עורכי הדין הוותיקים התקשו להאמין למראה עיניהם כשהגיעו באחד מימי מארס האחרון להיכל המשפט ברחוב ויצמן בתל אביב: ליד הכניסה ובסמוך למזנון עמדו בחורות צעירות שנראו כנציגות חברות לקידום מכירות, ממש כמו בקניונים.
ואולם, הדיילות לא הוצבו שם כדי לקדם מוצר, אלא כדי לחלק לעוה"ד הזמנות לכנס חירום שעורך ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
עורכי הדין המופתעים, שחלקם קיבלו הזמנות לכנס גם באמצעות האי-מייל, התקשו להבין מדוע יש צורך בדיילות. עיון בהזמנה נתן תשובה אפשרית: על ההזמנה התנוסס בגדול שמו של עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועד המחוז מאז 2003, שהזמין באופן אישי את עורכי הדין לכנס.
דיילות עם משימה דומה הוצבו גם בבתי המשפט בראשל"צ והרצליה, המשתייכים למחוז, ובנוסף נשלחו לעורכי הדין 24 אלף הזמנות בדיוור ישיר.
הכנס דן בקיצור תקופת ההתיישנות בהליכים אזרחיים. מרבית עוה"ד מסכימים שמדובר בעניין חשוב, אך הצמדת המלה "חירום" לכנס והצבת דיילות על חשבון תקציב ועד המחוז העלתה באפם ריח של קמפיין בחירות.
בעוד כחודש ייערכו בחירות למוסדות לשכת עורכי הדין - גוף שכל עורכי הדין מחויבים בחוק להיות חברים בו. ראש הלשכה הנוכחי, ד"ר שלמה כהן, פורש מתפקידו ומותיר את הזירה לשישה מועמדים, שהבולט בהם הוא בומבך.
בומבך הוא היחיד מבין המועמדים שמכהן כיום בתפקיד ציבורי, המאפשר לו לנצל את מעמדו כדי להגיע לקהל הבוחרים הפוטנציאלי מבלי לקרוא לכך קמפיין בחירות. ואולם, כל צעד שהוא עושה בזירה הציבורית זוכה בקיתונות של ביקורת מיתר המועמדים וחברי הלשכה.
לבומבך זה לא מפריע. "ידעתי שזה יגיע", אמר בשבוע שעבר. "אני לא קורא סקרים, אבל אומרים לי שאני מוביל בהם. לכן ברור שמחפשים אותי".
מודעות ללא אישור
עו"ד משה גולדבלט, המצהיר כי אינו מתמודד על תפקיד כלשהו במוסדות לשכת עורכי הדין, היה אחד מאלה שמתחו ביקורת חריפה על מבצע קידום המכירות שיזם בומבך על חשבונם של עורכי הדין במחוז.
"מדובר בכנס בחירות פוליטי וטענת שעת החירום היא תרמית קטנה, בזויה ולא חביבה", כתב גולדבלט במאמר שפירסם באחרונה באינטרנט. "כשעסקן פוליטי מסוגו של בומבך, שלא ניהל מעולם מאבק ציבורי מלבד מערכת בחירות, מנסה לנצל את המאבק לצורך 'פברוק' מצב חירום לצרכים פוליטיים, הוא גורם לכך שבבוא שעת חירום אמיתית איש לא יאמין בחיוניות המאבק ודחיפותו ולא יתגייס אליו".
לטענת בומבך, הביקורת נובעת מכך שגולדבלט תומך באחד ממתחריו. לדבריו, מדובר בפעילות לרווחת עורכי הדין ולמען האינטרס שלהם ולכן היה צורך לפרסם את הדבר.
"למתחרי קשה לקבל את העובדה שאני מחויב לעשייה כדי למנוע פגיעה בעורכי הדין ובציבור הרחב, ולצורך זה יש לעורר את הציבור בכנסי חירום מסוג זה", הוא אומר.
זה לא היה כנס החירום הראשון שאירגן בומבך. באוקטובר האחרון פורסמו בכל העיתונים מודעות שהזמינו את עורכי הדין ממחוז תל אביב לכנס חירום, שיעסוק ברפורמה בהוצאה לפועל שתיכננה הממשלה.
"אני פונה אליך באופן אישי", נכתב במודעות שבסופן בלטה חתימתו של בומבך - אף שלא היתה זו פנייה אישית, אלא קריאה של ועד המחוז.
המודעות הצליחו להרגיז כמה מראשי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. הם טענו כי מדובר בפעילות מקבילה לזו שמקיים הוועד המרכזי ופנו למבקר הלשכה כדי שיבדוק אם מדובר בניצול כספי הלשכה לצורך הקמפיין האישי של בומבך.
מסמכי הבדיקה, מגלים כי על אף שבידי ועד המחוז 3,800 כתובות אי-מייל של עורכי דין במחוז ו-5,100 מספרי פקס, שאליהם ניתן לשגר הודעות בעלות נמוכה, העדיף בומבך להוציא 53 אלף שקל על פרסום בעיתונים.
בתגובה לפניית מבקר הלשכה אישר בומבך כי בוועד המחוז לא התקבלה החלטה ספציפית על קיומו של כנס החירום, אלא החלטה כללית לגבי מאבק ברפורמה. הוועד לא התבקש לאשר את הפרסום בעיתונים.
המבקר בחר שלא לקבל את הדרישה לחייב את בומבך באופן אישי בעלות הפרסומים, אך מתח ביקורת על האופן שבו מתקבלות החלטות במחוז. הוא דרש שבומבך יעלה את העניין לדיון בוועד ויבקש בדיעבד אישור לקיום הכנס ולהוצאה הכספית שהיתה כרוכה בו.
כמו בכל גוף נבחר, מורכב הוועד מקואליציה ומאופוזיציה - אך בומבך הצליח לגבש קואליציה נאמנה ומעט מתנגדים. בחסות הקואליציה הוא מנהל את המחוז ביד רמה, עד שהצליח ליצור זהות כמעט מוחלטת בין פעולות הוועד לפעולותיו האישיות, שרבות מהן נועדו לקידומו לתפקיד שעליו הוא מתמודד עכשיו.
מסע בחירות מוקדם
עורכי דין מספרים כי בכל הרצאה או כנס שעורך ועד המחוז מציע בומבך לנוכחים לרשום את מספר הטלפון הנייד שלו ולפנות אליו בכל בעיה. "זה החל מיומו הראשון בתפקיד", משחזר עורך דין שהשתתף בכמה מהכנסים. "בהתחלה לא הבנו אבל בהמשך התברר שבומבך החל את מסע הבחירות שלו לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין הרבה לפני כולם, ולא היסס לנצל לצורך זה את המעמד הציבורי שניתן לו".
בומבך טוען כי הוא פשוט קשוב לציבור: "אני מקבל עשרות טלפונים ביום מעורכי דין במחוז ומהציבור ומקדיש לזה שעות ארוכות. זה חלק מהתפקיד".
בומבך אינו זר לפוליטיקה. עוד כסטודנט היה דוברו של הח"כ המנוח אבנר שאקי מהמפד"ל, אותו הכיר מילדות, ומאוחר יותר שימש דובר משרד הדתות. בהמשך היה כתב לענייני מפלגות בעיתון החרדי "משפחה".
כשבנימין נתניהו חזר מארה"ב והתמודד על ראשות הליכוד ב-1988, בישר בומבך לקוראיו שבדק ומצא כי אשתו השנייה של נתניהו היא לא גויה, אלא יהודיה כשרה. נתניהו זכה בתמיכת החרדים, שהביאו אותו שמונה שנים מאוחר יותר לראשות הממשלה.
בומבך לא נפגש עמו מאז, עד שלפני כמה חודשים הציעו לו אנשיו של נתניהו להצטרף אליו במערכה לכיבוש הנהגת המדינה. בומבך סירב. לדבריו, הוא אינו מעוניין להיכנס לפוליטיקה וחשובים לו יותר הלשכה והמקצוע.
בדרך הספיק בומבך לייצג גם ראשי ערים ופוליטיקאים בתביעות דיבה. בין היתר, הוא ייצג את אברהם הירשזון כשהיה עוד ח"כ מתחיל ועתר לבג"ץ נגד מינויו של פעיל במפלגת העבודה לדירקטוריון בנק הפועלים.
עם זאת, בומבך אומר כי הוא אינו אדם פוליטי, "בניגוד לכמה ממתחרי שגררו את הלשכה פעם אחר פעם לקלחת הפוליטית".
לפני כחצי שנה הודיעה לשכת עורכי הדין על הפחתה של 10% בדמי החבר שהיא גובה, עקב הגידול במספר עורכי הדין. בומבך מיהר לפרסם הודעה לתקשורת, שבה דרש להגדיל את ההפחתה ל-15%. הוא טען כי ללשכת עורכי הדין "תקציב שמן, מנופח ובזבזני", שראוי לקצץ בו ולנהל אותו יותר בשקיפות.
השבוע הועברו ל-MarkerWeek הדו"חות הכספיים של ועד המחוז, מהם עולה כי במלים שבהן תיאר בומבך את התנהלות הלשכה הארצית ניתן לתאר גם את התנהלות ועד המחוז בשנים שבהן הוא עומד בראשו.
כך למשל, ועד המחוז מוציא 750 אלף שקל בשנה על הוצאתו לאור של העיתון "הפרקליטים", שמופיע שש פעמים בשנה. במערכת העיתון אמרו השבוע כי בומבך אינו מתערב בתכנים, אך עיון בגיליון האחרון מגלה לא פחות משש תמונות שלו באירועים שונים שערך ועד המחוז.
בתקציב 2005 ייחד הוועד כמעט 1.5 מיליון שקל לפעילויות שונות למען עורכי הדין במחוז. במסיבת פורים שערך ועד המחוז הופיע הבדרן שלום אסייג תמורת כ-30 אלף שקל.
ביום העצמאות הופיע בפני עורכי הדין הזמר רמי קליינשטיין, שקיבל לא פחות מ-64 אלף שקל. ביוני האחרון ערך ועד המחוז מסיבה ל-15 אלף עורכי הדין הצעירים שהתקבלו באחרונה ללשכה - קהל מצביעים עם פוטנציאל אדיר. ועד המחוז גם מוציא מדי שנה יומנים, על אף שגם הלשכה המרכזית עושה זאת.
תקציב הפרסום של הוועד קפץ מכ-75 אלף שקל ב-2005 לכ-211 אלף ב-2006, למרות ההבטחות לקיצוץ בתקציב הכללי. כל ההוצאות אושרו בוועד המחוז, שבו שולטים בומבך ואנשיו.
תמכת? הרווחת
שמו של בומבך עלה בראשונה לכותרות ב-1998, כשעתירה שהגיש לבג"ץ בשם חשמלאי מכפר סבא הביאה לביטול עשרות אלפי קנסות בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל בערכי אותן שנים. העתירה זיכתה את בומבך בכתבות פרופיל מחמיאות שבהן הוצג כלוחם זכויות התושבים.
כך, כשהוא רק בן 32 ובעל משרד עורכי דין מתחיל, נהפך בומבך לכתובת לכל מי שרצה למחות נגד הממסד. ואולם הוא בחר שלא לעסוק רבות בפעולות אנטי-ממסדיות, אלא התמקד דווקא בחוזים, במקרקעין ובייצוג אישי ציבור.
הקפיצה המטאורית שעשה בומבך בפחות מעשר שנים - מעורך דין אנונימי למועמד מוביל לראשות הלשכה - היא אולי הסיבה לכך שהוא מאמין בצעירים.
הוא נחשב למתנגד נחרץ לתוכנית "שכר מצווה" של הלשכה המרכזית, שבה מעניקים עורכי דין ייצוג משפטי חינם לנזקקים. לטענתו מדובר בקיפוח שכרם של עורכי דין, שגם ככה אינם מרוויחים הרבה.
בפטרונות לא מוסתרת הוא אומר: "גם הנזקקים היו מעדיפים עורך דין ששווה את הכסף שהם משלמים לו מאשר מובטל שייצג אותם רק כי יש לו זמן פנוי".
ואולם עשויה להיות גם סיבה אחרת להתנגדותו של בומבך לייצוג חינם: את בחירתו הוא חייב, בין היתר, לכמה מעורכי הדין הצעירים במחוז, שסייעו לו בקמפיין הבחירות לראשות המחוז ומסייעים לו גם כיום.
עורכי הדין הצעירים הם הראשונים שפרנסתם מקופחת בשל הייצוג שמקבלים בחינם נזקקים בתוכנית "שכר מצווה".
ליו"ר ועד המחוז סמכות למנות בוררים מבין עורכי הדין במחוז, כשמתעוררת מחלוקת בין עורכי דין ללקוחותיהם.
בתקנות הלשכה מצוין שעל הבוררים להיות בעלי ניסיון בתחום, אך בומבך ראה בכך הזדמנות להחזיר לתומכיו טובה. הוא סידר לרבים מהם הכנסה נאה כשמינה אותם כבוררים, אף שהם עורכי דין טריים שאין להם ניסיון רב.
בין הבוררים שמינה בומבך ניתן למצוא גם עורכי דין ותיקים יותר, שריכזו מטה תומכים, תרמו כספים או אירחו במשרדם ועל חשבונם כנסי תמיכה.
במקרים אחרים מונו תומכים של בומבך לעמוד בראשות ועדות מרכזיות בוועד המחוז. במקרה זה אין מדובר בהכנסה ישירה מהתפקיד, שמבוצע בהתנדבות, אך החשיפה התקשורתית כמרואיינים בנושאים אקטואליים מהווה פרסום אפקטיווי.
מלחמות הביטוח
לשכת עוה"ד ערכה מכרז על אספקת שירותי ביטוח אחריות מקצועית לעוה"ד ב-2005. אחרי שנים שבהן סיפקה את השירות חברת הביטוח איילון זכתה בו הפעם חברת מגדל.
בלשכה סירבו לספק לתקשורת נתונים על ההפרש בין ההצעות של שתי החברות. בומבך טען כי במקביל למכרז שערכה הלשכה הוא קיים משא ומתן ישיר עם אנשי איילון וסיכם עמם על פוליסה שהיתה לטענתו כדאית יותר לעורכי הדין.
הפרשה, שנחשפה ב-TheMarker, גררה קרב קשה בין הוועד המרכזי לבין בומבך. הלשכה הארצית הגישה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה לצו מניעה דחוף נגד בומבך ואיילון, בנימוק שהם מפרים בצורה בוטה הצהרה שלהם לבית המשפט שלא להמליץ על הפוליסה של איילון.
השופטת נורית אחיטוב נעתרה לבקשה והורתה על הוצאת צו מניעה זמני, האוסר על איילון להתקשר בחסות הוועד המחוזי בביטוח כזה.
בעקבות החלטת בית המשפט הפסיק בומבך להמליץ על הביטוח של איילון, אך סירב לחשוף את תנאי ההסכם בין ועד מחוז תל אביב לחברה. רק צו נוסף של בית משפט חייב אותו לעשות זאת.
בכירים בלשכה טענו כי בומבך מנהל את המלחמה ממניעים אישיים ודרשו ממנו לגלות אם קיבל התחייבות מאיילון. בומבך, כמו פוליטיקאי טוב ומשפטן מנוסה, הקפיד לשמור על עמימות.
לפניית MarkerWeek השבוע השיב בתחילה כי אין בידיו כל הבטחה חריגה מצד איילון, מלבד התחייבות לשפותו אם ייתבע באופן אישי כתוצאה ממלחמות הביטוח. מאוחר יותר אמר שקיים "הסכם בן כמה שורות" בינו לבין חברת הביטוח. הוא הבטיח להעביר את ההסכם לעיון MarkerWeek והדגיש שאינו מבין מדוע בחרו אנשי חברת הביטוח להכתיר את ההסכם כ"סודי".
בעקבות בקשות חוזרות ונשנות שיעמוד בהבטחתו לחשוף את המסמך שינה שוב בומבך גרסה וטען שעורכי דינו אסרו עליו לחשוף את ההסכם.
אילן בומבך
גיל: 41
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: תל אביב
תפקידים קודמים: עיתונאי ב"משפחה" ו"הצופה", בעל משרד עורכי דין, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין
עוד משהו: התחיל את דרכו הציבורית כדובר משרד הדתות
תגובת עו"ד אילן בומבך
"איני מבקש הוצאות אישיות ובניגוד לאחרים גם איני מעסיק עוזרים אישיים בשכר. לכל אורך הדרך השקעתי זמן וכסף על חשבוני ומעולם לא ביקשתי וקיבלתי החזר הוצאות על כך".
"כינוס החירום היה חלק מפעילות רצופה שלי כראש ועד המחוז לבלימת יוזמת החקיקה
העתידה לפגוע בציבור עורכי הדין, כחלק מראיית הלשכה כאיגוד מקצועי של עורכי
הדין, הצריך להגן עליהם. לא היה זה כנס בחירות".
"עו"ד גולדבלט מרבה לכתוב מאמרים ולבקר בהם את התנועה לאיכות השלטון, את חברי
לשכת עורכי הדין, את חברי הכנסת, שופטי בג"ץ ועיתונאים ומי לא. עו"ד גולדבלט מינה עצמו למבקר מן הצד וזו זכותו. אני ממליץ לו לצעוד קדימה ולקחת עמי חלק בעשייה למען עורכי הדין".
"קיימתי פעילויות דומות בכל 4 שנות כהונתי. שבועיים לפני כנס החירום - בהפרדה מוחלטת - קיימתי כנס פתיחה למערכת הבחירות שלי, שבו נכחו קרוב לאלף עורכי דין. לא הייתי זקוק ל'התכנסות' בחירות נוספת".
"בתקופה בה אני מכהן מונו כ-250 בוררים. איני יודע במי תמכו ולגבי כמה מהם אני יודע שתמכו במתחרי, באופן מובהק. תמיכה בי או באחרים אינה אינדיקציה למינוי כבורר".
"בעבר היו עורכי דין שקיבלו כמה בוררויות בקדנציה, אך כיום אני דואג לחלק אותן בין כולם, באופן בו איש לא מקבל יותר מבוררות אחת במהלך התקופה. בוודאי שאין קשר לכאלה שתרמו לי כספים או אירחו כנסים וחוגי בית. זה לא צריך לפסול אותם מקבלת בוררות".
"בעניין פרויקט 'שכר מצווה': אני חושב שצריך לסייע לאנשים שידם אינה משגת, אך באופן אחר מהקיים כיום. במתכונת הנוכחית מדובר בפרויקט פופוליסטי הפוגע בפרנסת עורכי הדין. תפקידי להגן עליהם ולא לפגוע בפרנסתם. במובן הזה ברור שעניי עירך קודמים".
"לגבי הוצאות ועד המחוז: יש לנו רזרבות שחשוב לנהל אותן נכון. למרות עליית מספר החברים במחוז ב-50% נקטנו צעדי ייעול ובמקביל אנו דואגים לצמצום ההוצאות המוטלות על עורכי הדין למימון הפעילויות".
"אנחנו פועלים לקבלת חסויות ועורכים אירועים בחינם. ההוצאות על העיתון שמוציא המחוז קטנו באופן משמעותי, על אף שמספר הגיליונות גדל. אחד מתפקידי ועד המחוז הוא לדאוג לעורכי הדין לשירותי תרבות מגוונים, ושביעות הרצון של עורכי הדין מהופעות האמנים היא גבוהה ביותר".
"בתקופתי הצלחנו להוזיל את מחירי הכרטיסים ואת עלות המסיבות באמצעות חסויות ולהביא את מיטב
האמנים למען ציבור עורכי הדין. אני גאה במסיבות אלה, הן נהפכו למסורת שאותה אמשיך גם בלשכה הארצית".
"בעניין המודעות והפנייה האישית לעורכי הדין, מניסיוני למדתי שראוי לעורר את דעת הקהל בקרב עורכי הדין באופן אישי ולא להסתפק בפנייה סתמית וכללית".
"אנחנו מנהלים מאבקים חשובים שאסור לדחות אותם עד לאחר הבחירות בטענה שמדובר בתעמולה אסורה. בכנסים שערכתי דיברתי רק בנושא הכנס ואף פעם לא יותר מעשר דקות. לדעתי ללא הכנסים היה ציבור עורכי הדין נפגע קשות מהרפורמות המוצעות".
"בעניין חברת איילון, פעלתי כדי ליצור תחרות על כיסם של עורכי הדין ולהציע להם הצעה טובה יותר מזו שהשיגה הלשכה. עובדה כי למרות צעדי האיום של הלשכה, רוב עוה"ד בחרו בהצעה שאני השגתי ולא בהצעת הלשכה".
"מכיוון שהלשכה איימה עלי בתביעה אישית, דאגתי להגן על עצמי מבחינה ביטוחית. ממילא יש לי ביטוח אחריות מקצועית, כמו לכל יתר בכירי הלשכה, אך מצאתי לנכון שלא להטיל את ההוצאות על הלשכה".
"לכן, לאחר שראש הלשכה איים עלי באופן אישי, דבר שאיננו מקובל, קיבלתי מאיילון התחייבות שבמידה ותוגש תביעה הרי שאהיה מכוסה במסגרת הפוליסה הקיימת שלי, דבר שכן מקובל בנסיבות אלה. לדעתי התביעה הוגשה רק כדי לחבל בהתמודדותי על ראשות הלשכה".
אילן בומבך לקראת הבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין: "אני לא קורא סקרים אבל אומרים לי שאני מוביל בהם"
גיא לשם
21.5.2007 / 20:36