למומחי השקעות בכל העולם יש עצה קבועה: "תיק השקעות מפוזר חייב לכלול גם חשיפה לשווקים ולמטבעות זרים". בישראל, מדינה שסבלה לאורך שנים מאינפלציה גבוהה - כולל תקופה טראומטית של היפר-אינפלציה - ההמלצה הזו נפלה תמיד על אוזניים כרויות.
כשמדברים בישראל על מטבע זר מתכוונים בעיקר לדולר. ואכן, הניסיון הישראלי המצטבר לימד שהמטבע הישראלי נחלש בהתמדה לאורך זמן מול הדולר.
בשנה וחצי האחרונות המציאות הזו התהפכה. מתחילת 2006 נמצא השקל הישראלי במגמת התחזקות רציפה מול הדולר. החל בפברואר 2006 ועד אמצע השבוע שעבר השלים הדולר נפילה של 16% מול השקל - מרמה של 4.70 שקלים לדולר ועד לגבול של 3.92 שקלים לדולר. הנפילה נעצרה מעט רק בסוף השבוע, כשהשקל נחלש מעט וחזר לרמה של כ-4 שקלים לדולר.
נפילת הדולר עשתה שמות בחשבונותיהם של מי ששעו לעצות הפיננסיות ופיזרו את השקעותיהם גם באפיקים דולריים. למשל, ישראלי שרכש בשנה האחרונה תעודת סל על מדד דאו ג'ונס ראה אותו דוהר לשיאים חדשים ומטפס ב-21% בתוך שנה. אבל בתרגום לשקלים, העלייה הנאה של הדאו ג'ונס הצטמצמה לתשואה שקלית מאכזבת של 7.5% בלבד. מי שהעדיף את את מדד נאסד"ק, שטיפס בתוך שנה ב-17.5%, נאלץ להסתפק בתשואה שקלית זעומה של 4.4% בלבד.
מצבם של משקיעים שבחרו להשקיע בנכסים דולריים סולידיים חמור עוד יותר. למשל, מי שהשקיע בפיקדון דולרי בתשואה של כ-5% בשנה הפסיד כסף בשקלים. הוא אמנם קיבל ריבית של 5 דולרים לכל 100 דולר שהשקיע, אבל 105 הדולרים שבהם הוא מחזיק היום שווים פחות מ-100 הדולרים שהיו ברשותו לפני שנה. כמה פחות? כמעט 7% פחות.
מי שקנה דירה שמחירה נקוב בדולרים ומניבה שכר דירה שצמוד לדולר, הפסיד גם הוא כ-7% על השקעתו. עם זאת, מכיוון שמחירי הדירות בישראל רשמו בשנה האחרונה עלייה במונחים שקליים, סביר להניח ששיעור ההפסד שנוצר לרוכש הדירה, אם בכלל, היה נמוך יותר.
השקל בשיא
העוצמה של השקל באה לידי ביטוי לא רק מול הדולר אלא גם מול מטבעות אחרים. השקל נמצא היום בשיא של שנתיים לעומת הליש"ט הבריטי, וקרוב לשיא של שנתיים לעומת היורו האירופי. כך שסיפור השקל-דולר הוא לא רק הסיפור שלנו ושל האמריקאים, אלא סיפור שלנו ושל כל העולם.
התחזקות השקל מול המטבעות בעולם גרמה לפגיעה בתשואות של קרנות הנאמנות הישראליות המשקיעות בחו"ל. בחינת התשואות בקבוצת הקרנות הגלובליות כמעט שאינה מראה סימנים לגיאות של בורסות העולם. התשואה השנתית הממוצעת של קבוצת הקרנות הישראליות המשיקעות בחו"ל נעה סביב 0% - ויש לזכור שמדובר בשנה שבה בורסות העולם ניפצו שיאים היסטוריים, ועלו בשיעורים של 20%-30%.
התשואות המאכזבות גרמו לקרנות המשקיעות בחו"ל לאבד את חינן בעיני המשקיעים. אם בתחילת 2006 הקרנות המשקיעות בחו"ל היו להיט ההשקעות התורן, כיום זרימת הכספים אליהן מועטה ביותר.
על אף ההתפתחויות של השנה האחרונה, תהיה זו טעות חמורה מצד משקיעים ישראלים לוותר דווקא היום על החשיפה המטבעית ועל אפיק ההשקעה בחו"ל. למעשה, נראה שדווקא עכשיו יש למשקיעים הישראלים כמה סיבות מצוינות לחזור ולחפש השקעות בשווקים בחו"ל. הנה חמש סיבות כאלה.
1. תיק מגוון
גיוון התיק דרך השקעה בחו"ל, במניות ובמטבעות, היא פעולה חיונית כדי להפחית את הסיכון בתיק השקעות. הפחתת סיכון דרך פיזור מטבעי עשויה להתבטא בתשואות חסר כאשר השקל מתחזק וכאשר השוק הישראלי עולה בחוזקה - אבל הקומבינציה של שקל חזק ובורסה דוהרת לא תשרור לעד.
השקל לא תמיד ימשיך להתחזק, והבורסה הישראלית לא לעולם תעלה. יהיו גם תקופות אחרות, שבהן השוק המקומי דווקא יירד והשקל ייחלש. או אז, הרכיב של ההשקעות בחו"ל ייטול את ההובלה, ימתן את התנודה של התיק כולו ואולי אף יסייע לו לעלות. תשואת חסר שנובעת מחשיפה לחו"ל היא מחיר שכדאי לשלם - גם אם היום הוא נראה יקר מדי.
2. השקל חזק מדי
כלכלנים ואנליסטים רבים סבורים שהשקל היום חזק מדי. הירידה המתמשכת של הדולר מול השקל גרמה למשקיעים ישראלים רבים להישבר, למכור נכסים דולריים ולהאיץ את הנפילה. אם זה המצב, ייתכן שהדולר נמצא היום במחיר רצפה לעומת השקל - או לפחות קרוב מאוד אליו.
רכישה של נכסים דולריים ברמת המחיר הנוכחית תהווה איפוא נקודת כניסה נוחה עבור מי שמחפש לגוון את השקעותיו לחו"ל וליצור לעצמו חשיפה מטבעית. בכל מקרה, גם אם הדולר לא יתחזק מול השקל, מעט קשה לראות אותו יורד לעומתו באופן כה חד, כפי שאירע בשנה האחרונה.
3. הגאות בישראל מטעה
הגיאות בבורסה הישראלית משכיחה מעט את צרותיה של ישראל. בשבוע האחרון, יחד עם מטח הקסאמים על שדרות, קיבלנו תזכורת על קצה המזלג על רמת הסיכון של הכלכלה המקומית. ואכן, בתגובה למטח הקסאמים התחזק הדולר לעומת השקל בתוך יומיים בכ-2%.
קסאמים הם לא הסיכון היחיד: המצב הפוליטי בישראל אינו נראה יציב מאז פרסום מסקנות ועדת וינוגרד. הממשלה והעומדים בראשה בקושי זוכים לאמון הציבור, וקשה לראות את הרכב הממשלה הנוכחי שורד עד לתום הקדנציה או מוביל מהלכים מדיניים נועזים. היעדר אופק פוליטי ומדיני פירושם סיכון גם לשוק ההון - ואחת הדרכים להפחית אותו היא הוצאת חלק מתיק ההשקעות לחו"ל.
4. הריבית בחוץ יותר משתלמת
הריביות בישראל, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך, נמצאות כעת ברמת שפל היסטורית. סיבה מרכזית לכך היא עוצמת השקל והניסיון של בנק ישראל להחליש אותו.
נכון להיום ריבית בנק ישראל היא 3.75%, בעוד שהריבית לשנה על הדולר האמריקאי היא 5.25%. זהו פער ריביות שמבטא תקדים היסטורי, ועלול אף לגדול אם בנק ישראל יבצע הפחתת ריבית נוספת. בריבית לטווחים הארוכים יותר - 10 שנים - מתקיים היום שוויון כמעט מלא בין הריבית על השקל לריבית על הדולר.
הניסיון ההיסטורי מלמד שפערי ריביות בין מטבעות נוטים לחזק את המטבע בעל הריבית הגבוהה יותר, ולהחליש את המטבע שעליו הריבית נמוכה יותר. כאשר מכניסים למשוואה את העובדה שישראל היא עדיין מדינה מעט יותר מסוכנת מארה"ב, נראה שתרחיש של התחזקות אפשרית של הדולר לעומת השקל אינו כה דמיוני.
5. חישבו הפוך
אחת הדרכים להרוויח בשוק ההון היא לנסות לחשוב באופן הפוך מכולם. בחודשים האחרונים נראה שהבון-טון בשוק הוא לנסות לנבא עד לאן ייפול הדולר. יש אומרים כי הוא ייפול ל-3.70 שקלים, ויש שמדרימים עד ל-3.50 שקלים. משום מה, אף לא אחד מעז היום לנבא שהדולר דווקא יתחזק לרמה של 4.50 שקלים - הרמה שבה הוא היה רק לפני שנה.
שוק מטבע החוץ הוא הקשה ביותר לחיזוי, ואין איש שיודע באמת מה צפוי בו. למרות זאת, העובדה שרוב החזאים - במיוחד הקולניים שבהם - סבורים שהדולר ימשיך וייחלש, מעלה תחושה שנקודת היפוך המגמה בין השקל לדולר קרבה והולכת.