אושר חוק נהרי שיתיר לרשויות לממן מוסדות חרדיים

מאת שחר אילן ואור קשתי



הכנסת אישרה היום (שני) ברוב גדול את חוק נהרי, המאפשר לרשויות מקומיות לממן הוצאות מנהלה למוסדות החינוך "המוכר שאינו רשמי", שהם בעיקר מוסדות חרדיים. במרכז השלטון המקומי מעריכים, כי עלות יישום החוק בשנה הראשונה תסתכם בכ-250 מיליון שקלים.



אישור החוק מהווה הישג משמעותי של ש"ס ומחווה של הקואליציה כלפיה. כל המועמדים לנשיאות: שמעון פרס (קדימה), רובי ריבלין (ליכוד) וקולט אביטל (עבודה) הצביעו בעד החוק. חברי הכנסת מהליכוד ומהמפד"ל נעדרו.

בעבר תיקצבו חלק מהרשויות המקומיות הוצאות מינהלה, דוגמת מים וחשמל ומשכורות שרתים ומזכירות, גם במוסדות חרדיים. ההקצבות האלה הופסקו בעקבות החלטה של בית משפט, שקבעה שהן אינן חוקיות. הצעת החוק באה לכאורה להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר לרשויות מקומיות לתקצב הוצאות. אלא שבניגוד לעבר, החוק החדש יופעל על כל הרשויות המקמויות, ועל כל המוסדות שמוגדרים "מוכר שאינו רשמי", מה שעלול להגדיל מאד את הוצאות הרשויות.

על פי הצעת החוק, יקבלו מוסדות "המוכר שאינו רשמי" 75% ממה שמקבלים מוסדות רשמיים. אלא שבחוק נקבע גם שרשויות מקומיות שירצו בכך, יוכלו לתת גם 100%. סביר להניח שזה מה שיקרה בערים לא מעטות, ביניהן ירושלים. בניגוד לדרישת מפלגת יהדות התורה, מוסדות פטור לא יקבלו תקציב מהרשויות. זוהי פגיעה קשה בתלמודי תורה חרדיים רבים.



ביילין: זהו שיוויון שקרי



מתוצאה נלווית של החוק עולה כי גם מוסדות ערבים יהנו לראשונה מתקציבי הרשויות. ח"כ נדיה חילו (עבודה) הביעה היום שביעות רצון גדולה מהחוק. יו"ר ועדת החינוך, מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), שאל "למה שילד חרדי לא יקבל פסיכולוג ולא חשמל ולא מים?". יו"ר מרצ, יוסי ביילין, אמר שהחוק יגרום לפגיעה קשה בתקציבי החינוך של הרשויות. "זהו שיוויון שקרי. המערכת תקיא אותו ואתם תצטערו על כך", אמר ביילין.

לאחר אישור הצעת החוק של השר משולם נהרי בוועדת החינוך, אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, כי "בכל מדינה מתוקנת, החינוך הממלכתי זוכה להעדפה. יש כאן ויכוח בין עקרון השוויון לעקרון הממלכתיות, בין אלה שאומרים שהמדינה מחויבת לתת לכל האזרחים שיוויון מכאני בכל התחומים - לבין אלה שמאמינים שצריך לטפח את החינוך הממלכתי. 'חוק נהרי', ממנו ייהנו בתי הספר בפיקוח המוכר שאינו רשמי, שוחק את הליבה המשותפת של מערכת החינוך. התוצאה תהיה חיזוק כוחו של החינוך הפרטי, על חשבון זה הממלכתי".

לדברי הרב גלעד קריב מ"המרכז לפלורליזם יהודי", "הצעת החוק מחסלת את יתרונו של החינוך הממלכתי בישראל על פני החינוך הפרטי, ויוצרת מצב הלכה למעשה בו בתי הספר הפרטיים יקבלו תקציב זהה מהרשויות המקומיות למרות שאינם נדרשים לעמוד באותם תנאים כמו מספר תלמידים בכיתות, אינטגרציה ותוכנית הליבה של משרד החינוך. בכך מעמיקה ממשלת ישראל את תהליכי הקיטוב והפילוג בחברה הישראלית ומסכנת את עתידה".

גם "פורום 15 הערים הגדולות" התנגד להצעת החוק. בהודעה שפירסם הפורום נכתב כי בעקבות החוק "יאלצו הרשויות המקומיות להפנות תקציבים מבתי הספר הממלכתיים לבתי הספר הפרטיים, והדבר יתבטא בפחות שעות לימוד, פחות הסעות ופחות שיעורי תגבור וההעשרה בחינוך הממלכתי. כנסת ישראל ויתרה היום סופית על החינוך הממלכתי".