ארה"ב, צרפת ואפילו מאיחוד האמירויות. לעומת זאת, החברות נתפסות ככאלה שמשלמות פחות שוחד לעומת חברות איטליה, ברזיל, טורקיה, רוסיה, סין והודו.



עצם שקילתה של ישראל כחברה בארגון יחייב את ישראל לחוקק חוקים שיאסרו מתן שוחד בעסקות בינלאומיות. בשבי"ל סבורים כי הדבר יסייע לקדם את אשרור אמנת האו"ם נגד שחיתות, עליה חתמה ישראל בנובמבר 2005 אך טרם אישררה. משמעות הדבר כי ישראל לא עשתה דבר למיצובה בקהילה הבינלאומית כמדינה שנושאת בדגל הלחימה בשחיתות.



ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) הוא ארגון בינלאומי ששם לו למטרה להילחם בשחיתות. המימון מגיע מגופים שונים כמו ממשלות שמקדמות נושאים דומים (ממשלות סקנדינביה) וארגונים נוספים כמו קרן פורד וקרן של האו"ם. הנציגות הישראלית של הארגון היא שבי"ל בניהולה של סוזאן תם והיו"ר פרופ' יוסי גרוס. המימון הישראלי מגיע מקרן פרטית על שם דב ודפנה יזרעאלי.