סקר "הארץ" ערב הפריימריס: אילון 34%, ברק 30%

ארבעה ימים לפני הפריימריס על ראשות מפלגת העבודה, ושני המתמודדים המובילים, עמי אילון ואהוד ברק, מנהלים קרב קשה וצמוד עם יתרון קל, אך מובהק, לאילון. הכרעה בסיבוב הראשון נראית כרגע רחוקה, מאחר שאיש מהמועמדים אינו מתקרב לסף 40 האחוזים, אבל היא אפשרית. 9% מהמצביעים עדיין "צפים"; כשהם יחליטו במי לבחור, אחד מהשניים, אילון או ברק, יתקרב לאזור ה-37%-38%.



ארגון טוב, והמשך הזליגה של מצביעי אופיר פינס ודני יתום לכיוון המובילים, עשויים להכריע את הכף כבר ביום שני בערב - על חודם של קולות בודדים. לפי שעה אילון נראה מוביל; התנודה, ביחס לסקרים קודמים, היא לכיוונו והקולות שהוא צובר, לאט אך בבטחה, מגיעים בעיקר ממצביעי אופיר פינס ודני יתום.



סקר "הארץ-דיאלוג" בפיקוחו של הפרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב שנערך ביום חמישי בקרב מתפקדי מפלגת העבודה, מציב את אילון (34%) וברק (30%) צוואר אל צוואר בראשות המירוץ. היו"ר המכהן, עמיר פרץ, עומד מאחוריהם במרחק רב עם 17%, ואחריו פינס עם 8%, וסוגר את הרשימה, על סף היעלמות, דני יתום, עם 2% מהמתפקדים בלבד. עוד עולה מהסקר, כי רק 21% ממתפקדי העבודה תובעים לפרוש מיד מהממשלה. 73% מהם מעוניינים בהכרעה בסיבוב הראשון.



50% מהמתפקדים רואים בברק את המועמד בעל הניסיון הביצועי הרב ביותר
כשבוחנים את יחסם של מתפקדי העבודה לשני המועמדים שבצמרת, ברק ואילון, נראה כי לברק יש יתרון מסוים. 50% מהמתפקדים רואים בראש הממשלה לשעבר את המועמד בעל הניסיון הביצועי הרב ביותר מול 18% שמייחסים זאת ליריבו אילון; 35% מאמינים, כי ברק הוא זה שיכול לנצח את הליכוד ואת נתניהו ורק 29% מאמינים שאילון יכול לעשות זאת; 45% חושבים שברק מתאים לכהן בתפקיד שממתין ליו"ר העבודה הבא בממשלת אולמרט, שר הביטחון, ורק 30% חושבים שאילון מתאים לעשות זאת, ובשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, שניהם שווים. אז איפה היתרון של אילון? ראש השב"כ לשעבר נתפש כישר יותר מיריבו; הוא נתפש כמועמד שיכול להביא הכי הרבה מנדטים והוא נראה כמי שיכול לשקם ולאחד את מפלגת העבודה מאחוריו, טוב יותר מברק.



ואולם, למרות שבשאלות המרכזיות היתרון של ברק בולט, במירוץ הוא אינו מוביל. למרות שהאיבה והכעסים כלפיו כבר אינם כשהיו, עדיין נותרו במפלגת העבודה איים לא קטנים של טינה אנטי-ברקית ישנה. משקעי העבר הם אלה שעומדים בין ברק לבין ניצחון בסיבוב ראשון, והם אלה שמציבים אותו במרחק רב מאילון בסיבוב שני, אם יהיה כזה.



71% מהנשאלים בטוחים שיבואו להצביע
71% מהנשאלים הודיעו, כי הם בטוחים שיבואו להצביע. אחוז ההצבעה בפריימריס אינו עולה בדרך כלל על 60% - אם זה יהיה שיעור ההצבעה גם ביום שני, זה ישפיע על התפלגות הקולות, בעיקר לטובתם של המועמדים המאורגנים יותר. לפי הערכות בעבודה, מטה ברק שנהנה מתמיכתם של ראשי מרחבים בהסתדרות, ומטה פרץ, שפעיליו ונאמניו חדורים בתחושות נקם וטינה במיוחד כלפי ברק, הם המאורגנים יותר.



לברק יש יתרון נוסף - בסוגיית "היום שאחרי" הפריימריס: בעוד שאילון נחרץ בכוונתו שלא להיכנס לממשלת אולמרט, ברק ביטא עמדה מרוככת יותר - כניסה מותנית, הדרגתית, ורב-שלבית - יכול לראות בעמדת בוחרי העבודה חיזוק לעמדתו: 44% מהם מעוניינים להישאר בממשלה עד לפרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד. 25% רוצים להיכנס לממשלה רק אם אולמרט יוחלף או ייקבע מועד לבחירות, ורק 21% תובעים לפרוש מיד. אם אילון ייבחר, הוא ייאלץ לתמרן בין עמדות חד-משמעיות אלו ובין עמדתו שלו. בהתחשב בכך שגם רוב חברי המרכז אינם תומכים בפרישה - שלא לדבר על שרי המפלגה - הוא יכול כבר עכשיו להתחיל לחשוב על התירוץ לירידה מהעץ.



יש להתייחס בזהירות לסקרי מתפקדים, במיוחד במפלגת העבודה. ראשית, ארגון יעיל ביום הבחירות עשוי לחולל נפלאות - כך ניצח עמיר פרץ את שמעון פרס בנובמבר 2005. מצד שני, "מגזרים" כמו הדרוזים והערבים, שמצביעים באחוזים גבוהים מאוד - לפעמים אף מעבר לגודלם האמיתי - קשים לפענוח ולמעקב. ומצד שלישי, רוב עצום (73%) ממתפקדי העבודה מעוניין להכריע את הנהגתו כבר בסיבוב הראשון. ייתכן שחלק מהבוחרים הללו, שהיום תומכים בפינס וביתום, יחליט שחבל לבזבז את קולם ואת זמנם, ויצביע בעבור מועמד שממילא התכוונו להצביע בעבורו בסיבוב השני.