קליין: מגמת הפיחות המתון בשער השקל עשויה להתחזק במידה שהציבור יפקפק במדיניות הפיסקלית

הגדלת יעד הגירעון לשנת 2002, והחריגה מהגירעון בשנה זו, עשויות לעורר בציבור את ההרגשה כי המשמעת הפיסקלית מתרופפת. ואם הרגשה זו תתבסס, יהיו לה השלכות על השווקים הפיננסיים, כך אמר נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בדיון על התקציב שקיימה אתמול הממשלה.

לדבריו, שוק מטבע חוץ נמצא בשנה האחרונה בתקופת מעבר כאשר תושבי החוץ מקטינים את השקעותיהם לטווח ארוך במשק הישראלי; מממשים חלק מהשקעותיהם הסחירות בישראל, ורוכשים מטבע חוץ בעסקות עתידיות כדי לצמצם את חשיפתם השקלית בגין השקעותיהם בישראל. לדבריו, אולי בהשראת המצב הבטחוני, תושבי חוץ הפכו לגורם המקטין היצע ומגדיל ביקוש למטבע חוץ.

מצד שני, אמר קליין, כי תושבי ישראל, ובעיקר המגזר העסקי, ממשיכים להוות גורם המציע מטבע חוץ. הגורמים להיצע מצד תושבי ישראל נובעים ממלאי פקדונותיהם במט"ח בארץ ובחו"ל; מתקבולי יצוא עתידיים ומהלוואות במט"ח.

לדברי קליין, התוצאה היא פיחות מתון של שער השקל, בשוק רגוע. זאת משום שהתנהגות תושבי ישראל מבוססת על ההנחה כי היציבות במשק תישמר. אולם, קליין מזהיר, אם תוואי המדיניות הפיסקלית ייראה כיוצא משליטה, אין ספק שהשוק יתנהג אחרת.

לדבריו, השינוי בהתנהגות עשוי להיות חד אם הציבור יחשוב שהממשלה מסתירה ממנו מידע על המדיניות התקציבית, ואינה מוכנה לעמוד בכללי השקיפות המוצעים היום כתקן בינלאומי. קליין הוסיף כי אמינות המדיניות הפיסקלית חשובה גם למתבוננים עלינו מבחוץ. הוא נתן כדוגמה את הבנקים להשקעות המבססים עליה את המלצות ההשקעה שלהם במשק הישראלי, וחברות הדירוג הזרות הקובעות את הציונים שלנו. לאלה יש השפעה על מחיר ההון למשק הישראלי, הן עבור הממשלה והן עבור המגזר הפרטי.

קליין אמר כי יש לבסס את תקציב 2002 על תחזית צמיחה של 2% בלבד, ולא של 4%, שקרוב לוודאי תסתבר כהנחה מוטעית, מה שיגרום לגירעון גבוה יותר מהמתוכנן. קליין לא הסכים עם ראש הממשלה ושר האוצר גם לגבי יעד הגירעון לשנה הבאה שהועלה לרמה של 2.4% תוצר. לדבריו, אסור שהגירעון יחרוג מ-2% תוצר.