פינות חמד מאחורי חומות מרקש

מאת דייל פוקס

כשעורכת המהדורה האיטלקית של מגזין "ווג", אלסנדרה ליפיני, שיפצה את ביתה הראשון במרקש, השכנים היו המומים, לדבריה. האח נראתה כמו טורבן סולטנים. ליד המזרקה הכחולה בחצר הפנימית הוצבו כיסאות שקופים של פיליפ סטארק. באחד מקירות המטבח היא סידרה מוזאיקה מסורתית בצורת להבה שחורה ענקית.



אך זה קרה ב-93', בתקופה בה אף אחד לא ציפה למצוא תפאורה שכזו מאחורי דלתות העץ והקירות מחוסרי החלונות של העיר, שהיו מעוטרים באנטנות טלוויזיה וכביסה מתנופפת. "הוא כונה 'הבית ההזוי'", נזכרת ליפיני, כיום הבעלים של סטודיו העיצוב וגלריית האמנות מיניסטרו דל גוסטו במרקש. "הם חשבו שאישה איטלקיה משוגעת הגיעה לעיר".



גם עכשיו, רק מיעוט קטן ממאות הדירות המחודשות במרקש צפוי להיות אקלקטי כמו הדירה של ליפיני. אך כיום אף אחד לא היה מניד עפעף למראה הפרשנות שלה לבית המרוקאי המסורתי, על רקע פלישת הארכיטקטים המעצבים וכל חובבי העיצוב הזרים לערי מרוקו.



כל כך הרבה חמאמים ומרפסות גג מעוצבות מנקדים את הנוף - מאסאווירה (מוגדור) לטנג'יר ובאחרונה גם פז - עד כי תחביב נפוץ בקרב תושבים זרים הוא דפדוף בכתבי עת לעיצוב על מנת לבחון מי נכנס לגיליון האחרון.



"בכל חודש אפשר לראות בית אחר איפשהו", אומר הוגו קורלטו, מעצב מגזינים היושב בפאריס ושביתו במרקש צבוע ורוד ומלא בכסאות ושולחנות משנות ה-60. "אנשים אומרים, 'תראה, יש לי חבר שבדיוק עיצב בית אלוהי באזור זה וזה'". קורלטו עצמו אירגן כתבה בת 8 עמודים במגזין "The World of Interiors" על הבית של ז'אן-פול גוטייה במרקש, בו פתחים מקושתים וקירות גבס מסורתיים שוכנים לצד כסאות ביסטרו פאריסאיים, כיסויי מיטה קטיפתיים מהודו ומנורות קריסטל ונציאניות.



במרקש לבדה, 650 דירות עברו שחזור מאז 98', לפי משרד התיירות המרוקאי. 400 דירות עדיין נמצאות בשוק, לפי עבד אל לאטיף איט בן עבדאללה מסוכנות הנדל"ן מרקש ריאדס. לפחות 50 נוספות עברו שיפוץ בעיר החוף אסאווירה, ו-120 עוברות שיפוץ בין חומותיה העתיקות של העיר פז.



כיוון שהערים התיירותיות יותר מגיעות לרוויה, אוהבי העיצוב מגיעים גם לעבר הרי האטלס ולכפרים דרומיים כמו טארודנט. רבים מהם הינם "צרפתים שרוצים לחמוק מהחיים הבורגניים בפאריס", אומרת כתבת עיצוב הפנים הבריטית מירנדה אינס, "או סקנדינווים מורעבי שמש בעלי טעם טוב".



התוצאה היא גאות במחירים. מרקש, למשל, חוותה גידול של פי 4 במחירים בעשור האחרון, לפי בן עבדאללה; הסוכנים מאוחדים בדעתם כי המחירים ממשיכים לעלות בשיעור שנתי של כ-20%. בית בן 5 חדרים, לפני שיפוץ, בשטח של כ-200 מ"ר נמכר בכ-273 אלף דולר, לדבריו. בית גדול יותר בעל מאפיינים מסורתיים יכול להגיע גם למחיר של כ-700 אלף דולר. בתים ללא חצרות פנימיות זולים בכ-130 אלף דולר.



בפז המחירים נמוכים בחצי, ובית לא משופץ יכול להימכר בכ-135 אלף דולר, אף כי ניתן למצוא גם נכסים ב-13-80 אלף דולר. משרד התיירות המרוקאי מעודד את שיפוץ העיר פז, ומקל על זרים לקבל רישיון להפעלת חדרי אירוח. באסאווירה התיירותית קשה להשיג רישיונות לעסקים שכאלה, שיכולים להיות השקעה די טובה: הם נמכרים בטווח של 900 אלף דולר עד כמעט 4 מיליון דולר למקומות בעלי קליינטורה קבועה, לדברי סוכנות הנדל"ן באב מנארה באסאווירה.



מי שמבלים שבועות רבים בסריקת שווקים כפריים בחיפוש הפריטים המתאימים אומרים כי אינם מונעים על ידי שיקולים פרקטיים בלבד. הם מתארים בפיוטיות את השמיים הכחולים, החול החום-צהבהב, וההרים האדומים. הם משבחים את הכנסת האורחים המרוקאית ומדברים ביראה על דממת החצרות הפנימיות.