כנס CIBC: בורסת נאסד"ק שוב שולפת שפן מהכובע, סמנכ"ל כספים מגיע בג'ינס ושמעון אקהויז מאחל רק טוב ללומניס

כ-700 איש נכחו בכנס השנתי של CIBC בישראל, שהתקיים היום בתל אביב - מספר גבוה במיוחד ביחס לכנסים דומים שקיים בית ההשקעות בשנים קודמות. גם מספר החברות הישראליות שהציגו בכנס - 36 - היה גבוה השנה, וביטא יותר מכל את הגאות בשווקים - הן בישראל והן בארה"ב.



כמו בשנה שעברה, בה בישרה שרלוט קרוסוול, מנהלת הפעילות הבינלאומית של בורסת נאסד"ק, על ייסודו של מדד חדש בנאסד"ק המורכב ממניות של חברות ישראליות בלבד, גם השנה הגיעה נאסד"ק עם חדשות באמתחתה - כניסתה הצפויה של פלטפורמה אלקטרונית שתאפשר מסחר בניירות ערך של חברות, הנסחרות בין משקיעים מוסדיים (144A). ואם זה נשמע מעט מסובך ולא ברור, כדאי להסביר בקצרה את המשמעות האמיתית של המהלך הזה - נאסד"ק מקימה פלטפורמת מסחר עוקפת SEC (הרשות לניירות ערך בארה"ב), שתאפשר לחברות, גם זרות, הנסחרות בבורסות מחוץ לארה"ב, לגייס הון בקלות יחסית, מבלי להזדקק לתשקיף מאושר מה-SEC ועמידה בתקנות סרביינס אוקסלי (SOX) המחמירות.



כן, גם בנאסד"ק, כמו בכל בורסה אמריקאית אחרת, סובלים מנחת זרועו של הרגולטור האמריקאי, שעשה את החיים הרבה יותר קשים עבור חברות זרות, למשל ישראליות, המבקשות לגייס הון מהציבור באמצעות הנפקה ראשונה (IPO). הצורך לעמוד בתקנות סרביינס אוקסלי, והעלויות הגבוהות הנובעות מהן, יצרו מצב בו בשנה שעברה עלה לראשונה סך ההון שגויס באמצעות כלי זה-144A - על ההון שגויס באמצעות הציבור הרחב. 162 מיליארד דולר גויסו באמצעות הנפקות למשקיעים מוסדיים, לעומת 154 מיליארד דולר שגויסו באמצעות הציבור.



בורסת נאסד"ק ממתינה לאישור סופי של ה-SEC לפלטפורמה זו, ששמה Portal, אשר קיימת בצורה מעט פחות מתוחכמת מסוף שנה שעברה. קרוסוול אומרת שהפלטפורמה המשודרגת תאפשר מסחר בין מוסדיים באופן שקוף וקל, וכי אישור כזה צפוי בשבועות הקרובים.



ואיך זה קשור לחברות ישראליות בנאסד"ק? קרוסוול אומרת שנאסד"ק מתחילים לדבר עם יותר ויותר חברות ישראליות בנוגע להנפקות מסוג זה. המשמעות היא שחברה ישראלית שמבקשת לגייס הון ממשקיעים מוסדיים אמריקאים תוכל לעשות זאת בהרבה פחות זמן - כחודשיים וחצי מול פרק זמן של כחצי שנה במקרה של הנפקה לציבור (IPO). גם העלות נמוכה בהרבה - דמי רישום בסך של 2,000 דולר מול עלות רישום של 150-100 אלף דולר להנפקה בנאסד"ק וכ-150-250 אלף דולר להנפקה בבורסת ניו יורק, המתחרה.



לדברי קרוסוול, עד כה ביצעו הליך כזה בעיקר חברות ממדינות מתפתחות כמו רוסיה וסין. בנאסד"ק לא מדברים על שמות של חברות ישראליות שמהלך כזה עשוי להתאים להן, אבל נראה כי חברה כמו שטראוס, שבחנה הנפקה בלונדון בעבר, בהחלט תתאים בתור סנונית ישראלית ראשונה.



פלטפורמת ה-Portal באה לתת מענה לתחרות העזה הקיימת בין בורסות מובילות בעולם. תקנות סרביינס אוקסלי פגעו באטרקטיוויות של השווקים האמריקאים, ולא מעט חברות - בהן למעלה כ-10 חברות טכנולוגיה ישראליות - פנו בשנתיים האחרונות לשווקים אלטרנטיוויים, בהם הבורסה המשנית (AIM) בלונדון. אסף חומצאני, מנהל הפעילות של נאסד"ק בישראל ובאירופה, אומר שהפלטפורמה החדשה תוכל להביא לנאסד"ק גם חברות הנסחרות במקומות אחרים, אך מעוניינות בגיוס ממשקיעים מוסדיים בארה"ב.



ועוד כמה מלים לגבי התחרות של הנאסד"ק עם בורסות אחרות - קרוסוול אומרת שנאסד"ק נמצאת כעת במשא ומתן עם כמה חברות, כולל ישראליות, שביצעו הנפקה ראשונה בלונדון, ומבקשות כעת לעשות "שדרוג", כהגדרתה, למסחר בנאסד"ק. לא רק לונדון מתחרה בנאסד"ק, גם בורסת ניו יורק (NYSE) היוקרתית מבקשת לקחת נתח בהנפקות של חברות ישראליות. זה הצליח לה יפה עם הנפקת סלקום לפני כחודשיים, שבורסת נאסד"ק רצתה מאוד לראות אותה מתרחשת דווקא אצלה. "נכון, איבדנו את סלקום, אבל אנחנו עדיין שולטים בכ-90% מההנפקות של ישראליות", שלפה קרוסוול במהירות.



סמנכ"ל כספים בג’ינס ? רק בישראל



כמו בכל כנס מסוג זה, לא מעט מההתרחשות היא דווקא מחוץ לחדרי ההרצאות. את שמעון אקהויז, מייסד , המתמחה במכשירי לייזר לטיפולים אסתטיים, פגשנו בפינת הקפה, לפני המצגת שנתן. "מה אתה אומר על ?", שאלנו. לומניס היא החברה שאקהויז ייסד בשנות ה-80 ושנאלץ לעזוב אותה לאחר מאבק שליטה מלוכלך עם אריה גנגר. זה לא לקח הרבה זמן עד שאקהויז קם על הרגליים, ובשנות ה-90 ייסד את סינרון, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של 700 מיליון דולר. לומניס, בינתיים, הידרדרה כמעט עד תהום, והשליטה בה נרכשה באחרונה על ידי קבוצת משקיעים בהם הראל בית און וקבוצת עופר. "כלום. אני לא אומר כלום על לומניס. תראי מה עשו מהחברה הזו. אני מאחל להם כל טוב", הוא אמר.



חברת היא מוקד לתשומת לב בימים אלה, לאחר שמבטח שמיר אישרה כי היא מבקשת לבצע הצעת רכש של מניות החברה, לפי מחיר של 10 דולר למניה. טל פיין, סמנכ"לית הכספים של גילת, נאלצה להתייחס לשאלות בדבר הצעת הרכש בתום המצגת שלה. "אכן, מבטח שמיר וגוף נוסף מבקשים לרכוש את כל מניות החברה, בחלוקה שווה ביניהם", היא אמרה. "אנו בגילת עושים את הניתוח של ההצעה שלהם ועוד לא הגבנו אליה. זה יקרה תוך חודש, אני מעריכה".



שני אורחים מעניינים היו במצגת של פיין - דוד ריבלין, מייסד ומנכ"ל חברת RRSat, וגיל עפרון, סמנכ"ל הכספים שלה. "אין ביננו לבין גילת שום קשר. הם לא מתחרים ואנו לא משתפים פעולה. באנו להקשיב סתם מתוך עניין, בגלל שגם בשם שלהם מופיעה המילה ? Satellite", אמר עפרון.



ואנקדוטה לסיום: אייל דשא, סמנכ"ל הכספים של ענקית אבטחת הרשתות, , הגיע לערוך את מצגת החברה בלבוש קאז'ואל ישראלי לכל הדעות - ג'ינס וטי שרט אדומה. "באתי ישר מהעברת דירה", הוא אמר בחטף בדרך לאולם. לא ברור האם הוא העביר את תכולת דירתו הפרטית, או שמא מדובר במעבר הצפוי של מטה החברה למשרדים חדשים, אבל מה שבטוח הוא שבכנס משקיעים בניו יורק זה לא היה קורה. שם לא הייתם מדמיינים לראות סמנכ"ל כספים של חברה הנסחרת בשווי של 5.5 מיליארד דולר מגיע לכנס וחורג מקוד הלבוש הכמעט מנדטורי - חליפה כהה, חולצה בהירה ומכשיר בלקברי ביד.