שעות אחדות לפני החלטתו הגורלית לשגר את צה"ל לפעולה קרקעית גדולה בסיומה של מלחמת לבנון השנייה, ב-11 באוגוסט, ניהל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, התייעצות ממושכת בביתו עם ארבעה אישים חיצוניים, שאינם ממלאים תפקיד רשמי. הארבעה יעצו לו לצאת למבצע הקרקעי, במטרה להשפיע על החלטת מועצת הביטחון על הפסקת האש, אך אמרו שאם תתקבל החלטה נוחה לישראל יש לעצור מיד את הפעולה. ככל הידוע, אולמרט לא סיפר לוועדת וינוגרד על התייעצותו עם הפורום.
משתתפי ההתייעצות, שנמשכה כשעתיים, היו אלוף פיקוד צפון לשעבר, עמירם לוין; מנכ"ל רפא"ל ולשעבר מפקד חיל הים, ידידיה (דידי) יערי; היועץ האסטרטגי חיים אסא; וקלמן גייר, שייעץ לראשי הממשלה יצחק רבין ואריאל שרון והתמחה בניתוח סקרים. יערי ואסא חיברו יחד את הספר "לוחמה מבוזרת" על תפישת המלחמה במאה ה-21. מוזמן נוסף לפגישה, האלוף במילואים אורי שגיא, לא הגיע. הפורום התכנס באותו יום לראשונה, למרות שאחדים מחבריו יעצו לאולמרט בנפרד במהלך המלחמה. לפני בואם אירח אולמרט בביתו את ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי.
ככל הידוע, אולמרט לא סיפר לוועדת וינוגרד על התייעצותו עם הארבעה או על פגישתו עם פרי. הוא הסתפק בעדותו בוועדה בתיאור מרגש של סערת נפשו: "התהלכתי בחדר הלוך וחזור בשעתיים האלו, מתייסר עם נפשי, בידיעה שאל מול עיני אני רואה את פרצופי הילדים שאולי לא יחזרו". ועדת וינוגרד לא גבתה עדות גם מארבעת היועצים.
במהלך ההתייעצות עם יערי, לוין, אסא וגייר, הגיע שר הביטחון, עמיר פרץ, לבית ראש הממשלה, כדי לדון עמו במבצע הקרקעי. אולמרט ביקש מהארבעה להמתין לו בחדר עבודתו, ויצא לשוחח למשך דקות ספורות עם פרץ בחדר אחר. לאחר מכן חזר להמשך ההתייעצות עם הארבעה.
ב-11 באוגוסט, יום השישי האחרון של מלחמת לבנון השנייה, נאבקה מדינת ישראל להשפיע על החלטתיה של מועצת הביטחון על הפסקת האש.
ב-3 לפנות בוקר הגיעה לירושלים הטיוטה המעודכנת של ההחלטה באו"ם, ובדרג המדיני התרשמו שהיא גרועה מאוד למדינת לישראל. הקבינט החליט יומיים קודם לכן לצאת למבצע קרקעי נרחב, שבו יופעלו כמה אוגדות לכיבוש השטח עד לליטני. אולמרט ופרץ הוסמכו להחליט על ביצוע הפעולה. שר הביטחון תמך בה בהתלהבות, אך ראש הממשלה התלבט.
ב-11 בבוקר באו לביתו ארבעת היועצים, ואולמרט קיבל אותם בכפכפים וטי- שירט בחדר העבודה. הוא אמר להם, שצה"ל מבקש ממנו חודש ימים לביצוע הפעולה: שבוע לכיבוש השטח עד לליטני, שבועיים לטיהור ושבוע נוסף ליציאה. לוין והאחרים התנגדו בתוקף למבצע ממושך כזה, והזהירו את אולמרט מהסתבכות ארוכת שנים בלבנון.
אולמרט הראה להם את טיוטת ההחלטה שנידונה במועצת הביטחון, אותה קיבל בפקס לביתו. הוא הסביר שחיזבאללה עדיין לא נענה להצעה. הארבעה תמכו בהפעלת הכוח הקרקעי, כאמצעי לחץ לשינוי ההחלטה במועצת הביטחון ולשכנוע החיזבאללה שייענה להפסקת האש. אך הם אמרו שאם תתקבל החלטה נוחה יותר לישראל, צריך לעצור מיד את המבצע ולא להמשיך בו.
הארבעה עזבו את מעונו של אולמרט סמוך ל-1 בצהריים. בשעות הבאות נועד אולמרט עם פרץ למשך יותר משעתיים, ובסיום פגישתם הוחלט לצאת לפעולה הקרקעית. ב-9 בערב (שעון ישראל) התקבלה במועצת הביטחון החלטה 1701, שישראל הסכימה לה. אך הפעולה הקרקעית נמשכה, תוך אבדות קשות לצה"ל. מאז המלחמה הגן אולמרט בפומבי על החלטתו להמשיך במבצע עד שהפסקת האש נכנסה לתוקפה.
אחרי המלחמה ביקש אולמרט למנות את יערי כחבר בוועדת הבדיקה הממשלתית לאירועי המלחמה. יערי נפסל לכהונה בוועדה מחשש לניגוד עניינים, בהיותו מנכ"ל חברה ממשלתית-ביטחונית. מעורבותו בייעוץ לאולמרט לא נחשפה אז.
מלשכת רה"מ לא נמסרה תגובה.
הפורום שכינס ראש הממשלה לפני הקרב האחרון: יועץ, סוקר ושני אלופים במילואים
אלוף בן
25.5.2007 / 9:20