איפה הבשר בשוק ההון?

לאחר חמישה חודשי גאות בשוק ההון, יתחיל בעוד שבוע חודש שישי עם פוטנציאל חיובי. מקור זריקת המרץ הפעם הוא פירעונות של מלווה קצר מועד (מק"מ) ושל אג"ח ממשלתיות (שחר 2670) בהיקף שלא זכור כמותו - כ-30 מיליארד שקל בסך הכל. בבתי ההשקעות כבר נערכים למתקפת שיווק ופרסום גדולה. באמצעות קמפיינים מושקעים הם ינסו לשכנע אותנו להעביר את הכסף שמשתחרר לקרנות האג"ח או לקרנות השקליות שלהם.

אפשר לראות ביוני 2007 סמל לפרדוקס השווקים, כאשר ללווים טוב, למלווים פחות. המדינה (הלווה) במצב פיננסי מרשים - היא מגייסת מעט ומקטינה את חובה כי מקורות ההכנסה שלה גדלו (בעקבות תהליך הפרטה מוצלח והצמיחה שמביאה לגידול בהכנסות ממסים) וגיוסיה מתבצעים בריבית נמוכה במיוחד. מצד שני, בציבור (המלווה) יש עודפי כסף אדירים שאין כמעט לאן להפנות אותם.

לפני שבע שנים, כאשר הונפקה האג"ח השקלית שתיפרע ביוני (שחר 2670), התחייבה המדינה לשלם למי שרכש אותה ריבית שנתית של 9%. מאז עברה המדינה משבר פיננסי גדול (שליווה משבר מדיני-ביטחוני) שבמהלכו נאלצה המדינה לגייס כסף אפילו בריבית גבוהה של 12% לשנה. אך מאז יוני 2002 החל תהליך דרמטי של התאוששות וירידת תשואות. מי שרכש את האג"ח בהנפקה והחזיק בה עד עכשיו, קיבל בכל שנה ריבית של 9% והרוויח גם את תהליך ההתחזקות שעבר השקל.

הרווחים הגדולים של המשקיעים לא יחזרו. משקיע שירכוש עכשיו אג"ח ממשלתית לשבע שנים יקבל תשואה של פחות ממחצית - כ-4.5%. ואם בכל זאת ירצה המשקיע לקבל ריבית של 9% לשנה, יהיה עליו לרכוש אג"ח של חברה קטנה ומסוכנת, אם בכלל ימצא אג"ח כזה.

עם סיומו של חג החלב והגבינות, שואלים את עצמם משקיעים רבים האם עדיין נותר בשר לעליות בשוק ההון, ואם כן - איפה אפשר למצוא אותו. ארבע שנים וחצי של עליות רצופות ושל ירידת ריבית הפחיתו עד למינימום את כדאיות ההשקעה בכל האפיקים.

נראה שהפעם אפשר כבר לומר שמשוואת הסיכון/סיכוי נוטה לכיוון הסיכון. כלומר, לא בטוח שפוטנציאל הרווח הקטן שעוד נשאר, אם בכלל, באג"ח, מצדיק את הסיכון ברכישתן. בעיקר כאשר כל זעזוע פוליטי-ביטחוני-מדיני-כלכלי קטן עלול להוריד את השוק ולגרור הפסדים.