עשרת הדיברות לרואה חשבון המוזמן לחקירה פלילית

בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי הליכים פליליים כנגד רואי חשבון בגין עבירות מס בהן המייצגים הם "מבצעים משניים", היינו, נותני שירותים ללקוח.



עם תחילתה של חקירה כנגד הנישום מוזמן רוה"ח המייצג לחקירה שמטרתה לבסס את אחריותו של הנישום לתוכנם של ספרי הנישום אשר נערכו על ידי רוה"ח. במסגרת החקירה יישאל רוה"ח על יחסיו עם הנישום, המידע שנמסר לו על ידי הנישום, הבדיקות שנערכו על ידיו וכיוצא בזה שאלות הנחוצות לחוקרים כדי לבסס את החשדות כנגד הנישום או כנגד רוה"ח.



להלן נציג את "עשרת הדיברות" לרוה"ח המוזמן לחקירה, אשר יהיה בהם כדי לסייע בהמשך לנישום ולרוה"ח בניהול ההליך הפלילי:



1. יש להבחין בין חקירה כעד לבין חקירה כחשוד. כאשר רו"ח אינו חשוד בעצמו בביצוע עבירה פלילית, הודעתו הנה עדות רגילה. מאידך, רו"ח החשוד בביצוע עבירה פלילית נחקר תחת אזהרה לפיה דבריו עשויים לשמש ראיה כנגדו. להבחנה זו חשיבות רבה, שכן זכויות מסוימות קיימות אך ורק לחשודים.



2. ככלל, ההודעה שתיגבה במסגרת החקירה עדיפה על פני עדות מאוחרת בביהמ"ש, ולמעט מקרים חריגים, גרסה מאוחרת הסותרת את האמור בהודעה תידחה על ידי ביהמ"ש, וניתן אף להרשיע בהסתמך על ההודעה שנגבתה בחקירה.



3. רו"ח הנחקר כחשוד זכאי להיוועץ עם עו"ד ויש להתיר לו לעשות כן, אם ביקש זאת, בהקדם האפשרי. אי יידוע רוה"ח על זכותו להיוועץ עם עו"ד עשוי למזער את המשקל שיינתן להודעה, ובמקרים חריגים אף להביא לפסילת ההודעה.



4. הדין אינו מעניק חיסיון על מידע הנמסר לרו"ח מלקוחו, ורו"ח אינו רשאי שלא למסור מידע בעניינו של הנישום אותו הוא מייצג בטענה של חיסיון. כללי האתיקה של רואי חשבון קובעים כי גילוי, שלא בהסכמת הלקוח, של דבר שהובא לידיעת רוה"ח, מקום בו חייב רוה"ח לגלות את המידע על פי דין, לא יהווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.



5. יש להגיע לחקירה מוכנים, ללמוד לפני החקירה את התיק של הנישום ולעבור על מסמכים רלוונטיים, כדי שלא להיות מופתעים במהלך החקירה. רו"ח שמגיע לחקירה ללא כל הכנה מוקדמת מתרשל בתפקידו ומועל באמון שניתן בו על ידי לקוחו.



6. רו"ח הנחקר כחשוד רשאי לשמור על זכות השתיקה ולא להשיב לשאלות חוקריו. להבדיל מהזכות שלא להשיב על שאלות המקימות חשש להפללה עצמית, זכות אשר נתונה לכל עד, הזכות שלא לענות על שאלות באופן גורף ("זכות השתיקה") מוקנית אך ורק לחשוד. עם זאת, חשוב לציין כי אי מתן תשובות לשאלות עשוי לשמש ראיה כנגד העד אשר בחר לשתוק.



7. במסגרת החקירה ניתן להשיב על שאלות במלים "אני לא זוכר", "אני צריך לבדוק" וכדומה. מוטב שלא לענות באופן ענייני לשאלות מאשר לומר דברים אשר אינם מדויקים, ואשר רואה החשבון אינו משוכנע בנכונותם, העלולים לגרום נזק.



8. הודאה בעבירות, אשר בהסתמך עליה מרשיע ביהמ"ש את רוה"ח, צריכה להינתן "חופשית ומרצון". היינו, הודאה אשר נמסרה מבלי שהופעלו על רואה החשבון אמצעים פסולים על ידי החוקרים, כגון אלימות, לחצים נפשיים בלתי הוגנים, שיטות חקירה בלתי הוגנות וכדומה. הודאה אשר ניתנה שלא "חופשית ומרצון" דינה להיפסל.



9. בטרם חתימה על ההודעה יש לקרוא את תוכנה, ובמידת הנדרש אף לתקן דברים שאינם משקפים את אשר נאמר במהלך החקירה. טענה מאוחרת של רוה"ח כי הודעה החתומה על ידיו אינה מדויקת או שחסרים בה דברים תידחה ברוב המקרים על ידי ביהמ"ש.



10. לבסוף, יש לזכור כי החוקרים אינם מבקשים לפגוע בזדון בנחקר. רצוי וכדאי לשתף פעולה, להמציא מסמכים נדרשים ולשמור על אווירה חיובית וראויה. התנהגות כזו עשויה לעמוד לזכותו של הנאשם בבוא ביהמ"ש לגזור את דינו.



הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד דורון-טיקוצקי-עמיר מזרחי, ומתמחה במשפט מיסויי מינהלי