הסטודנטים דחו ההצבעה על ההסכם להיום; השביתה נמשכת

שביתת הסטודנטים נמשכת גם היום לאחר שהתאחדות הסטודנטים הארצית החליטה לדחות להמשך היום את ההצבעה על טיוטת ההסכם שהציע ראש הממשלה, אהוד אולמרט. אגודות הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון דחו אמש את טיוטת ההסכם והודיעו כי ימשיכו בשביתה, שהחלה לפני 39 יום. כמאתיים סטודנטים ומרצים ממוסדות שונים הפגינו אמש באוניברסיטת תל אביב בקריאה שלא לאמץ את ההסכם. המפגינים קראו סיסמאות בגנות ועדת שוחט וקראו לעומד בראשה, שר האוצר לשעבר אברהם שוחט להתפטר.



הצעת הפשרה נוסחה במשא ומתן, שהחל בבוקר יום חמישי ונמשך עד יום שישי לפנות בוקר, והתנהל בין נציגי ראש הממשלה לנציגי אגודות הסטודנטים. ארגון הסטודנטים בישראל, המייצג סטודנטים בחלק מהמכללות, החליט לקבל את ההסכם, אך התנה את החלטתו בקבלת חוות דעת משפטית, שתאשר להם שהוא בר-מימוש.



הצעת הפשרה: הידברות בין נציגי הממשלה לנציגי הסטודנטים



אחת הדרישות העיקריות של ארגוני הסטודנטים היתה, כי גובה שכר הלימוד ייקבע בהידברות עמם ולא יעשה ללא הסכמתם. לפי הצעת הפשרה, המלצות ועדת שוחט יוגשו לממשלה, אך היא לא תדון בהן. תחת זאת, תיפתח הידברות בין נציגי הממשלה לנציגי שני הארגונים הארציים של הסטודנטים. "ההידברות תסתיים בהמלצות מוסכמות", נכתב במסמך המוצע, וגם המלצות אלה יוגשו לממשלה. במסמך לא נכתב מה יקרה אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה. כמו כן, ההסכם אינו מונע משרי הממשלה להצביע נגד ההמלצות המוסכמות שיושגו עם הסטודנטים או, לחלופין, בעד המלצות ועדת שוחט.



עוד מוצע במסמך, כי הממשלה תשיב למערכת ההשכלה הגבוהה את המשאבים שנגרעו ממנה, בסך כמיליארד שקלים. החזר המשאבים ייעשה "במהלך השנים הקרובות" ו"במסגרת היישום של הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה כפי שתאושר בממשלה". גם בהצעות פשרה קודמות שהציעו נציגי אולמרט, הוצע לסטודנטים שיוחזרו המשאבים שקוצצו, אך לא ננקב גובה הסכום.



כמו כן, נקבע כי יוקדשו 46 מיליון שקלים, שיועברו בשנת הלימודים הקרובה לסטודנטים במכללות הלא-מתוקצבות (מכללות פרטיות). הסכום ישמש למתן הנחה לסטודנטים אלה, בשיעור דומה לזה הניתן לסטודנטים במוסדות ציבוריים. 180 מיליון שקלים - מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה ומתקציב ממשלתי - יועברו לצורך שדרוג סל השירותים לסטודנטים ושיפור רמת ההוראה.



מתנגדים להסכם: ארגוני הסטודנטים ניסו לאשרו ב"מחטף"



סטודנטים המתנגדים להסכם טענו, שארגוני הסטודנטים ניסו להעבירו ב"מחטף". לדבריהם, ביום שישי בבוקר, ראשי הארגונים לא הסכימו להעביר להם את ההסכם בכתב אלא רק לתאר את עיקריו בעל פה. ההצבעה תוכננה לשעת צהריים מוקדמת, כאשר מרבית הסטודנטים עדיין לא עיינו בו. אבל בעקבות לחץ של סטודנטים "מהשטח", הוחלט בהתאחדות לדחות את ההצבעה למוצאי שבת.



בכמה קמפוסים, בהם חיפה ובן גוריון, דרשו סטודנטים מהשורה שאינם בעלי תפקידים באגודות לשנות את דפוסי הפעולה שהתקבעו במאבקים קודמים, לפיהם ההחלטה על הפסקת המאבק וקבלת הסכם פשרה התקבלה בידי קומץ יושבי ראש של אגודות. הם קראו לדמוקרטיזציה של המאבק. "זה הסכם על עתיד ההשכלה", אמר אמנון הלל מסמינר הקיבוצים, "צריך להביאו בפני הסטודנטים ולתת להם לגבש עמדה, לדון, להתווכח, לשמוע דברים ולהשמיע. אנחנו אומרים שאם ההסכם הזה יאושר ככה, הוא יחייב רק את היו"רים של האגודות ולא את הסטודנטים, שיימשיכו להאבק".



לדברי הלל, יש לדחות את ההסכם, בין השאר, מפני שהוא מאפשר לסטודנטים זכות להתדיינות רק בנושא שכר הלימוד, אבל לא על בעיות ההפרטה והאי-שוויון במערכות החינוך וההשכלה, שעמדו במרכז המאבק.



עו"ד יעל ברדה, המתמחה במשפט מנהלי וציבורי, התבקשה על ידי סטודנטים מבן גוריון לחוות דעה על ההסכם. לדבריה, משמעותו היא שלסטודנטים תוגש, למעשה, "טיוטה להערות". "המסגרת", כתבה ברדה, "תיקבע באופן בלעדי על ידי ועדת שוחט, ובסופו של דבר אפשר יהיה לעשות תיקונים, לא שינויים מבניים כלשהם, במתווה שהוועדה תציע".



דובר ועדת שוחט מסר כי ההסכם שהוצע לסטודנטים "מקובל" על הוועדה. "יו"ר הוועדה, אברהם (בייגה) שוחט, היה בסוד העניינים לאורך כל תהליך ההידברות. שוחט שמח על סיום השביתה הצפוי וחזרת הסטודנטים ללימודים; הוועדה תפרסם את המלצותיה בשבועות הקרובים.