אחרי 41 יום - חוזרים ללימודים; בלי וטו על שכר הלימוד, עם הבטחה להידברות - מה השיגה השביתה?

לאחר שביתה בת 41 ימים, מהארוכות בהיסטוריה של המאבקים הסטודנטיאליים בישראל, יחזרו היום הסטודנטים ללימודים. בהסכם השנוי במחלוקת, שחתמו אגודות הסטודנטים עם הממשלה, יש היבט הצהרתי של הכרה בהם כקהילה שהממשלה מעוניינת לקבל את הסכמתה לשינויים בשכר הלימוד.



עם זאת, ההסכם שאליו הגיעו הצדדים אינו מעגן את דרישות המאבק: הוא לא מבטיח את זכות הווטו שדרשו הסטודנטים בנושא שכר הלימוד; הוא מחייב את האוניברסיטאות והמכללות ליישם את הרפורמה שתציע ועדת שוחט כדי לקבל בחזרה את הכסף שקוצץ מתקציבן; והוא לא מפרק את ועדת שוחט, אלא דווקא מחזקה ומעניק לה הכרה ולגיטימיות גם מצד הסטודנטים. ההסכם מנוסח בלשון מעורפלת, ויש בו הרבה קצוות פרומים.



ראשי התאחדות הסטודנטים הגיעו להחלטה בהצבעה שהתקיימה ביום שני ב"קריה האקדמית", מכללה פרטית למשפטים בקרית אונו. הם שכרו מאבטחים כדי למנוע מסטודנטים המפגינים להשתתף בישיבה. 23 תמכו בהסכם, 17 התנגדו ו-1 נמנע. אף שההצבעה נועדה להיות חשאית, בסיומה פורסמו שמות המוסדות שנציגיהם התנגדו להסכם.



בצאתם מההצבעה, זכו ראשי האגודות למטח שריקות בוז וקריאות גנאי מכ-200 סטודנטים שהפגינו במקום. יו"ר התאחדות הסטודנטים, איתי שונשיין, חמק מיציאה צדדית. המפגינים קראו לראשי ההתאחדות לקיים דיון פומבי והצבעה גלויה. "ההסכם הועבר במחטף", אמר יואב גולדרינג, סטודנט מאוניברסיטת תל אביב, "הסכם שנחתם בלי להתייעץ עם ציבור הסטודנטים הוא הסכם לא לגיטימי".



לדברי המתנגדים, מוטב היה להפסיק את השביתה בלי לחתום על ההסכם שאומץ. הם דרשו כי כלל ציבור הסטודנטים ישתתף בהצבעה באמצעות האינטרנט, או שלכל הפחות תתקיים הצבעה נפרדת במועצה של כל מוסד אקדמי. לטענתם, לא בכל מועצה התקיימה הצבעה כזו, ולחלק מהמועצות ניתן ההסכם לעיון זמן קצר.



למחרת ההצבעה, התאספו מתנגדי ההסכם, רובם סטודנטים מהשורה שאינם בעלי תפקידים באגודות, והחליטו לנסות לארגן "מלמטה" מעגלי דיון על ההסכם בכיתות ובמדשאות הקמפוסים. לדברי אסף מנור, פעיל מאוניברסיטת תל אביב, המטרה היתה לייצר בקמפוסים את הדיון הפומבי, שמנעו ראשי ההתאחדות באמצעות המאבטחים שהזמינו, ולאפשר לשטח לומר את דברו.



"ניצחנו", הודיע איתי ברדה, יו"ר ארגון הסטודנטים בישראל, "הבטחנו את שותפות הסטודנטים בכל צעד שייעשה בנושא ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל".



אך בפועל, הישגי ההסכם אינם ברורים. הסטודנטים לא קיבלו את זכות הווטו שדרשו בנושא שכר הלימוד, וגם לא התחייבות להפחתתו. תחת זאת, ניתנה להם הזדמנות לשכנע את הממשלה בעמדתם. לפי ההסכם, לאחר שיוגשו המלצות ועדת שוחט לממשלה, תתקיים הידברות על שכר הלימוד בין נציגי אגודות הסטודנטים לנציגי ממשלה. "ההידברות תסתיים בהמלצות מוסכמות", וגם הן "יונחו בפני הממשלה". בהסכם לא מצוין מה יקרה אם הצדדים לא יגיעו להסכמה.



עוד קובע ההסכם, כי מיליארד השקלים שקוצצו מתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה יוחזרו רק אם הם יישמו את הרפורמה שתאמץ הממשלה. בהסכם לא צוין מאילו מקורות תקציביים יגיעו הכספים והאם הם יוחזרו לבסיס התקציב של המוסדות.



לדברי שונשיין, לפי חוות דעת של עוה"ד בועז בן צור, לא סביר שהממשלה תתעלם מהמלצות מוסכמות שהושגו עם נציגיה. מנגד טוענים מתנגדי ההסכם, שגם לא סביר ולא נהוג שהממשלה לא תאמץ המלצות של ועדה ציבורית שמינתה, ולפיכך היא עשויה להחליט ליישם את הרפורמה שתציע ועדת שוחט.



השביתה פרצה ב-10 באפריל. היא התחילה באווירה מנומנמת, כמו מאבקים סטודנטיאליים קודמים. אלא שבהמשך יצא המאבק מידיהם של ראשי האגודות והפך למאבק של "השטח", של סטודנטים מהשורה. בהפגנות ובאסיפות המאולתרות הרבות, ניתן היה למצוא צעירות וצעירים שבמאבק הנוכחי התחילו לראשונה לשאול את עצמם שאלות בנוגע לאי-שוויון בחינוך, לקשר בין מדיניות הממשלה לפני ההשכלה הגבוהה. התארגנו מטות מאבק, נבנו רשתות, נוצרו דיאלוגים שלא היו לפני כן - בין סטודנטים מקמפוסים שונים ובין סטודנטים למרצים.



ביום ראשון, שונשיין התיישב אתם ל"מעגל דיון" מחוץ למכללת דרבי באור יהודה, שבה היתה אמורה להתקיים ההצבעה. המעגלים הם דרך שונה למאבק שמשמשת גם להעלת התודעה הפוליטית, מספקת סביבה נעימה להשמיע רעיונות ולשמוע אחרים ומחזקת את תחושת הסולידריות.



במעגל באור יהודה, אמר שונשיין, שהעמדה שתובא להידברות עם הממשלה תוחלט במשאל-עם בקרב ציבור הסטודנטים. מאחוריו עמדה קבוצת ראשי אגודות, שתכננה כיצד לנצל את מיקוד תשומת לב הסטודנטים בשונשיין כדי להתחמק למכללה אחרת. "די", אמר אחד מהם, "זה בדיחה מה שקורה פה עכשיו". חברו הנהן ואמר: "סגרנו, אורט סינגלובסקי, כניסה רק עם תעודות זהות. נטפטף מפה אחד-אחד, שלא ישימו לב".



הדרישות שהתקבלו



הידברות בין הממשלה לארגוני הסטודנטים. לא מצוין מה יקרה אם לא יגיעו להסכמה



כמיליארד שקל יוחזרו להשכלה הגבוהה, בתנאי שתיושם הרפורמה שתאמץ הממשלה



46 מיליון שקל יוקצבו לסבסוד שכר הלימוד במכללות הפרטיות



180 מיליון שקל יוקצבו לסל שירותים



22 מיליון שקל יוחזרו למכללות לחינוך



הדרישות שנדחו



יישום המלצות ועדת וינוגרד מ-2001 להפחתת שכר הלימוד



זכות וטו על שינויים בגובה שכר הלימוד



פירוק ועדת שוחט



הקמת ועדה בראשות שופט עם ייצוג לכל הצדדים במערכת ההשכלה הגבוהה



החזרת מיליארד השקל מתקציב ההשכלה, ללא התנייה ביישום הרפורמה



עצירת תהליך ההפרטה וטיפול באי-שוויון ובנגישות למערכת השכלה הגבוהה