מאת נורית רוט וענת רואה
עו"ד עדי הדר הכיר בראשונה את פעילות הלשכה כאשר היה עוזרו של שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי, והיה מופקד, בין היתר, על הקשר עם לשכת עורכי הדין. הוא מספר שבזמנו היתה יוזמה של ח"כ אברהם פורז לבטל את הלשכה, אבל בזכות פועלו של השר בהקמת ועדה ציבורית שעסקה במגוון עניינים של לשכת עורכי הדין - נמנע הצעד.
הדר מתגאה בפעילותו הציבורית המגוונת לאורך השנים: הוא כיהן כדירקטור בחברות ממשלתיות וכן כיושב ראש בהתנדבות של החברה העירונית חברה וביצרון, היה פעיל בוועדת הביקורת ברשות השידור ויו"ר ועדת הערר לארנונה יותר מעשר שנים. בנוסף, הוא ייצג את הלשכה בהתנדבות בהקשר ליוזמה להטיל מגבלה על שכר הטרחה לעורכי הדין שמטפלים בהתנתקות.
העובדה שלא היה פעיל בלשכה בעבר אינה מטרידה אותו. "אני בא עם ניסיון ניהולי רחב מאוד, ואני מאמין שכדי להוביל גוף כל כך גדול לא מספיק להיות רק עורך דין. אני מכיר את הלשכה היטב. הייתי חבר ועדות ציבוריות שבחנו את עניני הלשכה מקרוב. לכן לאדם כמוני יש יתרון. הסיעה שלי מציגה איזון טוב מאד בין ניסיון רב בארגונים ציבוריים למי שנמצאים בלשכה שנים רבות".
מה התוכנית שלך אם תבחר?
"שני האתגרים המרכזיים שמטרידים את עורכי הדין היום זה העומס בבתי המשפט שגורם לכך שלא מצליחים לקבל פסקי דין במועד סביר, והאתגר השני הוא ההצפה של המקצוע. בשני אלה אני סבור שוועד המחוז צריך לשתף פעולה עם הלשכה הארצית. אני מתכוון להנהיג מחוז שילך עם הלשכה הארצית ויתמוך בראש הלשכה. גם אם לצערי וינברג לא יבחר, אני אסייע ואת ייצב לצד מי שזכה למנדט מכל עורכי הדין בארץ".
מה אתה חושב על המלחמות הקשות בין בומבך לראש הלשכה?
"אני משבח את בומבך בלא מעט דברים, הוא היה יו"ר ועד טוב, אבל בעניין הזה הוא היה צריך להשכיל למצוא את הדרך לעבוד בשיתוף פעולה עם כהן, שכן התוצאה הסופית של המלחמות ביניהם היתה נזק גדול, זו השורה התחתונה. אני לא אתנהג כמוהו, אני אפעל בשיתוף פעולה. ארגון שעסוק במלחמות לא יכול לשרת את חבריו".
בעניין זה הדר סומך על ניסיונו הקודם: "יש לי את היתרון שהייתי בגופים ציבוריים גדולים ארציים כמו התאחדות הסטודנטים הארצית, והיה צריך לפלס דרך בין הרצונות של ראשי האגודות השונות. עשיתי את זה טוב ולכן יש לי את הכלים לעשות את זה ואת הרקע הניהולי. אם ארגיש שנכשלתי, לא אהסס לרגע לפנות לבוחרים ולקבל אחריות, אבל לא אכנס למלחמות".
בענין ההצפה של שוק עורכי הדין אומר הדר שהוא מתנגד לסגירת מכללות ואוניברסיטאות. "אני מקוה שכמה שיותר מאזרחי ישראל ירכשו השכלה משפטית, אבל יש הבדל עצום בין מי שסיים לימודים לבין מי שהולך להיות עורך דין". לדעתו, הלשכה לא עושה מספיק כדי להכשיר את המתמחים, והוא מציע לפתוח בית ספר למתמחים של הלשכה ולקיים תהליך הכשרה יותר ארוך, כך שהניפוי הטבעי יגדל.
איך אתה מתכוון לשנות את פני המחוז?
"המחוז, להבדיל מהלשכה הארצית, אמור לתת את השירות ברמת הפרט, שלעורך דין יהיה כתובת במחוז, היום הלשכה בנויה על מערך התנדבות. בארגון צרכני מודרני של עשרות אלפי חברים זה לא מתאים כבר. לא ניתן לסמוך על זמנם החופשי של ראשי הוועדות. לכן צריך להקים מערך מקצועי שיהיה כתובת של פניות. לפתוח, למשל, מוקד 24 שעות שישרת את חברינו הפליליים בכל שעה.
"הכסף ישנו, אך הוא מתועל מבחינת סדרי עדיפויות בצורה לא נכונה. צריך לתת דגש לטיפול בפרט, ויש נושאים אחרים שאפשר לקצץ בהם את ההוצאות; לדוגמה, ההוצאות על העיתון של הלשכה.
"היום המחלוקת גלשה לפסים אישיים דבר שמונע פיתרון ענייני, אני מאמין שהנהגות חדשות יצליחו לשתף פעולה אם יזכרו מה קרה לקודמיהם שהיו עסוקים בעניינים פנימיים", הסביר, "המאבקים גורמים להחלשת מעמד הלשכה בציבור". על מועמדות ארנסט הוא אומר: "אני מברך על הצטרפותו של כל מועמד ראוי למרוץ".
בומבך שלף את ארנסט והכריז: "הבחירה היא בין שופט בדימוס למארגן אירועים"
עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועד מחוז תל אביב המפנה בעוד חודש בדיוק את כיסאו לטובת ההתמודדות לראשות לשכת עורכי הדין, שלף - ברגע הכמעט אחרון - שחקן חיזוק למחנה שלו, כשהודיע על מינוי השופט בדימוס דניאל ארנסט כמתמודד מטעמו על תפקיד יו"ר המחוז.
יתר המתמודדים לראשות הלשכה כבר הודיעו מזמן על המועמדים לתפקיד זה. בומבך היה היחיד שלא עשה כן. היום הוא גם המועד האחרון שבו יכולים מועמדים פוטנציאליים להודיע על התמודדותם.
וכך, כמעט ברגע האחרון, נחשפה ביום שני באתר TheMarker העובדה שהשופט בדימוס ארנסט יתמודד על התפקיד מטעמו של בומבך.
בומבך, מצדו, סבור שיש לו קלף מנצח: "הבחירה עכשיו היא בין שופט בדימוס לבין יחצ"ן אירועים", אמר. בומבך מכוון בכך לעו"ד דורון ברזילי המתמודד על תפקיד יו"ר ועד המחוז, שאותו הוא רואה כמתחרה העיקרי של ארנסט. ברזילי מתמודד לתפקיד לאחר ששימש בשנים האחרונות יו"ר ועדת עורכי הדין הצעירים בלשכה, ומתוקף תפקידו יזם והוציא לפועל אירועים, סדנאות והשתלמויות לעורכי הדין.
בתגובה לדברים מסר ברזילי כי "ראשות ועד מחוז תל אביב זה לא תואר של כבוד, אלא משרה של עשייה. את יכולת הביצוע שלי אני הוכחתי בשנים האחרונות, ואני משוכנע כי עורכי הדין במחוז, ש-70% מהם הם בעלי ותק של עד 7 שנים, יבחרו במועמד שבקיא במחוז ובעל יכולת להפשיל שרוולים ולעבוד".
לפי הודעה שפירסם המטה של בומבך, עו"ד משה אלפסי, יו"ר ועדת הצעירים של מחוז תל אביב, מונה לתפקיד סגן יו"ר המחוז.
ארנסט, מצדו, מבקש לחזק דווקא את מעמדו כעורך דין ולא כשופט. "אני לא שופט בדימוס, אני קודם כל עורך דין", אמר ל-TheMarker. "הייתי 10 שנים עורך דין פרטי, ואחר כך שופט במשך 12 שנה. עכשיו כבר שנה וחצי שחזרתי להיות עורך דין. אמנם ליטיגציה היא לא הצד החזק שלי, אבל אני עורך דין, יש לי רישיון ואני משלם דמי חבר".
ארנסט מספר כי הפנייה אליו היתה מצדו של בומבך "והדברים התגלגלו. היתה התלבטות ובסוף החלטתי לקפוץ למים. זו בכל זאת החלטה, נושא שמצריך הרבה זמן ועבודה, ולהחליט שאתה הולך להקדיש את עצמך בשנים הקרובות לעניינים ציבוריים שהשכר לא בצדם".
"מצד שני", אומר ארנסט, "חשבתי שאני כן יכול לשפר משהו. אני רואה את התמונה משני הכיוונים, ויכול להוריד את החיכוך המיותר של עורכי הדין והשופטים. יכולתי לשבת על זרי דפנה, אבל החלטתי שלא לעשות זאת".
למה הצטרפת דווקא לבומבך?
"כי הוא יהיה ראש הלשכה הבא. פגשתי את בומבך במקרה לפני שנתיים, ואמרתי לו 'אתה תהיה ראש הלשכה'. נכון להיום גם הסקרים מראים את זה - הוא לוקח בגדול".
מהן התוכניות שלך? מה תציע לעורכי הדין?
"עריכת דין זה מקצוע קשה, ואני רוצה להוריד את פינות החיכוך בין עורכי הדין והשופטים, שהכל יזרום יותר מהר ויותר טוב. בנוסף, מאוד מעניין אותי נושא ההשתלמויות. האוניברסיטה לא מלמדת את עורכי הדין את כל התחומים וזה מאוד מעניין אותי, לתת להם גיבוי מקצועי.
"אני חושב שעורכי הדין צריכים לעסוק בעניינים של עורכי דין, במקצוע, בסוגיות שלהם ובאתיקה ויחסים עם עורכי דין אחרים. לפעמים צריך להיות מעורב במאבקים חברתיים אבל צריך לבדוק זאת בצורה זהירה. לראש הלשכה הקודם היה לדעתי זיהוי פוליטי מסוים. לי אין גוון פוליטי, וזה גם קל לי כי כשופט היה לי אסור".
אתה לא חושש להיכנס למערכה כשופט בדימוס ואולי להתחיל לספוג ביקורת והשמצות מכל הכיוונים?
אני בהחלט חושש וזו אחת הסיבות שבגללן התלבטתי. אני לא מתכוון לנהל קרבות עם אף אחד, לא מלחמות ולא כלום. זה נשמע אוטופי, יש דעות שונות ואנשים זכאים לכך, אני צופה שבומבך ייבחר ואני לא חושב שאתו יהיו לי קרבות. בשביל מה לנהל קרבות? ליבאי (שהיה ראש לשכה) לא ניהל קרבות".
ואולם, לא חלפו שעות מעטות מאז הוכרז רשמית על התמודדותו של ארנסט, והחשש שלו להיות מושא להתקפות כבר התממש. בהודעת דואר אלקטרוני שנשלחה לכל עורכי הדין על ידי עו"ד אורי חורש הובאו ציוניו הנמוכים של ארנסט במשוב השופטים.
במכתב שנשא את הכותרת "מכתב גלוי לעו"ד אילן בומבך" לא צוין מטעם איזה מועמד הוא נשלח. עו"ד חורש כתב בו כי "דרוש זלזול רב בציבור עורכי הדין ולא מעט עזות מצח בכדי להעמיד את השופט בדימוס דניאל ארנסט כמועמד לראשות ועד מחוז ת"א. האם בטרם הצעת לו את התפקיד בדקת את תוצאות משוב השופטים שלו?".
לפי הנכתב, במשוב השופטים בלט השופט ארנסט כמי שנמצא בכל המדדים מתחת לממוצע. "האם לדעתך שופט המקבל במשוב את הציון 3.2 ביחס נאות לעורכי הדין יוכל לייצג אותם מול בתי המשפט? האין ציון זה מצביע על זלזול בציבור עורכי הדין?".
עוד נכתב שערב פרישתו אמר ארנסט כי הוא עוזב בשל בעיות גב. "הוא פשוט לא מסוגל לשבת זמן רב או לעבוד שעות רבות. אני כמובן מאחל לו רפואה שלמה, אבל מדוע אתה סבור שאדם שמתקשה לעבוד שעות ארוכות יכול לקבל על עצמו את המשימה הקשה של יו"ר המחוז?", לשון המכתב.
"אהפוך את הלשכה לגוף עסקי"
לעו"ד יקותיאל נתנזון, עורך דין ותיק שמנהל משרד משלו ברמת אביב, ביקורת קשה על תפקודה של לשכת עורכי הדין: "יש הרגשה שהלשכה היא נגד עורכי הדין במקום להיות לשכת עורכי הדין. כל מה שאפשר לעשות כדי לפגוע בעורכי הדין עבר בשקט ולפעמים בתמיכת ראשי הלשכה לדורותיהם, ואם לא יהיה שינוי, המשך הנפילה צפוי".
"מה שקרה בארבע השנים האחרונות היה קיפאון וביזיון, כאשר ראש הלשכה נלחם במחנה בומבך עם חוקרים פרטיים עם השמצות ומלחמת חורמה אחד נגד השני דבר שהביא את רמת הלשכה מבחינת תפקוד ומבחינת כבוד לשפל שלא היה כדוגמתו. הבעיה היא שאותם מחנות שלא תיפקדו אחד עם השני, מעזים להגיש עוד פעם מועמדות ולהגיד שהם ישנו את המצב שהם יצרו".
לפיכך, כשעו"ד איתן ארז פנה אליו והציע לו להתמודד לתפקיד ראש ועד מחוז ת"א, הוא התלבט קשות, אך השיב בחיוב.
כמי שמצהיר על עצמו שלא היה פעיל בלשכה או בשום דבר שיש לו קשר פוליטי, מבטיח נתנזון כי "המטרה המרכזית שלי היא להיטיב עם עורכי הדין, שלא עשו עבורם כמעט שום דבר בשנים האחרונות".
כשהוא מתייחס לפגיעה בעורכי הדין, מזכיר נתנזון כדוגמאות את ביטול השכר המינימלי שהיה חובה כשהוא התחיל במקצוע, והפך בהמשך לשכר מומלץ, ואת הגידול העצום במספר עורכי הדין. "עשו את ההצפה הזו ראשי הלשכה, פתחו 12 מוסדות להשכלה גבוהה, ולפני פחות מחודש שמעתי את עו"ד יורי גיא רון מתגאה בזה שבדעתו להקים מוסד חדש בשיתוף ראש עיריית אילת". כדי להילחם בהצפה מציע נתנזון לחייב סטודנטים למשפטים להיות בעלי תואר אקדמי קודם, דבר שלדעתו יפסיק את ההצפה ויעלה את רמת המקצוע.
נתנזון לא נבהל מכך שאין לו ניסיון קודם בלשכה. "כל המתמודדים האחרים היתה להם ההזדמנות שלהם לעשות והם עשו דברים שפוגעים בעורכי הדין", הוא אומר. "מה הפריע לכם בשמונה השנים האחרונות שכיהנתם בלשכה לבצע את מה שאתם מעזים כיום להציע לבוחרים כתוכניות חדשות? למה לא עשיתם את זה קודם?"
כולם, חוץ מאיתן ארז כמובן. "כנס אילת הוא אחד המעשים היחידים שנעשו לטובת הלשכה, ומרגע שאיתן ארז הודיע על התמודדות עצמאית אז פיטרו אותו מהתפקיד של ראש כנס אילת".
על רצונו להיות היורש של בומבך בוועד מחוז תל אביב הוא אומר: "יזמתי אלפי פרויקטים בחיי, פרויקטים של יחידות דיור במאות מיליוני דולרים לעומת תקציב של 40 מיליון בלשכה. ניהלתי פרויקטים פי כמה יותר גדולים ממה שעשו בלשכה, אני מתכוון להפוך את הלשכה לגוף עסקי.
"סעיף מס' 1 הוא שבסיעה שלי אף אחד לא יתבטא בעניינים פוליטים מפלגתיים ולא יעסוק בענייני מפלגות ויעסקו רק בביצוע התוכניות. אין לי יועצי תקשורת, יש לי תוכניות להכניס הכנסות לעורכי הדין ולהביא כבוד למקצוע".
הקושי של עורכי הדין להתפרנס היא הבעיה המטרידה ביותר, לדעתו, כיום. "כואב לי המצב כי זה ביזיון גם לעורכי הדין השכירים וגם למעסיקים. כיום יש עורכי דין שכירים שעובדים בשכר רעב. בכוונתי לקבוע כלל שעורך דין לא יוכל לשלם לעורך דין אחר משכורת נמוכה מהשכר הממוצע במשק.
"מרוב שזה פשוט אני לא מבין למה לא עשו את זה עד היום. הלשכה יכולה לקבוע בכלליה שזו עבירה אתית לשלם פחות מהשכר הזה. למשרדים הגדולים יש מניע לא לעשות את זה אבל זה מניע לא נכון גם מבחינתם. הם הראשונים שצריכים להיות מעוניינים בשכר נורמלי, כי התוצאה של המצב היא שעורכי דין שחוקים ואין להם כוח לעבוד ואז גם הלקוחות משלמים פחות על סחורה פחות טובה.
"לא מעניין אותי כבוד ולא כיבודים ולא ועדות, קחו ממני הכול, אני אפילו אסרב להיות מספר אחת ברשימה שלי. אני רוצה שהאנשים יקחו את ההובלה לידיים, אני אציע לאנשים אחרים גם מסיעות אחרות, תירתמו, נחלק את הדברים לביצוע, העיקר שהעם הזה של עורכי הדין יקבל סוף סוף שירות שמגיע לו מאת נציגיו".
על ארנסט הוא אומר שאינו מכיר אותו ולכן אינו יכול להביע דעה על הצטרפותו.
"לא כל מי שמסיים מכללה - חייב בהכרח להיות עורך דין"
לעו"ד אליעזר פני-גיל, המועמד של עו"ד יראון פסטינגר לראשות ועד מחוז תל אביב, יש היכרות לא מבוטלת עם פעילות הלשכה. פני-גיל, שותף במשרד עורכי הדין פני-גיל, גליקו, שבו שישה עורכי דין, כיהן שנים רבות בוועדת האתיקה של מחוז תל אביב וכיום מכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה. בנוסף, הוא חבר בפורום הנזיקין של הלשכה, בוועדת ההתמחות ובוועדת שכר הטרחה.
אולי זו הסיבה שהצטרפותו של שופט השלום בדימוס דני ארנסט למרוץ, כמועמד של עו"ד אילן בומבך לוועד מחוז תל אביב, אינו עושה עליו רושם: "דני ארנסט הוא בחור נחמד, אבל הוא היה מנותק מעורכי הדין הרבה מאד שנים כי הוא היה על כס השיפוט. הוא אינו מעורב בבעיות של עורכי הדין והוא לא חי את הדברים כפי שאני חי אותם שעה שעה, ולכן עם כל הכבוד אני חושב שאני מועמד ראוי יותר", אומר פני-גיל.
מדוע אתה רוצה להיות היורש של בומבך?
"הרבה שנים עסקתי בפעילות שוטפת בעריכת דין, כולל ליטיגציה כמעט יומיומית בבתי המשפט. במקום לשבת ולקטר החלטתי לשנס מותניים. למרות שלא הייתי מעורב בפוליטיקה בלשכה אלא רק בעניינים המקצועיים, החלטתי להיכנס לעניין".
פני-גיל מסביר שהחלטתו נבעה לא רק מהרצון להגן על עורכי הדין ("שזה לא מילה גסה", לדבריו), אלא כדי להגן על עוד שני מגזרים חשובים לא פחות - הצעירים שרוצים להיכנס למקצוע והציבור הרחב.
"אני לא נאיווי שאפשר לתקן הכול, הוא אומר. "אפשר להחזיר את היוקרה, צריך לגרום לכך שכל מיני גורמים שנכנסים למקצוע לא ייכנסו אליו".
ומיהם אותם גורמים "עוינים"? אלה לדעתו מחד, אותם עורכי דין צעירים שלא מתאימים למקצוע וגורמים נזקים ללקוחות (וחשוב לו לציין שיש בין הצעירים עורכי דין מצוינים), ומאידך, גורמים שאינם עורכי דין וחודרים לתחום המקצוע ומציעים שירותים משפטיים בניגוד לחוק (פני-גיל מזכיר את חברת פיצוי נמרץ שבעבר הבטיחה להשיג פיצוי לנפגעים, ונתבעה בבית משפט). פני-גיל מבטיח להקצות משאבים ניכרים לנושא זה, "כדי שתתפנה עבודה לעורכי הדין".
מה הפתרון שלך לבעיה של הצפת המקצוע?
המכללות הן עובדה קיימת, ואני לא בטוח שהאינטרס הציבורי הוא שיסגרו אותן, כי זה דווקא טוב לחברה שאנשים ילמדו משפטים. אבל לא כל מי שמסיים מכללה חייב בהכרח להיות עורך דין". הפיתרון שמציע פני-גיל הוא הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים, כפי שהיה בזמנו (פני גיל מציין שהיום ההתמחות היא שבעה חודשים נטו, וקורא לכך "שערוריה"), שינוי שיטת מבחני הלשכה ממבחני זיכרון למבחנים ערכיים, והעלאת סף המעבר מ-65 ל-70 ("כי אנחנו לא רוצים עורכי דין בינוניים ומטה אלא טובים ומעלה").
איך תימנע מהמאבקים והמלחמות הפנימיים בלשכה כפי שהיו בתקופת כהן-בומבך?
"אני לא אקדיש את עיתותי למלחמות, אני חושב שהמלחמות האלה היו מיותרות ולא היה צריך לבזבז זמן על מאבקי סרק". פני-גיל סבור שאם ייבחר, המצב יהיה שונה: "אני איש נעים הליכות, אני מסתדר עם כולם, אין לי יריבים ואויבים, ולמרות שאני נכנס לבצה הפוליטית אני מקוה שכך אשאר. אני מקוה שמי שייבחר זה פסטינגר, אבל אני מבטיח שכל מי שלא ייבחר - לא תהיה לו בעיה לעבוד איתי".
עדי הדר: "צריך להקים מוקד 24 שעות ביממה למען עורכי הדין"
נורית רוט
24.5.2007 / 8:18