עונת הקיץ: מי ירוויח, מי יפסיד

מאת גלי ברגר, רוני לינדר-גנץ, נופר סיני, איילה צורף ועירית רוזנבלום



קניונים: המזגן מעודד צריכה



הקיץ הוא התקופה הטובה ביותר של הקניונים ומרכזי הקניות. הילדים בחופש, הקייטנות תמו וצריך להתכונן לבית הספר - ואין יעד טוב יותר יותר מהקניון, שמציע מיזוג אוויר מקפיא ופעילויות חינם לקטנטנים.







מי שעוד מרוויחות מהקיץ הן רשתות הספרים, שמדווחות על עלייה של 10% במכירות בעונה החמה. לעלייה אחראים בעיקר היוצאים לנופש, שרוכשים מדריכי נסיעות וספרי קריאה קלילים. בסטימצקי מספרים שבחורף קונים יותר ספרי קריאה רציניים, ספרי בישול וספרי ילדים ונוער - תופעה שאותה מייחסים למבצעי חנוכה בדצמבר.



גלידה: 14 מיליון ליטר בחודשי הקיץ



באופן טבעי, יצרניות הגלידות הן מהמרוויחות הגדולות של הקיץ. לפי נתוני חברת סטור-נקסט, בקיץ אוכלים הישראלים כ-14 מיליון ליטר גלידה, לעומת כ-4 מיליון בחורף. תחום הגלידה הוא מהחדשניים ביותר, והחברות נדרשות להציג בכל עונה הפתעות וגימיקים שכלל לא בטוח שישרדו עד העונה הבאה. כדי לחסוך לעצמם הוצאות שיווק על מותגים שלא בטוח כי יצליחו, בשנים האחרונות מנסים בגלידות שטראוס ובנסטלה גלידות לבסס מותגים חזקים כמו מגנום, נוק אאוט, קרמיסימו ולה קרמריה. השנה תשיק שטראוס שני ארטיקים חדשים במותג מגנום, טעמים מיוחדים של קרמסימו ומותג חדש לילדים: מילק טיים. נסטלה פתחה את העונה עם לקבו - חטיף קרמבו עם גלידה.







כ-50% מהגלידות נמכרות בקיוסקים, בחוף הים ובפסטיבלים, לכן קשה להעריך כמה באמת מגלגלות החברות ומה נתח השוק שלהן. מנתוני סטור-נקסט, שעוקבת אחר פעולות קופה גם בקיוסקים, עולה כי גלידות שטראוס מובילה את השוק, עם נתח של 56.5% ב-2006 (במונחים כספיים). ב-2007 נתח השוק הוא 57.3%. נסטלה, ששואפת להחזיר לעצמה השנה נתחי שוק שאבדו, תצטרך לעבוד קשה: נתח השוק שלה ב-2007 הוא 29.8%, לעומת 32.6% ב-2006.



מוצרי דיאטה: המשקל יורד, המכירות עולות



הקיץ הוא עונת הציד של תעשיית הדיאטות. עם אימת בגד הים הנופלת על עשרות אלפי לקוחות פוטנציאלים, אין כמו הקיץ כדי להחזיר את הצבע ללחיי השחקנים הפועלים בשוק הזה. הגופים המרכזיים בשוק מדווחים על עלייה של 30%-40% בהיקף הפונים אליהם בחודשי הקיץ, עלייה שמתחילה מיד אחרי פסח.



תעשיית הדיאטות מגלגלת עשרות מיליוני שקלים בשנה: לפי נתוני BDI היקף המכירות בשוק שירותי ההרזיה הסתכם ב-2005 בכ-120 מיליון שקל. הגופים הבולטים שפועלים בתחום הם שומרי משקל, דיאטה קלאב וקופות החולים. נתונים אלה אינם כוללים מכירות של מוצרים נלווים להרזיה כמו תרופות, כמוסות, אבקות ומזון ומשקאות דיאטטיים. הגישה הרווחת היא שאם כבר דיאטה, אז שיהיה בקבוצה. כך, 58% מההכנסות בשוק הן מסדנאות הרזיה. הייעוץ האישי, לעומת זאת, אחראי לכ-42% בלבד מההכנסות בשוק.







לפי נתוני BDI לא פחות מ-60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (כ-1.87 מיליון איש) סובלים מעודף משקל או השמנה. 80% מהפונים לשירותי הרזיה הם נשים. "לנשים יש נטייה ללכת לקבוצות תמיכה, ואילו גברים חושבים שהם יכולים להתמודד לבד ופחות אוהבים לדבר על הבעיות האלה", מפרשת מנכ"לית שומרי משקל, לילית רומם. לפי תחזית כלכלני BDI, בשנים הקרובות ייכנסו לתחום ההרזיה קופות החולים ובתי החולים, כחלק מהמגמה של הרחבת השירותים.



סלולר: נוסעים רחוק, מדברים הרבה



חברות הסלולר מאוד מרוצות מכך שאנו יוצאים לטייל בקיץ. לא מפני שחשוב להן שנחלץ עצמות וננשום אוויר צח, אלא בעיקר כי בהיעדר טלפון קווי בחיק הטבע צריכת זמן האוויר שלנו בעונת הטיולים מזנקת ב-7%.



תרומה נוספת לעלייה בחשבונות הסלולר שלנו מרימות הנסיעות לחו"ל. מעטים האנשים שמבינים לעומק את המשמעות הכספית של שיחות סלולר בחו"ל. כך קורה שעם החזרה מהניכר מקבלים רבים חשבון של מאות ואלפי שקלים, המשקף את כל הפעמים שבהן לא התאפקו והרימו טלפון לישראל כדי לספר איך הם נהנים ולשמוע כמה מקנאים בהם.



תה: אם כבר, אז שיהיה קר



בעבר נחשב התה למשקה של חורף, המיועד בעיקר לחולים. ואולם עם עליית המודעות לצריכת מזון בריא הפופולריות של התה גדלה, גם בקיץ. המכירות של משקאות התה הקר, שנתפשים כבריאים יותר ממשקאות מוגזים, צמחו בשנתיים האחרונות ב-150%. זהו עדיין שוק זניח, שמגלגל רק 23 מיליון שקל בשנה (לפי נתוני איי.סי נילסן), אך גם חברות המשקאות הגדולות כבר מבינות את הפוטנציאל.



כיום שולטת בשוק החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל), שמחזיקה נתח של 75% עם המותג נסטי. כך יוצא שחלק גדול מהפסדיה בשל הירידה במכירות משקאות מוגזים מתקזז עם עליית כוחו של התה. השחקנית השנייה בשוק, שמחזיקה ב-25% ממנו, היא ויסוצקי. על אף שמדובר בחברת התה החזקה בישראל, היא לא הצליחה לעשות את המהפך הנדרש בשוק התה הקר.



בעוד שמכירות התה הקר עולות בכל חודשי השנה, בתחום התה החם יש האטה משמעותית בקיץ וזינוק טבעי בימי החורף הקרים. גם השוק הזה - שהוא עיקר מכירות התה בישראל - נהנה מצמיחה בשנים האחרונות בשל מגמת הבריאות. עם זאת, כאן מדובר בצמיחה אטית יותר של אחוזים בודדים בכל שנה.



כאן השחקנית הגדולה ביותר היא ויסוצקי, שמחזיקה בכ-80% מהשוק. שחקניות נוספות הן יוניליוור (במותג ליפטון), פומפדור ותה ערבה (שבעבר סיפקה תחרות אמיתית לוויסוצקי, וכעת נמחקה כמעט כליל מהשוק ומחזיקה בנתח של כ-1%). התנודות בשוק הזה צפויות מראש: בקיץ יורדת הצריכה כמעט בחצי - ל-44 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל בחורף.







לפני שנה ניסתה ויסוצקי להגדיל את צריכת שקיות התה בקיץ באמצעות השקת טעמים להכנת תה קר, כמו טקילה-לימון ליים. המהלך הצליח באופן חלקי, והמכירות בקיץ עלו בכמה מיליוני שקלים בודדים. עדיין, שום חברה לא הצליחה לפצח את השיטה להגדלת מכירת התה בקיץ.



האם ייכנס שחקן שלישי לשוק התה הקר ויכבוש אותו? אחת האפשרויות היא שיוניליוור תעשה זאת. אם זה יקרה, היא תעיר את השוק שבו שולטים שני שחקנים שאינם משקיעים סכומים גדולים במיוחד בשיווק ובפרסום. יש להניח שהמחירים יירדו ומגוון המוצרים יגדל באופן משמעותי.



אתר החרמון: פחות מרבע ממספר המבקרים בחורף



על ההבדל בין החורף לקיץ בחרמון מעידים המספרים: 300 אלף מבקרים בחורף לעומת כ-70 אלף בקיץ. לדברי יעקב שוחט, סמנכ"ל אתר החרמון והגזבר שלו, בעונת החורף מועסקים במקום כ-250 איש ובקיץ 20 בלבד.



בחודשי הקיץ עוסקים באתר החרמון בעיקר בתחזוקה של הרכבלים וציוד הסקי להשכרה ומשקיעים בתשתיות לעונת החורף הבאה. בימים אלה כבר מקימים אנשי האתר פארק סנואובורד, בונים טי-בר (מתקן שמעלה את גולשי הסנואובורד לראש המסלול) ומוסיפים ציוד סקי. הם גם רכשו "חתול שלג" חדש (כלי להחלקת שלג וסידורו) ומשאית לניקוי כבישים ופיזור מלח.