סיסקו מפתחת מוצר המתחרה במוצר של איירסלייד - שבה השקיעה בעבר

מאת עודד חרמוני

יצרנית ציוד התקשורת האמריקאית סיסקו מפתחת מוצר המתחרה במוצר של החברה הישראלית איירסלייד (Airslide); מדובר בשער כניסה לאינטרנט (IP Gateway) של שירותי הודעות טקסט קצרות (SMS) מהרשת הטלפונית - כך טוענים מקורבים ועובדים באיירסלייד. סיסקו השקיעה בעבר באיירסלייד, ועל פי הערכות בתעשייה ניהלה עמה מגעים לרכישתה.

המוצר הוא חלק מקו מוצרים שפיתחה איירסלייד בשנים האחרונות סביב רשת האיתות של המערכת הטלפונית ss7, הסובלת מעומס יתר עקב תעבורת מסרי SMS. איירסלייד עוסקת בפתרונות חומרה ותוכנה מבוססי IP המאפשרים לשדרג רשתות סלולריות לרשתות מהדור השלישי.

יו"ר איירסלייד ושותף-מנהל בקרן סקויה ישראל, חיים סדגר, אמר כי המוצר של סיסקו אינו מתחרה במוצר מרכזי של איירסלייד. לדבריו, אינו יכול לפרט בשלב זה את מהות הקשר בין שתי החברות או לאשר טענות על הצעת רכש שהגישה סיסקו לאיירסלייד. גם מנהל הפיתוח העסקי ואחראי ההשקעות של סיסקו בישראל, יורם שניר, סירב להתייחס לדיווחים על עסקות של החברה.

עובדים באיירסלייד הביעו כעס על פעילותה של סיסקו בתחום. בחברה טוענים כי סיסקו נחשפה לטכנולוגיה של איירסלייד כאשר השקיעה בה בשני גיוסי הון, במסגרת קרן סקויה סיד פאנד, המשותפת לסיסקו ולקרן סקויה. עם זאת, לדברי שניר, אין מאחורי הטענות על חשיפת הטכנולוגיה דבר. הוא הוסיף כי בין שתי החברות מתקיים שיתוף פעולה טוב וכי סיסקו מרוצה מהשקעתה בחברה.

קרן סקויה סיד פאנד הוקמה ב-98' והיקפה הגיע ל-30 מיליון דולר. קרן זו השקיעה 2 מיליון דולר בסבב גיוס ההון הראשון של איירסלייד, בנובמבר 99 ', והשתתפה גם בגיוס ההון השני שלה, באוגוסט 2000, שבמהלכו גייסה 37 מיליון דולר. משקיעים נוספים בחברה הם קבוצת סורוס, אינטל וסינגפור טלקום.

סקויה פועלת כיום כקרן עצמאית בישראל, כשסיסקו שותפה מוגבלת בה, יחד עם משקיעים נוספים. על פי הערכות, הקמת הקרן העצמאית נועדה למנוע מצב שבו משקיעים אסטרטגיים, כמו סיסקו, יהיו שותפים ביותר מ-10% בקרן - ויתחרו בחברות שבהן השקיעה לאחר שנחשפו לטכנולוגיה שלהן. סדגר הכחיש זאת, ואמר שהקמת קרן כזו הלמה את הדרך שבה ראתה סקויה את פעילותה בישראל.

איירסלייד מעסיקה כ-80 עובדים ונבחרה באחרונה כחברה השנייה ברשימת 50 החברות הצומחות של פירמת דלויט-טוש ישראל. בשנה שעברה בחר בה המגזין "Red Herring".

דילמת המשקיע האסטרטגי

פרשת איירסלייד ממחישה את ההתלבטות הכרוכה בצירוף משקיע אסטרטגי לגיוס. המשקיעים האסטרטגיים מאפשרים לחברה להיחשף בפני לקוחותיהם ומעניקים לה גב רחב לבניית שיתופי פעולה בשוק. עם זאת, יש חשש קבוע כי המשקיע האסטרטגי ינצל את היכרותו עם החברה שבה השקיע כדי להתחרות בה או כדי להגביל אותה בבחירת שותפים ולקוחות, כדי להגן על עצמו מתחרות. החשש מתחרות בענק טכנולוגי דחף לא מעט יזמים להיענות להצעות השקעה של משקיעים אסטרטגיים.

גם המשקיעים האסטרטגיים מודעים לדילמה של היזמים, וברוב המקרים הם מייצרים מנגנון המכונה "שסתום ביטחון". מדובר בהסדר המאפשר ליזמים לבחור בסוג המידע שיעבירו למשקיע, כדי שישלטו ברמת הסיכון או ברמת שיתוף הפעולה הטכני והשיווקי עמו.

בשוק מסבירים כי לרוב, החברות הצעירות הן שיוזמות העברת מידע למשקיעים האסטרטגיים, בהנחה שיסייעו להן לחדור לשוק. אלא שעם התפתחותן והפיכתן לחברות בשלות לתחרות, לעתים מתברר שהמשקיעים האסטרטגיים נהפכו למתחרים. בחודשים האחרונים, כשגיוס ההון קשה מבעבר, יותר חברות היי-טק מוכנות להסתכן בחשיפת מידע מתוך רצון לסגור את הגיוס ובתקווה לקצר את זמן החדירה לשוק.