קיומם של הסכם קיבוצי או פעילות של נציגות עובדים נלקח בחשבון בעת רכישת חברות או מיזוגן. במשק המודרני, שבו מעדיפים המעסיקים להשליט משטר של חוזים אישיים, אף אחד מהם אינו ממהר לקבל כשותף את ארגון העובדים, ולסכן את הגמישות הניהולית.
גם מעבידים שהתחייבו לכבד את הנדוניה שירשו כחלק מהסכמי המעבר שנחתמו בעת השינוי הארגוני ראו בחזונם את האפשרות להשתחרר מכבלי ההסכם בעתיד, או לפחות לצמצם את היקפו. בהסכמים קיבוציים רבים קיימים סעיפים המאפשרים העסקת עובדים או מומחים בתפקידים מיוחדים מחוץ למסגרת הקיבוצית, בנוסף להחרגת התפקידים הניהוליים הבכירים.
השיטה הידועה להחלשת כוחם הארגוני של העובדים ולהגדלת מספר המועסקים בחוזים אישיים היא חריגה מהמכסה אט אט ובאין רואה, בתקווה שביום שבו שארגון העובדים יתעורר הוא יגלה שלא נותרו לו חיילים רבים, ושאלה שעדיין עמו אינם נמצאים בתפקידי מפתח.
אלא שלפני כמה ימים הוריד ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב את הגרזן על תוכנית "הגנבת היחידים". ההסתדרות עומדת על המשמר כעת, ומההחלטה עולה שהשמירה תתהדק עוד יותר. כך, תאגוד תדיראן, שכבר סיפק אבני דרך חשובות בהלכות משפט העבודה הקיבוצי, תורם הלכה נוספת שיש ליישר קו על פיה.
בתביעה שהוגשה על ידי ההסתדרות נגד תדיראן ספקטרלינק נטען כי תדיראן החלה מפתחת דפוס העסקה המנוגד להסכמים הקיבוציים. ההסכמים קבעו מכסה של עובדי קבלן שאותם רשאית תדיראן להעסיק - לא יותר מ-7% ממספרם של העובדים תחת ההסכם קיבוצי - וכן את תקופת עבודתם המקסימלית המותרת - שישה חודשים.
כמו כן נטען כי תדיראן החלה מקבלת שירותים מעובדים חיצוניים, תחת המסווה של הגדרתם כיועצים וכמומחים. ההסתדרות ביקשה מביה"ד שיכיר ביועצים, שהועסקו כקבלנים עצמאיים, כעובדי תדיראן שחל עליהם ההסכם הקיבוצי.
תדיראן טענה בתגובתה שהמומחים אינם מעוניינים להיות מועסקים בהסכם הקיבוצי ושלא ניתן לפסוק במעמדו של אדם בסכסוך קיבוצי כשאינו משמש צד להליך.
הכרעה מהותית
לכאורה, עמדה בפני ביה"ד שאלה פרוצדורלית - האם ההסתדרות רשאית לתבוע בשל חריגה ממכסות העסקה, או שמא רשאי לעשות זאת רק עובד שנפגע. בפועל, ההכרעה בעניין היתה מהותית. השופט אילן איטח פסק, כי הסכסוך ראוי להתברר כסכסוך קיבוצי, משום שבלב המחלוקת עומדת שאלת פרשנותו של הסכם קיבוצי, והוראת המכסות הכלולה בו מעניקה זכות תביעה ישירה להסתדרות. השופט איטח גם הבהיר שזהו מקרה מובהק של התנגשות חזיתית בין האינטרס של העובד הפרטי (המומחים) לבין האינטרס הקיבוצי, שאותו יכולה רק ההסתדרות לייצג.
עם זאת, השופט קובע כי אפילו תוכיח ההסתדרות את טענותיה, אין היא זכאית לסעד שביקשה - הכרה במומחים כעובדי תדיראן. ביה"ד ראה בכך התערבות גסה של ארגון העובדים באוטונומית הרצון של העובד הבודד. לכל היותר, העיר השופט, ניתן לבקש כי ינתן צו המונע את המשך ההתקשרות של תדיראן עם המומחים. ביה"ד נמנע מלמחוק את התביעה, ואיפשר להסתדרות לתקנה בתוך 15 יום ולבקש בה סעדים אחרים.
המשמעות המיידית של ההחלטה היא שההסתדרות תפנה בקרוב למעסיקים ותבקש מהם דו"חות עדכניים בנוגע לכל העובדים המועסקים אצלם מחוץ למסגרת הקיבוצית. במו"מ הקיבוצי הבא תדרוש ההסתדרות לקבע בהסכם הקיבוצי את חובת הדיווח ולמסד את אפשרויות הפיקוח על שמירת המכסות שבהסכם. מי שרוצה להשתחרר מהסכם קיבוצי ייאלץ להיאבק חזיתית בארגון העובדים או לשלם במו"מ על גמישות ניהולית - למשל בעסקת "חילופי שבויים", שבה המומחים נשארים מחוץ להסכם, ובמקומם ייקלטו להסכם עובדים אחרים.
מההיבט הזה, טוב יותר מצבו של המעביד שחרג מהמכסה ויצר עובדות בשטח. התנגדותם של עובדים קיימים לעבור לחיק ההסתדרות היא שיקול מכריע, שיסייע בידו להכשיר העסקתם של חלק מהעובדים המוחרגים. לעומתו, המעביד שקיים את ההסכם יתקשה לשכנע את ההסתדרות בצורך להרחיב את הגמישות. כך או אחרת, מעכשיו ההסתדרות סופרת.
(בש"א (3705/07)
הכותבת היא מומחית לדיני עבודה ומשמשת כמורה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב
זהירות: ההסתדרות תתבע אתכם
דפנה שמואלביץ'
27.5.2007 / 10:27