ב-1 בספטמבר בכל שנה מתמלאים בנייני המשרדים בפאריס במיליוני עובדים צרובי שמש ששבו לעבודה מהווקאנס. ברובם, הם בילו אותו בריוויירות של ספרד, צרפת ואיטליה או באיי יוון.
כחודש קודם לכן, פאריס מתחילה להתרוקן מיושביה. אינספור מכוניות משתרכות לאורך כביש A6 דרום, המכונה "דרך השמש" (Autoroute du Soleil), והופכות את הנהיגה לזחילה מורטת עצבים.
הווקאנס הצרפתי התפשט עם השנים למדינות נוספות באירופה. מדריד, רומא ואתונה מתרוקנות גם הן בקיץ, אם כי לא למשך חודש שלם, וקשיי החנייה בהן נעלמים באחת. בישראל אופנת הווקאנס עדיין לא היכתה שורשים. תל אביב אינה מתרוקנת בקיץ, אלא להפך, ורוב העובדים הישראלים מתייצבים במקומות העבודה. עם זאת, בשנים האחרונות יותר ויותר מפעלים מוציאים את העובדים לחופשות מאורגנות ומשביתים את הייצור.
מנצלים את המומנטום
שתי קבוצות עובדים שבכל זאת אימצו מנ הגי קיץ קבועים הן המורים והמצילים, שבכל שנה מקפידים להכריז בתקופה זאת על סכסוכי עבודה. מאבקי השכר, המתנהלים בעשרות השנים האחרונות בין המורים למשרדי האוצר והחינוך, מגיעים לשיאם בקיץ ומאיימים על פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. במערכת החינוך הישראלית כמעט לעולם נשמר הכלל שלפיו החידה בנוגע לפתיחת שנת הלימודים נפתרת רק ב-31 באוגוסט.
ההתכתשות בין המורים לממשלה החלה השנה בחורף ולוותה בהשבתת הלימודים. הסתדרות המורים אף חתמה לפני שבועיים על הסכם שבו נקבע כי שכר המורים יגדל באופן משמעותי בתמורה לתוספת שעות הוראה בקבוצות קטנות. ואולם ארגון המורים העל יסודיים, שלא הצטרף להסכם, ממשיך את מאבק השכר שלו אל תוך הקיץ. אם העימות לא יסתיים בימים האחרונים של שנת הלימודים, סביר להניח שייגרר גם השנה עד 31 באוגוסט.
בעבור המצילים, עונת הקיץ היא הזדמנות לתפוס את המתרחצים בפופיק. שכרם של המצילים הוא מהגבוהים במגזר הציבורי, אך דבר זה לא מונע מהם לקיים שביתות חוזרות. סוכת המציל מאוישת כשישה חודשים בשנה, מתחילת מאי עד סוף ספטמבר, אך שכרו של מציל יכול לפרנס יפה את בני ביתו במשך השנה כולה. תנאי העבודה מאפשרים לו גם להתפרנס בחורף מעיסוקים אחרים.
המבוגרים נופשים, הצעירים ממשיכים לעבוד
ניסיון לבדוק עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד כמה באמת סובל המשק מההיעדרות ההמונית בקיץ לא העלה דבר. כפי שגילה גם הנגיד סטנלי פישר, המוסד העתיק ונשוא הפנים סובל מפערים משמעותיים בתחומי הכיסוי. ללשכה אין נתונים על פעילות המשק בקיץ. ייתכן שהם דווקא רצו לבדוק את העניין, אך לא נמצאו בלשכה עובדים שהסכימו לוותר לשם כך על החופשה.
באין נתונים מוסמכים של הלשכה, בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי תפוקת המשק יורדת בחודשי הקיץ ב-10%-15%. סקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב מפעלי מתכת, מזון, טקסטיל, אלקטרוניקה ומוצרי צריכה ובנייה העלה ש-11% מהם מוציאים את העובדים לחופשות מרוכזות בקיץ ופעילותם מושבתת בתקופה זאת. בנוסף, ב-27% מהמפעלים יוצאים חלק מהעובדים לחופשות מרוכזות, שבתקופתן המפעל פועל בתפוקה חלקית. ב-62% מהמפעלים העובדים יוצאים לחופשה בקיץ לפי בחירתם.
יותר ממחצית מהמפעלים מארגנים בקיץ ימי כיף או ימי גיבוש לעובדים. 13.5% ממפעלי התעשייה מעודדים את יציאת העובדים לחופשות בקיץ, באמצעות סבסוד הנופש להם ולבני משפחותיהם.
בחברת חשבים HPS מקבוצת קו מנחה, המרכזת מידע על הרגלי עבודה, חישבו ומצאו כי שיעור העובדים והמנהלים הנוטלים חופשות ממקום העבודה ביולי ואוגוסט גבוה ב-35% לעומת שאר חודשי השנה. בנוסף, החופשות ביולי ואוגוסט ארוכות ב-40% מאשר בתקופות אחרות. הקבוצה שמרבה לצאת לחופשת קיץ היא גברים בני 50-60. אחריהם, נשים באותם גילים. עובדים ועובדות בני פחות מ-30 ממעטים יחסית לצאת לחופשה בקיץ. "עובדים צעירים יוצאים לחופשה לפי שיקולים שאינם עונתיים, אלא בהתאם ליכולת למצוא מטפלים לילדים קטנים או למועדי בחינות באוניברסיטה", אומרים אנשי חשבים HPS. "הם גם נמצאים בדרך כלל בתחילת הקריירה שלהם, ואינם יכולם להרשות לעצמם לדרוש מהמעסיק כי ישריין להם מראש את הקיץ כדי לצאת לחופשה".
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של התאחדות התעשיינים, אומרת כי הפריון יורד בקיץ רק בחלק מענפי המשק. "בקיץ קיימת ירידה בפריון בענפים כמו חקלאות, בנייה, בתי מלאכה ומוסכים, שבהם חום יולי-אוגוסט מגביל את יכולתו של העובד לתפקד באופן נורמלי", היא אומרת. "לעומת זאת, מי שמועסק במשרד במגזר הפיננסי, בחברת היי-טק, בחדר מחשבים של מפעל או באולם ייצור ממוזג כהלכה, אינו חש הבדל משמעותי בין תנאי העבודה בקיץ לתנאים בחורף". לדבריה, בענפים כמו מלונאות, שירותי תחבורה, מסעדות ובתי קפה, או מפעלים המייצרים מוצרים עונתיים כמו גלידות ומיצים, הפריון אף עולה בקיץ.