קיטש וחייזרים

מאת לואיס ביל

אין עיתוי מוצלח יותר מ-2001 להצלחתו של ערוץ המדע הבדיוני בכבלים בארה"ב, בשם Sci Fi Channel. מאז הוקם ב-1992, הוא היה בעיקר מאחז של תרבות יורמים בכבלים, המקום אליו נשלחו סדרות מדע בדיוני ישנות למות. לא משנה אם הן היו סדרות מכובדות, כמו "אזור הדמדומים", או קיטש כמו "אבודים בחלל". Sci Fi לא עשה דבר שעניין מישהו מחוץ לעולם ההרמטי של המדע הבדיוני. הוא היה אחד מאותם ערוצי נישה, כמו גולף צ'אנל והאוס אנד גארדן צ'אנל, שמעטים צפו בהם.

ואולם בשנתיים החולפות Fi Sci המציא את עצמו מחדש. הסדרות הישנות עדיין שם: סוסי עבודה כמו "מסע בין כוכבים", "זינוק לעתיד" ו"מסע אל מצולות". אך לצדם משודרות סדרות מקוריות עם נימה פוסט-מודרנית מתחכמת, כמו זו המוכרת מערוץ הקומדיה קומדי סנטרל ורשת WB של AOL טיים וורנר, שמושכות צופים בני עשרים ומשהו, החביבים במיוחד על מפרסמים.

הסדרות החדשות מנצלות את האביזרים המוכרים של הז'נר: רובי לייזר, פלישות חייזרים ומזימות ממשלתיות אפלות. אך התסריטים מתחכמים ומלאים באזכורים של סדרות קודמות, שפונים במיוחד לדור שחושב ש"מסע בין כוכבים" המקורית היא טלוויזיה במיטבה, אך גם קומדיה מעולה. בין הסדרות החדשות של Sci Fi , כמה רציניות כמו "הגל הראשון", וכמה מוזרות-מבודחות כמו "לקס".

הערוץ "עושה עבודה נהדרת, בכך שהוא מתרחק מתדמית של בית קברות לסדרות ישנות", אמר ג'ון אורדובר, העורך הראשי של ספרי "מסע בין כוכבים" בהוצאה לאור פוקט בוקס. "הם עושים מה שהם אמורים לעשות, להפיק סדרות מקוריות".

בוני האמר, נשיא Sci Fi אומרת: "כדי למשוך צופים צעירים, אנחנו חייבים להיות קול. הרי אנחנו רוצים למשוך צופים שגדלו עם MTV". במילים אחרות, צעירים הצופים "בבאפי ציידת הערפדים" ו"מכושפות". אך לא קל למשוך אותם לערוץ מתמחה בכבלים, במיוחד כשערוצים רבים אחרים מציעים מדע בדיוני ופנטזיה. אמנם שלוש הרשתות הגדולות נטשו את המדע הבדיוני, אך הוא הפך חלק בלתי נפרד מלוחות המשדרים של פוקס, WB ו-UPN.

"הרשתות אמורות למשוך צופים רבים, ולכן מדע בדיוני לא כל כך מתאים להן כי הוא שוק נישה", אמר דיויד בושמן, אוצר במוזיאון הטלוויזיה והרדיו בניו יורק. "לערוצי נישה קל יותר, מכיוון שהציפיות מהם, במונחים של מספר צופים, נמוכות יותר" מדע בדיוני הוא חלק מנוף הטלוויזיה האמריקאית מאז 1949, אז שודרה לראשונה הסדרה "קפטן וידאו". המראה היה פרימיטיווי, אך בין הכותבים היו אמני מדע בדיוני, כמו דיימון נייט וסי.אם קורנבלות. עתה מבקשת Sci Fi לבדל את עצמה מסרטי המדע הבדיוני בקולנוע - מערבונים שהועתקו לעתיד - בפיתוח סדרות על פי ספרים של סופרים, כמו אורסולה לגואין, שזכו להערכה גם בקרב מבקרי ספרות.

Sci Fi נדרשת לפתח סדרות מקוריות מכמה סיבות. כשהחלה בפעילות, בספטמבר 1992 , היא שודרה רק ל-10 מיליון משקי בית המנויים על הכבלים בארה"ב, והיתה הברווזון המכוער של החברה האם, USA Networks. המראה של Sci Fi היה עכור ומדכא, לוח המשדרים היו מורכב כולו מסדרות ישנות, והוא שיקף את "התפישה הגברית של המדע הבדיוני", אמרה האמר. גם בערוץ עצמו, אמרה, "כולם התייחסו ל-Sci Fi כערוץ לבנים, מדע בדיוני ליורמים". להערכתה, "זו היתה טעות, מכיוון שנשים רבות אוהבות את הז'נר הזה".

כשרכש בארי דילר את USA Networks ב-1998, הוא החליט נגד סגירת Sci Fi. הערוץ עבר מתיחת פנים, כולל גרפיקה חדשה. כשהיא הושלמה במארס 1999, נראה Sci Fi כערוץ חדש לגמרי.

המנדט היה ברור: הגדילו את קהל הצופים, מבלי להרחיק את הצופים המקוריים הנאמנים. אך המחיר של סדרות וסרטים עלה, ובה בעת שמרו רשתות, כמו פוקס, את זכויות השידורים החוזרים של סדרות, כמו "מכושפות", לערוצים-אחים בכבלים. לכן נדרש Sci Fi להפיק סדרות בעצמו.

אך התקציב היה מוגבל, ולכן הוגבלו הסדרות החדשות לימי ששי ושבת. הן קודמו במסעות פרסום גדולים מבעבר, וזו כנראה אחת הסיבות להצלחה של Sci Fi . כיום הוא משודר ל-70 מיליון משקי בית המנויים על הכבלים, וקהל הצופים הממוצע שלו גדל ביותר משליש בשש השנים החולפות. כיום מתגאה הערוץ בכך שיותר ממחצית הצופים הם נשים, וכי הוא פיתח תוכניות שמושכות צופים, מעבר למעריצי המדע הבדיוני.

האמר מודה כי Sci Fi עדיין זקוק ל"להיט אמיתי", כמו "סאות פארק" של קומדי סנטרל. ב-2000 היה כזה, אך הוא היה מיני-סדרה - "חולית", על פי ספרו של פרנק הרברט. קהל הצופים היה גדול פי שלושה מקהל הצופים הממוצע של Sci Fi. כעת מהמרת האמר על "אירוע טלוויזיוני" נוסף. סדרה בת 20 פרקים בשם "Taken", חטיפה על ידי חייזרים, מופקת כעת באולפני דרימוורקס טלוויז'ן.