בשבועות האחרונים רבים מנסים לחזות את שערו של הדולר: "הוא ישוב להתאושש", אומר מומחה אחד; "הוא ימשיך לרדת גם עד ל-3.8 שקלים כי הפרמטרים הכלכליים חזקים וההשקעות הזרות ממשיכות לזרום לישראל", אומר אחר; "נראה שהוא ימשיך להיסחר סביב שער של 4 שקלים", אומר שלישי.
ואתם, שבעוד חודשיים צריכים לשלם על דירה שאת קנייתה הבטחתם ממש היום בחוזה צמוד דולר, עומדים חסרי אונים. אתם מגלים לפתע התעניינות, שלא לומר חרדה, לגורלו של שוק המט"ח המקומי. בניסיון להתמודד עם החרדה הזו אתם מנסים לשאול כל מי שנראה מבין קצת יותר מכם, אפילו אם מדובר בשכן שכל השכלתו הכלכלית היא בקריאת מוסף הכלכלה בעיתונים היומיים. אחרי ששאלתם כמה אנשים לדעתם, אתם מגלים שמספר הדעות בסוגיה הוא אינסופי.
האמת? אתם מודאגים בצדק. נכון שהדולר יכול להיחלש ואז תצאו המרוויחים הגדולים מההצמדה. הוא גם יכול לדרוך במקום, ותנשמו לרווחה שלא עשיתם כלום.
אבל אל מול שתי אלו עומדת אפשרות אחת מאיימת במיוחד: מספיק שהדולר יתחזק באחוזים ספורים בכדי לשחוק את הסכום שברשותכם באופן משמעותי. במקרה הזה המספרים מדברים בעד עצמם: מיליון שקל שווים כיום 250 אלף דולר לפי שער דולר יציג של 4 שקלים. בעוד חודשיים, אם הדולר יתחזק ל-4.05 שקלים, הרי שכבר יהיו ברשותכם רק 247 אלף דולר. הפסד של 3,000 דולר נשמע אולי זניח ביחס לסכום הכולל, אבל זהו סכום כואב אם בוחנים אותו מזווית אובייקטיווית. התחזקות בשיעור חד מזה או סכום גדול יותר יכולים להביא את ההפסד לגובה של עשרות אלפי שקלים ויותר.
אז מה עושים?
ההצעה הטובה ביותר היא להימנע מהצמדות דולריות, שכן בכל זאת במדינת ישראל עסקינן. אם ההכנסות שלכם בשקלים והפיקדונות או הנכסים גם הם במטבע הישראלי, אין שום סיבה שגם ההוצאות שלכם לא יהיו בשקלים. הפעילות בשני סוגי מטבעות יוצרת עיוותים משמעותיים וכרוכה בסיכון גדול שנובע מהפרשי המטבע.
אבל אם אין ברירה כי המוכרים מתעקשים וגם לכם אין כוח לשוב ולכתת רגליים בחיפושי דירה אינסופיים, אז אתם מוזמנים להשתמש במדריך הגידור הבא.
אין נביא בעירו (וחבל)
ראשית, כדאי להפנים את המסקנה הבלתי נמנעת: אין נביא בעירו. לאף אחד אין יכולת לחזות לאן מועדות פניו של המטבע האמריקאי, שכן רבים הגורמים בעלי יכולת ההשפעה, וחלקם הגדול כלל אינו קשור לשוק המקומי. לא יהא זה מרחיק לכת לומר שאפילו לנגיד הבנק המרכזי בכלכלה החזקה בעולם אין יכולת לנבא את העתיד בשוק המט"ח. וזה נכון פי כמה אם מדברים על הטווח הקצר.
כל זה לא מנחם כמובן את אלו מבינינו שהחליטו לרכוש דירה ונאלצים לבצע עסקה צמודת דולר בעקבות לחץ המוכרים. האחרונים, אפשר לשער, מאוכזבים מירידת שער הדולר ומנסים לצמצם את הנזקים שנגרמו להם מכך שהתעכבו למכור את הדירה. גם להם אגב היה נחסך כאב הראש שבהצמדה למטבע חוץ - אבל בעדר כמו בעדר, כמה שיותר ירוק טוב.
הצעד השני הוא להחליט האם ברצונכם לבטח את הקרן או שאתם מוכנים לקחת את הסיכון שהדולר יתחזק. רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון ימליצו על גידור, שכן הנזק שעלול להיגרם בלעדיו הוא עצום. ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל של כלל פיננסים בטוחה המנפיקה תעודת התחייבות צמודת דולר, אומר כי גם אנשים פרטיים - כמו גופים העוסקים ביצוא למשל - חייבים לנטרל את החשיפה לשער הדולר באמצעות הצמדה למטבע.
גם האנליסטית יעל ברימר מבנק לאומי סבורה כי אם יש התחייבות דולרית ומקורות מימון שקליים, חייבים לגדר: "אני לא ממליצה על השקעה בדולר שכן אני לא בהכרח חושבת שהכיוון כעת הוא כלפי מעלה. אבל חשוב להגן על ההתחייבות הדולרית מפני עלייה אפשרית ולא להתעסק בעשיית רווחים או בגורלו של הדולר לאחר הפעולה".
חמש האפשרויות
אם החלטתם לגדר או לבטח את הקרן משחיקה - אז יש לפניכם 5 אפשרויות עיקריות:
1פיקדון צמוד מט"ח: מדובר בפיקדון שאפשר למצוא בכל בנק והנע בין טווחי זמן שונים - קצרים (פחות משנה) וארוכים (יותר משנה). על הפיקדון מקבלים ריבית שנתית הנעה כיום סביב 2%-3%. זהו פיקדון בשקלים, אין צורך בהמרת מטבע, והוא גם אינו נושא עלות בבנק. עם זאת, הריבית הזאת נמוכה בכ-2%-3% מריבית הליבור הנהוגה בין הבנקים (כ-5.3%). כמו כן, אתם נדרשים להתחייבות לתקופה מוגדרת מראש בה הסכום "חסום". היתרון: פשטות. נכנסים לסניף, מפקידים בפיקדון וכעבור זמן משחררים את הכסף. בחלק מן הבנקים תקבלו את השער היציג גם בכניסה וגם ביציאה, ובחלקם תקבלו את השער הקובע - מעין יציג של הבנק.
2קרנות נאמנות פצ"מ (פיקדון צמוד מט"ח) חו"ל: קרנות נאמנות אלו קונות אג"ח מסוג טי-בילס, שהינן אג"ח לטווח קצר של ממשלת ארה"ב. בדומה למלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל, מבטיחות קרנות אלה תשואה מסוימת ומוצמדות דולר. אפשר לרכוש אותן כמעט בכל הבנקים - ובשקלים. קרנות אלו מציעות נזילות, כלומר אפשר להיכנס ולצאת אליהן בכל יום. גם להן אין עלות בבנק, וזו תגולם בריבית שתקבלו. הריבית הנהוגה בקרנות אלו עומדת על כ-5% (ליבור פחות 0.3%), אם כי בפועל, אחרי ניכוי דמי ניהול של כ-0.7% ו-0.2% נוספים אותם מגלגל מנהל הקרן שמשלם בעצמו עמלה על רכישת ניירות - היא עומדת על כ-4.1%-4.2%. היתרון של המכשיר הזה מתבטא במיוחד בתקופות קצרות. זאת, שכן דמי הניהול מנוכים על פי השיעור היחסי מדי יום - כך שיציאה בתוך תקופה קצרה משמעה דמי ניהול בשיעור זניח.
3תעודת התחייבות דולרית:תעודת התחייבות דולרית הנסחרת בבורסה נהפכה בתקופה האחרונה לאחד המכשירים הפופולאריים עבור רוכשי דירות: תעודות לא מעטות המבטיחות הצמדה לדולר נסחרות היום בבורסה בתל אביב. הרכישה נעשית בשקלים ובתמורה מקבלים תעודות הצמודות לשער הדולר, כך שבעוד חודשיים אם הדולר יעמוד על 4.05 שקלים כך גם תהיה שווה כל תעודה שבידכם. המחיר: עמלת קנייה ומכירה של ני"ע בבנק היכולה לנוע בין 0.05% ל-0.7% לפעולה, כלומר 0.1%-1.4% לקנייה ומכירה.
יתרון חשוב של תעודה זו הוא הריבית שהיא משלמת - הגבוהה מבין האפשרויות האחרות. הריביות הנהוגות בתעודות אלו הן ליבור מינוס 0.35% לשנה, כלומר כ-5%, והן נצברות מדי יום על פי חלקן היחסי.
הבעיה: עמלה של 1.4% על מיליון שקל מגיעה לגובה של 14 אלף שקל - ואולי עדיף בסכום כזה לקחת את הסיכון שהדולר יתחזק. כך ששם המשחק הוא למעשה מיקוח: עמלות של 1.4% על פעולות קנייה ומכירה הן העמלות שמציע הבנק ללקוח הפשוט שאינו מתמקח ומקבל מה שאומרים לו. התמקחות במקרה הזה יכולה להוריד את העמלות באופן משמעותי. בממוצע אפשר להגיע בעזרת התמקחות לעמלות של כ-0.3%-0.4% לכל פעולה (ו-0.6%-0.8% לקנייה ומכירה ביחד), ואם תשכילו לבצע את המיקוח היטב, היא יכולה אפילו לרדת משיעור זה. מצד שני, אל תצפו גם לעמלה של 0.1% לקנייה ולמכירה ביחד - שכן את אלו שומרים בבנקים ללקוחות מבוססים במיוחד.
בנוסף לכך, ככל נייר ערך בבורסה, תתבקשו לשלם גם דמי משמרת ניירות ערך. אלו מגיעים על פי עלוני הבנק לגובה של כ-0.6%. אבל גם כאן אפשר להוריד את הריבית עם מיקוח חכם ל-0.3%-0.4%.
כדאי לשים לב למרווחים של מחירי התעודה אל מול השער של הדולר, אם כי כגן מסביר כי המרווחים כיום מצומצמים בכל התעודות הדולריות ונעים סביב 0.02%-0.05% בלבד.
בהשוואה בין קרן נאמנות פצ"מית לתעודת התחייבות, כדאי להביא בחשבון שאם מדובר בזמן קצר - הרי שלקרן יש יתרון ברור על פני התעודה כי היא אינה גובה כל עמלה; לעומתה, השימוש בתעודת ההתחייבות יגבה עמלה עבור קנייה ומכירה. לטווח ארוך יותר - וכמובן כפונקציה של העמלות שייגבו מכם בבנק - תעודת התחייבות עדיפה על קרן פצ"מ כי הריבית בה גבוהה יותר.
4 פורוורד: דוד אללוף, מנכ"ל קבוצת מייקל דיוויס ודירקטור בתכלית תעודות סל, מסביר כי הפורוורד הוא מכשיר שנרכש בבנק ומאפשר לשריין שער דולר לתקופה מוגדרת מראש. למשל: יש לכם מיליון שקל, ובבנק מוכנים להבטיח לכם שער של 4 שקלים בעוד 3 חודשים. בנוסף לכך, תידרשו לשים ביטחונות בבנק.
אז מה ייצא לכם מזה? אללוף מסביר כי "אם הדולר יעלה ל-4.5 שקלים בעוד שלושה חודשים, תוכלו לקנות אותו לפי שער של 4 שקלים. הבנק יזרים לחשבונכם את הפער. אבל בעסקה עם המוכר הפסדתם מההתחזקות - כך שבשורה התחתונה אתם מאוזנים. במקרה של היחלשות הדולר, תיאלצו אתם לתת לבנק את הפער - אבל מצד שני תרוויחו מול המוכר.
את העלות של הפעולה תרגישו בשער שהבנק יסכים לתת לכם. אין לה עלות נקובה, אבל העמלה והמרווחים יהיו מגולמים בשער הפורוורד.
אללוף מוסיף כי דרך מורכבת יותר אבל יעילה יותר היא לעשות פורוורד באופן עצמאי.
5 אופציית call: אללוף אומר כי על ידי שימוש באופציה זו, אפשר להבטיח את שער הדולר לפיו אתם רוצים לבצע את העסקה. אופציה מט"חית מורכבת משער ביצוע העסקה ומתאריך. דוגמה: אופציית 4,000 call (המחיר של הדולר באלפים כפי שמוצג במערכות הבורסאיות) לחודש יוני, משמעה שאם בסוף חודש יוני הדולר יעלה על 4 שקלים - אתם תוכלו לשלם לפי 4 שקלים, וכך להרוויח את ההפרש. אם מחיר הדולר יהיה 4 שקלים או פחות - איבדתם את המחיר ששילמתם עבור האופציה.
מחירה של אופציה זו נקבע על ידי המסחר באופציות. כל אופציה משמשת להגנה על 10,000 דולר. בדירה 250 אלף דולר (או מיליון שקל לפי שער של 4 שקלים) נכנסות לפיכך 25 אופציות. מחירה של כל אופציה היה בתחילת השבוע (על פי המערכות הבורסאיות המצויות בכל בנק) 260 שקל. כך שבכדי להגן על עסקה בהיקף זה יש לקנות 25 אופציות במחיר של 260 שקל כל אחת - סך הכל 6,500 שקל.
אם למשל הדולר יגיע ל-4.5 שקלים בסוף יוני, ייכנסו לחשבון הבנק 5,000 שקל עבור כל אופציה, ובסך הכל 125 אלף שקל. אם הדולר יישאר על שער של 4 שקלים או פחות - הרי שלא תקבלו דבר. התשלום ששילמתם שימש למעשה ביטוח - ממש כמו ביטוח מפני גניבת רכב. גם אם לא יגנבו את הרכב, לפחות תוכלו לישון בשקט.
יתרונות: מכשיר זה אינו מחייב לסגור את כל הסכום. בזמן הזה הכסף יכול להמשיך לצבור תשואה, למשל בקרן השתלמות.
החסרונות: המכשיר מורכב יותר ומושפע מגורמים רבים: הסחירות של האופציות היא אחד החשובים שבהם. אופציה סחירה זולה יותר, וזו שאינה סחירה יכולה להיות מאוד יקרה ולייקר את הפעולה באופן משמעותי. בדרך כלל האופציות הסחירות ביותר הן לחודש ובמקרה הקיצוני לחודשיים, כך שהשימוש בדרך זו להגנה של עסקה שעתידה להתבצע בעוד כמה חודשים אינה יעילה.
עניין חשוב נוסף הוא המיומנות של יועץ ההשקעות המבצע עבורכם את הפעולה. מרגע ההחלטה על רכישת האופציות ועד לביצוע, צריכות לעבור שניות ספורות. אם היועץ יתמהמה - ובזמן זה יחול שינוי כלשהו בשוק - מחירן של האופציות עשוי להיות מושפע באופן מהותי ולייקר את העסקה באופן שיהפוך אותה ללא כדאית בהשוואה לפעולות האחרות.
גם הביורוקרטיה הכרוכה בכך שתהפכו ל"שחקני אופציות" אינה פשוטה. הבנקים דורשים חתימות על אינספור מסמכים ובנוסף גם ביטחונות - והזמן עד לאישור לפעולה יכול להיות ארוך ולהגיע אפילו לחודש.
השורה התחתונה
אז מה עדיף? כמו בכל החלטת השקעה/גידור, אין תשובה אבסולוטית. כדאי להשוות היטב בין כל החלופות, להתמקח עם הבנק על כל עמלה ולהשוות בין הצעות הבנקים.
לשמור על הכסף - שוק ההון: רוכשים דירה? כך תגנו על עצמכם מפני עליית הדולר
שרון שפורר
18.5.2007 / 12:36