לא כולל שירות

הם מקיפים אותנו מכל עבר - נותני השירותים שאנחנו נעזרים בהם. על פני רובם אנחנו חולפים כאילו היו שקופים: המתדלק בתחנת הדלק, שליח הפיצה, הירקן - ומתי בפעם האחרונה שמתם לב לגוון הליפסטיק של הקופאית בסופר? יש כאלה שאנחנו אף לא מסוגלים לראות: איש התמיכה של האינטרנט, הטלפנית ב-144 והמוקדן בחברת הסלולר.

ואולם, יש כמה נותני שירות שההשקעה הרגשית שלנו בתחזוקת הקשר איתם עולה בהרבה מקרים על כמות ההשקעה שנדרשת מא תנו בחיי הנישואין שלנו. כדי לקבל את שירותיהם הטובים ולשמור איתם על יחסים תקינים, אנחנו מוכנים להתרפס, להתחנף, להתגמש, לשקר (שקרים לבנים, בטח לבנים) ולעבור על עוד כמה דברות.

מה יש בנותני השירות האלה שגורם לנו לחשוב תמידית כיצד לרצותם - ובתוך כך, לאבד כל זכר לאסרטיביות ולהפוך לשלוליות אסירות תודה על עצם קיומם? הלא אנחנו קונים את שירותיהם במיטב כספינו.

בכל זאת, לפעמים נדמה שכמה שלא נשלם, זה לא מספיק - אולי היינו יכולים להיות טובים יותר: מחונכים יותר (גננת), מטופחים יותר (ספר), נקיים יותר (מנקה), חסכניים יותר (פקיד בנק), מודעים יותר (פסיכולוג), חרוצים יותר (מאמן כושר) וחולים יותר (רופא משפחה). קבלו מחווה לנותני השירות היקרים שלנו, האנשים שהביאונו עד הלום.

פשר הקשר: האשה שמבלה עם היקרים לכם מכל יותר זמן מכם אמורה להכין את העולל לעולם התחרותי של כיתה א'. עליה להעשיר את עולמו הרוחני באבות מזון משמעותיים יותר מקלטת של יובל המבולבל, לפשר בקטטות שבהן הוא מעורב - ואם אפשר, לפסוק לטובתו.

לעולם לא נגיד: "את לא חושבת שלדבר עם הילדים בריכוז בוקר על הפרידה של דץ דצה זה קצת מוגזם?"

שיא החנופה: "רזית או ששיניתם את סידור הישיבה של הריכוז?"

המחיר שנשלם: "הבושם הזה? זה כלום, פשוט היינו בדיוטי פרי וחשבנו עלייך".

ייסורי פרידה: מה הוא יאכל עכשיו? אחרי שזלל בכזה תיאבון את המתכון המיוחד לפתיתים דביקים ברסק עגבניות.

פשר הקשר: האזנה לנבואות זעם שגרתיות: אתה תמות. ואם לא תמות, תהיה חולה. ואם לא זה - ביתך ייחרב בשריפה, ואתה ובני משפחתך תישארו ללא קורת גג, חודש אחרי שפוטרת במפתיע.

לעולם לא נגיד: "עידכנת בפוליסת ביטוח הבריאות את התקף הלב שלי?"

שיא החנופה: "הראשון שהתקשרתי אליו כשנודע לי על הסרטן, זה אתה".

המחיר שנשלם: "פוליסה לביטוח תותים מפני ריקבון? נשמע הגיוני".

ייסורי פרידה: כולם הולכים בסוף.

תקופת האבל: שבעה ימים, לא כולל שבת - ככה זה ביהדות.

פשר הקשר: תשאלו את טוני סופרנו.

לעולם לא נגיד: "אני מעדיף טישו בשלוש שכבות עם אלוורה, על נייר הטואלט הזול שאתה שם על השולחן".

שיא החנופה: "אף אחד לא מבין אותי כמוך".

המחיר שנשלם: 400 שקל לפגישה.

ייסורי פרידה: "מאז שדיברנו על הפסקת הטיפול אני סובל מחרדות אובססיוויות. כמה זמן ייקח לטפל בזה?"

תקופת האבל: עד שנמצא חברים שלא צריך לשלם להם.

פשר הקשר: קשר. תרתי משמע.

לעולם לא נגיד: "תגיד, מה בעצם ההבדל בין ספר למעצב שיער?"

שיא החנופה: "החזון האופנתי שלך לאביב 2007 - כרבולת מחומצנת עם גוונים אדומים - הוא גאוני".

המחיר שנשלם: לחזור עם זנב סוס בין הרגליים אחרי שרעינו בשדות זרים רק כדי לשמוע "הפוני קצת עקום, לא?"

ייסורי פרידה: איך אני אצא ככה מהמספרה?

תקופת האבל: נשירת שיער נמרצת.

פשר הקשר: סאדו מאזו.

לעולם לא נגיד: "אכלתי אתמול שווארמה מצוינת, ממש מומלץ".

שיא החנופה: "הריבועים של מייקל לואיס בכלל לא משתווים לשלך".

המחיר שנשלם: 100 שכיבות שמיכה.

ייסורי פרידה: למי יש כוח לקום וללכת? השרירים תפוסים.

תקופת האבל: קילו גלידה משובחת.

פשר הקשר: כמו סרוגייט, אבל עם הילד.

לעולם לא נגיד: "את חולה? לא נורא, תישארי בבית היום".

שיא החנופה: "מאז שהגעת הוא יודע לגרגר את בייבי מוצרט לפי הקצב".

המחיר שנשלם: "מה זאת אומרת נגמר לך חוזה השכירות? יש לנו חדר פנוי".

ייסורי פרידה: איך מנתקים את הכבלים של המצלמות הנסתרות?

תקופת האבל: "כל הכבוד לה, איך היא החזיקה מעמד אתו יום שלם?"

פשר הקשר: האדם היחיד שבאמת מכיר אותנו כמו שאנחנו.

לעולם לא נגיד: "תגידי, את בכלל מזיזה את הספות?"

שיא החנופה: "אם השערות שלה במקלחת מפריעות לך, אפרד ממנה".

המחיר שנשלם: "בטח שנעשה לך ביטוח דנטלי, האמבטיה שלנו באמת מאוד חלקה".

ייסורי פרידה: "אוולין אל תלכי, אוולין!"

פשר הקשר: מתחיל בהתאהבות עזה וחלומות משותפים לבית נאה וממשיך בירידה חסרת פשרות לפרטים פרוזאיים, כמו התאמת זווית כיור המקלחת לזווית המועדפת לצחצוח השיניים.

לעולם לא נגיד: "מה זה בעצם גוון טרקוטה?"

שיא החנופה: "זה ממש חלום הילדות שלי, לגור בבית עם קירות ירוקים וגוף תאורה בצבע חמרה".

המחיר שנשלם: להסביר לחברים שבאים לחנוכת הבית שקירות ירוקים וגוף תאורה חמרה - זה השחור החדש.

ייסורי פרידה: איך לעזאזל שומרים על צחותה של ספת השמנת עם שלושה ילדים שאוכלים בסלון?

תקופת האבל: מישהו מכיר מסיר כתמים מצוין?

פשר הקשר: חולני.

לעולם לא נגיד: "אני מרגיש מצוין".

שיא החנופה: "אף אחד לא לוקח משטח גרון כמוך".

המחיר שנשלם: מחלות פסיכוסומטיות.

ייסורי פרידה: לחץ דם גבוה, סוכר נמוך ולחצים לא מוסברים בחזה.

תקופת האבל: לפחות נשארה מתנת פרידה - ערימה נאה של ימי מחלה.