מים שפירים: מים העומדים בתקני האיכות למי שתיה. משמשים הן למגזר הביתי והן לתעשייתי. המגזר החקלאי משתמש במים שפירים, במקביל למים באיכות ירודה יותר.
מים שוליים: שם כולל למים שאינם עומדים בתקני מי השתיה, ומתאימים בעיקר לחקלאות.
מים מליחים: מים שעברו תהליך קל של המלחה, בדרך כלל בעקבות זיהום קידוחי מי תהום במי ים, או מי התהום באזור הערבה והנגב. מלוחים פחות ממי ים ועל כן עוברים תהליך התפלה קצר יחסית.
מי שפד"ן: שפד"ן הוא מערכת הטיפול בשפכים בגוש דן, אולם למי שפד"ן אין קשר ישיר למערכת זו. מי שפד"ן הם מים באיכות טובה המשמשים לחקלאות. לא עומדים בתקני מי השתיה, אך נחשבים "לא מסוכנים" לשתיה.
מי קולחין: מי שפכים מטוהרים חלקית. מותרים להשקיה בחקלאות בחלק מן הגידולים. כיום נעשה שימוש בכ-200 מליוני קוב לשנה של מי קולחין.
אקוויפר מאגר מי תהום תת קרקעי. בארץ שני אקוופרים גדולים, החוף וההר, ארבעה אקוויפרים נוספים, קטנים יותר, מצויים בגולן, בעמקים, בבקעת הירדן ובערבה.
מילון מושגים
תולי שרגאי
3.9.2001 / 13:47