בעלי עניין ניסו להשפיע על איתן בעניין לאומי

בשבועות האחרונים מוצא את עצמו במפתיע השר רפי איתן במרכז הזירה הכלכלית. לפני כשלושה שבועות הסמיכה אותו הממשלה להכריע בנוגע לבקשת הקרנות סרברוס-גבריאל להאריך את האופציה; ובשבוע שעבר פסק איתן כי לא ניתן להיענות לבקשה. אך בכך לא נשלם תפקידו. בעקבות ההחלטה יהיה על המדינה למכור את המניות שנותרו לה, ומי שיחליט כיצד יתבצע הדבר הוא לא אחר מאשר איתן.

בראיון ל-TheMarker מספר איתן על הדרך להחלטה, ורומז שגורמים בעלי אינטרס בשליטה בבנק פנו אליו כדי שימכור את המניות בהתאם לצרכיהם. "לגופים פיננסיים מסוימים יכולה להיות דעה על איך צריך למכור את הבנק, אבל יש להם אינטרס", אומר השר, ומוסיף: "לא הסכמתי להיפגש עם אף גורם בעל אינטרס. בגילי איני חייב לאיש דבר".

לפני כחודש וחצי השעה עצמו אברהם הירשזון מתפקיד שר האוצר, וראש הממשלה אהוד אולמרט תפס את סמכויותיו. אולמרט, שנגדו מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בנוגע למעורבותו במכרז הראשון למכירת גרעין השליטה בלאומי, ב-2005, היה מנוע מלטפל בבקשת הארכה של סרברוס-גבריאל. בתחילה שקל אולמרט להעביר את הסמכויות לשר המשפטים דניאל פרידמן, אך נמנע מכך לאור יחסיו הקרובים עמו. וכך נזרק "תפוח האדמה הלוהט" לאיתן, שמצא עצמו בעין הסערה. "לא עסקתי בנושא תקופה ארוכה, אפשר לומר שעסקתי בכך רק תקופה קצרה - מרגע שקיבלתי את התפקיד ועד ההחלטה עברו כשלושה שבועות", אומר איתן.

מה עשית מלבד קריאתה של חוות הדעת שהגיש לך משרד האוצר בנושא?

"אני איש עסקים, ויש לי ניסיון בחוזים. הדבר הראשון שעשיתי היה לעבור על חוזי המכרז. קראתי גם חלק מחילופי המכתבים שהיו בין הקרנות הזרות לבנק ישראל. היו לי גם ישיבות עם עורכי הדין של סרברוס ופקידי האוצר. ניסיתי למצוא פתח כדי לתת להם ארכה, אבל הם פשוט לא עמדו בחוזה שחתמו עליו עם המדינה.

האם אי אפשר היה לתת לקרנות הזרות ארכה טכנית קצרה?

"כל ארכה משמעותה אובדן כסף רב למדינה, ואיני מוסמך לתת מתנות בשם המדינה. חוץ מזה, הם היו זקוקים לארכה ארוכה ומסורבלת כדי להשלים את ההשתלטות, ובדיוק בשביל זה היו להם שנה וחצי. אשמח מאוד אם הם ישתתפו במכרז הבא.

איך לדעתך צריך להפריט את הבנק?

"לי יש ניסיון מוצלח מההפרטה של כי"ל, שנמכרה לא בצורה של גרעין שליטה. יש דוגמאות בעולם להפרטות של חברות ללא גרעין שליטה. מהלך כזה צריך להיות מלווה בהסדרת התקנון של החברה.

יש סיכון שהפרטה דרך הבורסה תגרום לכך שלא יהיה בבנק לאומי בעל שליטה במשך תקופה ארוכה.

"גם זה נכון, ובשביל זה צריך לבחון את כל האפשרויות, וזה מה שייעשה בתקופה הקרובה".

האם אתה מתייעץ עם גורמים מלבד פקידי האוצר?

"אני עצמי בוגר London School of Economics, ואני מתייעץ עם בכירים בכלכלה.

ביום שני שעבר נודע כי המדינה לא תאריך את תוקף האופציה שקיבלו הקרנות הזרות סרברוס-גבריאל במכרז על רכישת השליטה בלאומי. מיד לאחר מכן החלה קהילת העסקים המקומית לעסוק במכרז הבא ובזהות המתמודדים הפוטנציאליים. אף לא אחת מההערכות דיברה על כך שהקרנות שחטפו סטירה בסיבוב הראשון יתמודדו בשנית. ואולם גורם מקצועי המקורב לקרנות אמר בסוף השבוע כי "לא כדאי להספיד את הקרנות. עדיין יש להן הכי הרבה מניות בבנק (9.99%) והכי הרבה כסף".

קרנות סרברוס-גבריאל זכו במכרז שערכה המדינה ב-2005 על גרעין השליטה (20%) בלאומי. הן רכשו בכ-500 מיליון דולר 9.99% ממניות הבנק וקיבלו אופציה לרכישת 10.01% נוספים. מימוש האופציה הותנה בכך שהן יקבלו מבנק ישראל אישור שליטה עד יום חמישי האחרון. משלא קיבלו את האישור, פג תוקף האופציה; כעת על הקרנות למכור בתוך שנה 5% מהמניות שרכשו. בתקופה הזו על המדינה להחליט כיצד תמכור 12% ממניות לאומי שבבעלותה - בבורסה או במכרז חדש.

סרברוס ניסתה להרכיב גרעין שליטה, שכלל את שתי הקרנות ו-7 משקיעים פרטיים. הניסיון נכשל משום שבנק ישראל לא הספיק לאשר חלק מהמשקיעים הפרטיים עד פקיעת האופציה. במצב החדש שנוצר צפויות הקרנות לא להזדרז עם מכירת המניות, למען האפשרות לחבור למשקיע פרטי. הקרנות לא יוכלו לרכוש מניות אם המדינה תמכור את מניותיה בבורסה. הן יצטרכו לחבור למי שיאסוף את המניות בשוק. מנגד, אם יפורסם מכרז חדש הן יוכלו להרכיב קבוצת שליטה חדשה. "מה שקרה זה שהקרנות בסך הכל איבדו את האופציה שקיבלו במכרז הראשון. איש לא פסל אותן, ואפילו להפך", אמר המקורב לקרנות.