תושבי רשפון תובעים זכויות בקרקע

המימון העיקרי לרכישת קרקעות מושב רשפון שבשרון נעשה בידי מייסדי המושב בשנות ה-30, ולכן על המדינה להכיר בזכויות הקנייניות של חברי המושב - כך טוענים תושבי רשפון ואגודת המושב בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המדובר באדמות המושב שנרכשו לפני קום המדינה, בהיקף של 1,300 דונם, שנחשבות כיום לקרקעות יקרות מאוד. לטענת התובעים, חברי הארגונים שהקימו את מושב רשפון רכשו את האדמות מידי בעליהן הערבים בשנות ה-30 תמורת סכומים נכבדים, וכן מימנו וביצעו את השבחות היסוד שהן חלק מערך הקרקע ואמורות היו להתבצע על ידי קק"ל.

את המושב מייצגים עורכי הדין גלעד הס ומוטי פירר ממשרד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות'. עורכי הדין מציינים בתביעה כי יש להבחין בין מושבים שהוקמו לפני קום המדינה לבין המושבים שהוקמו אחר כך, שכן לפני קום המדינה שילמו הרוכשים מחיר מלא לבעלי הקרקע הערבים. כתב התביעה הארוך כולל עשרות מסמכים, היסטוריים ברובם, שנוגעים לראשית ההתיישבות בשנות ה-30 וחושפים את הליך רכישת אדמות המושב באותן שנים.

ההשקעה של המתיישבים והאגודה מסתכמת בכ-60% מערך הקרקע כיום, והתובעים מציינים כי במגזר העירוני דמי חכירה ראשוניים (דח"ר) בשיעור כזה מזכים את החוכר העירוני בתנאי בעלות. התביעה נתמכת, בין היתר, בחוות הדעת של השמאים ירמיהו אלוני ומשה ברנע.

התביעה כוללת גם ניתוח חוזי החכירה לדורות שנחתמו בזמנו בין קק"ל למתיישבים, שהעניקו למתיישבים זכויות קנייניות משמעותיות. לטענת התביעה, כיום המדינה מתעלמת מחוזים אלה ומייחסת להם זכויות של בר רשות (שהוא, למעשה, מעמד חסר זכויות).

לדברי עו"ד פירר, התביעה נולדה דווקא בעקבות בג"ץ הקשת המזרחית. הבג"ץ ביטל בזמנו החלטות שהיטיבו עם החקלאים, מתוך הנחה שהאדמות נמסרו לחקלאים לצורך עיבוד חקלאי בלבד. עם זאת, בג"ץ השאיר פתח מילוט לחברי מושבים וחקלאים שיצליחו להוכיח שהם רכשו את הקרקע בכספם הפרטי או השתתפו ברכישתה - כמו במקרה של רשפון.