החתמים ממשיכים לנפק כשלונות: חברת דסנר נכשלה בגיוס ואופרייט ליס תשנה את מבנה ההנפקה

שוק ההנפקות הראשונות לציבור ניפק בסוף השבוע שעבר כשלון נוסף, כשחברת דסנר, שביקשה לגייס כ-50 מיליון שקל במניות (25 מיליון שקל) ובאג"ח להמרה, לא הצליחה להשלים את המכרז המוסדי.



על פי ההערכות, החברה (כפנינסולה פיננסים לפניה) לא הסכימה לגייס על פי השווי שהשוק הסכים לתת לה, שהיה נמוך מהשווי שתיכננה - כ-70 מיליון דולר.



דסנר, שבשליטת נינו רסנברג ודינאל סקלוסוב, עוסקת בשיווק ופרסום באינטרנט, ואחת הפעילויות המשמעותיות שלה היא טיפול בבקשות השתתפות בהגרלות הגרין קארד של ממשלת ארה"ב, הזנה אלקטרונית של פרטי לקוחות החברה והגשתם לצורך השתתפות בהגרלה, כמו גם מתן הודעה ללקוח במקרה של זכייה בהגרלה.



אבל למרות התחום החם, הרי שהחברה הציגה בדו"חותיה הפסד של 24.4 מיליון שקל ב-2005 מול הפסד של 11.9 מיליון שקל שנה קודם לכן, ויש לה גרעון של 63 מיליון שקל בהון העצמי טרם ההנפקה.



דסנר הסבירה בתשקיף שלה כי הפסדיה נובעים מהתקינה החשבונאית שלא מאפשרת לחברה להכיר במרבית הכנסותיה מחוזים ארוכי טווח. לדסנר חוזים ארוכי טווח לתקופות של 10-5 שנים עם חלק גדול מלקוחותיה, והיא אף קיבלה מראש את התקבולים בגין אותם חוזים. עם זאת, למרות שהיקף התקבולים של החברה מלקוחות מסתכם בכ-126 מיליון שקל בשנת 2006 ולמרות שבשורת תזרים המזומנים מציגה דסנר תזרים חיובי של למעלה מ-20 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2005 ו-2006, הרי שבדו"ח הרווח וההפסד הדברים אינם באים לידי ביטוי. בדו"ח זה נאלצת החברה להכיר בסעיף ההכנסות רק בגין הכנסות המיוחסות לשנת הדו"ח הספציפית.



גם חברת הליסינג אופרייט ליס, בה מחזיק בנק הפועלים בכ-20%, לא הצליחה להשלים בשבוע שעבר את המכרז המוסדי בהנפקה אך על פי ההערכות בכוונתה לקיים אותו ככל הנראה בשבוע הבא, עם שינוי משמעותי של מבנה ההנפקה. ייתכן שאופרייט אפילו תוותר על הרכיב המנייתי בגיוס.



למעשה אין זה מפתיע שהחברות הקטנות כושלות בגיוסים או נתקלות בקשיים עצומים במכרז למשקיעים המוסדיים, בימים שבהם הקרטוע בשוק ההנפקות הראשוני פוגע גם בחברותה גדולות שמנסות לגייס. חברת הנדל"ן אשדר נאלצה לשנות את מבנה ההנפקה בכדי להשלים את המכרז המוסדי וכלל ביוטכנולוגיה הורידה את היקף הרכיב המנייתי בהנפקה שלה בכ-50 מיליון שקל.



מנהל בבית השקעות גדול סיפר בשבוע שעבר ל-TheMarker, כי חברות רבות שנתקלות בקשיים נאלצות לשפר את התשואות על האג"ח, למשל, למרות שמלכתחילה הן היו דו ספרתיות. הוא גם מספר על חתמים שנאלצים להתחיל ולאסוף את הסחורות בהנפקות בשל הלחץ לסגור אותן. חברות החיתום הן חברות עם נוסטרו מאוד מצומצם ונשאלת השאלה - כמה סחורה עוד יוכלו לאסוף?



אותו מנהל סבור כי גם ריבוי ההנפקות מתחיל לשחוק את המחירים, שכן כמות הכסף בשוק מוגבלת ולמעשה הרבה הנפקות מתמודדות על אותם כיסים.



מנהל השקעות אחר אינו מסכים איתו, שכן לדבריו המוסדיים מגייסים בתקופה האחרונה סכומי עתק ואינם סובלים ממגבלה, אבל יש לו הסבר אחר - ולפיו החתמים הם אלו שיצרו את הסלקטיוויות של המשקיעים המוסדיים: "החתמים הגזימו בתמחור של חברות שיצאו בחודשים האחרונים להנפקות ואחרי תקופה ארוכה שבה המשקיעים המוסדיים סבלו מהשתתפות בהנפקות ראשונות לציבור עם תשואות שליליות ברובן המוחץ והפסדים של מאות מיליוני שקלים - נמאס להם לספוג הפסדים". "מדוע שאסתכן בהנפקה ראשונה שתסבול מתשואה שלילית אם אני יכול לחכות קצת ולאסוף את הסחורה בשוק?", הוא שואל.