פיצוח הקוד המשפטי

אין דבר ששופטי ישראל העמוסים מחבבים יותר מתיקים שמסתיימים בפשרות, ולכן אין שופט שלא ינסה לשלוח את הצדדים להסתדר לבד ולחזור אחר כך לקבל את החותמת ("אני נותן להסכמות הצדדים תוקף של פסק דין"). ככל שהדבר פופולרי יותר בקרב שופטים, כך עורכי הדין מתעבים אותו יותר. דוגמה לכך סיפק באופן תדיר רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד גלדשטין, שהיה מרבה לשלוף בפני הצדדים ספר ילדים של אפרים סידון (שדן בפתרון סכסוכים), ונועד לזרז אותם לצאת למסדרון.

(יש המתרגמים: "מי ניסח את התביעה המופרכת הזו?") - הגולש אורון חדי מסביר: אם טרחת והכנת כתב תביעה לתפארת וזה המשפט הראשון שאומר השופט בקדם המשפט, מצבך יהיה מצוין אם תצא מהסיפור במחיקת התביעה ללא צו להוצאות. עו"ד אילן בומבך מוסיף: "שופטים שאומרים את זה, הכוונה שלהם בעצם היא שהם

לא קראו את החומר, לא בא להם על התיק והם רק רוצים שתתפשר כדי שיהיו להם יותר תיקים סגורים בסטטיסטיקה".

כשעורכי הדין מתחילים בחקירה צולבת וממושכת והשופטים מבינים שהסוף לא יגיע אם לא יעשו מעשה, הם בדרך כלל מתחילים לרמוז בעדינות לפרקליט שהוא קצת משעמם אותם. בהמשך יגיע תור הרמיזות בנוסח "האם אדוני מסיים?" או "אני באמת לא מבין לאן אדוני חותר בחקירה הזו".

מול עורך דין סרבן שמקפיד להתעלם מכל הרמזים, לשופטים אין מנוס אלא לעבור לשיטה הישירה. "זו אמירה ששומטת את הקרקע מתחת לרגליך", מפרש עו"ד גיא נוף. "יש לך שלוש דקות ו-20 שאלות ואתה צריך להחליט מהר מה לשאול". שותפו של נוף, עו"ד שמוליק קסוטו, נקלע בעבר לקו האש באולמה של השופטת ורדה אלשיך, כאשר חקירה ממושכת מדי שניהל הובילה את השופטת לצעוק עליו, "מה אני צריכה את התשובות האלה?" וגם "חבל שאלמד עכשיו דברים שממש לא מעניינים אותי!".

השופטים אינם פראיירים והם מבינים טוב מאוד את כל התרגילים שמנסים לעשות להם, אבל הם חייבים לשמור על נימוס. לפעמים הם לא מצליחים להתאפק, כפי שקרה למשל לרשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, שמואל ברוך, כאשר עו"ד טלי ליבליך (שייצגה בתביעה את רשת שוקן) טענה כי אמר לה "את כל הזמן בחופשת לידה בתיק הזה".

אם השופט כותב עליך את הדברים הללו, כנראה שממש הצלחת להרגיז אותו ואת התיק הוא לא יסיים בלי לוודא שגם הלקוח שלך ידע בדיוק עם מי יש לו עסק. כך, למשל, כתבה השופטת ורדה אלשיך על משרד עורכי הדין גורניצקי: "דומה כי הפרקליטים המלומדים לא ניסו אלא להביך ולהשפיל את העדה באופן שמקומו לא יכירנו בדיון משפטי, וספק אם הוא עומד בכללי האתיקה המקצועית החלים על עורכי דין". עורכי הדין חוששים מאוד מביקורת כזו כי תגובתם כמובן אינה מובאת, והם אף מנועים מלערער ולבקש את מחיקתה.

עו"ד שמוליק קסוטו מסביר: "השופט כבר מבולבל מכל הדיונים ואין לו שמץ של מושג על מה מדובר כאן ואיזה תיק בדיוק מתברר לפניו".

"אילו המערער היה מעלה את הטענה - הדברים היו נראים אחרת..."

עו"ד גיא נוף מפרש: "אתה קורא בפסק דין שאילו היה טוען המערער כך וכך, הייתי יכול לעזור לו, אבל משלא טען את הטענה אין מה לעשות. במילים אחרות: עורך הדין שלך פישל בענק ויש לך תביעת נזיקין נגדו. קראתי את זה בהחלטות וזה מצמרר. באותו רגע נערף ראשו של עורך הדין".

רוצה לומר: גם לשופט יש דברים חשובים לעשות בערב החג חוץ מלבזבז חצי יום על התיק המשעמם הזה. דוגמה לכך סיפקה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, שסגן הנשיא יהודה זפט תיאם עבורה מועד דיון בבקשה של אגודת הסטודנטים בטכניון נגד חברת איסתא. הצדדים התייצבו השכם בבוקר, אך אלשיך הזדרזה להודיע להם כי התורנות ביום שישי ובערבי חג נועדה לתיקים דחופים ביותר, וחבל, לדבריה, שהצדדים הגיעו לבית המשפט. את הדיון היא קבעה ליומיים לאחר מכן - בפני לא אחר מאשר השופט זפט.

השופטים צריכים לכל אורך המשפט להקפיד לשדר לצדדים שהם טרם גיבשו החלטה בתיק ונפשם חפצה בכל עת לכל התפתחות. כשהם רוצים בכל זאת לומר את דעתם, מבלי להסתכן בכך שתוגש להם בקשת פסילה, הם משתמשים במשפט זה ולאחריו מפרטים בדיוק מה הדעה שלהם בתיק. עו"ד גיא נוף: "כשהשופט אומר את המשפט הזה, אותו צד שנגדו זה כוון באמת מרגיש שתקעו בו מסמרים...".

"אני מציע לאדוני לוותר על החקירות, אחרת התיק יידחה בעוד שנתיים"

בלהט השופטים לקדם פשרות, הם נזהרים שלא לנקוט איומים מפורשים; עם זאת, אחת הדרכים לגרום לכך שעורכי הדין ייכנעו היא לעדכן אותם שימי הדיונים הפנויים היחידים ביומנו של השופט הם בעוד שנה וחצי ואילך. עכשיו תחליט אתה אם שווה לך לחכות או שתקבל את הצעתו של השופט לזרז את ההליכים.

(רוצה לומר: מי זה הבחור הצעיר הזה שפונה אלי בכזה ביטחון עצמי?). לדברי משפטנים צעירים, זהו המשפט המשפיל ביותר. אתה מופיע בראשונה בפני שופט כלשהו, הוא לא מכיר אותך ולא יודע שאתה עורך דין. מרגע שהשופט הבין שאתה עורך דין המייצג את אחד הצדדים - תקבל קצת כבוד, אבל אל תבנה על זה יותר מדי, בכל זאת, אתה חדש...

* "כמבוקש"

(במלים אחרות: "יאללה, שיכנעת אותי, קח מה שאתה רוצה ולך מפה"). והכי חשוב - אל תרגיש מתוסכל שכתבת עשרות עמודים בכתב צפוף וקיבלת תגובה בת מלה אחת בלבד...

* "אני מסכים"

הסטודנט אורון חדי מתרגם את הדברים: "חברתי הנשיאה עשתה כאן עבודה סמינריונית למופת בהיקף 80 עמודים בפסק דינה, זה נשמע לי הגיוני ואני חושב שאצטרף לדעתה. (מה גם שהיועץ המשפטי שלי בחופשה כרגע ואין מי שיעזור לי לכתוב את דעתי באותה רמה אקדמית).

* "האמת אינה נר לרגליו"

שקרן.

עורכי הדין ולקוחותיהם מופיעים בפני השופטים, מספרים להם לא פעם סיפורי אלף לילה ולילה, והם נאלצים לספוג הכל. הפתרון שלהם, מעידים משפטנים, הוא שילוב אמירות מעט סרקסטיות בפסקי הדין. במבט ראשון, אמירה זו אינה מזיקה כלל, אך טמונה בה רמיזה קלה לכך שהפרקליט המכובד קצת נסחף, וכדאי שיעיין שוב בכללי האתיקה.

משפט זה נוהגים עורכי הדין לפרש בשתי דרכים: האחת, דרך מנומסת להגיד שהשופט ממש לא מבין מאיפה הוצאתם את השטות הזו. אפשרות שנייה היא שמדובר בסוגיה מורכבת במיוחד שלשופט אין כוח להיכנס אליה, אז הוא מתחמק (שבית המשפט העליון יידרש לעניין).

* "מוטב היה לדברים אלמלא נאמרו"

השופט אינו רוצה לפגוע בעורך הדין, ולכן הוא אינו מייחס את דברי ההבל לפרקליט שאמר אותם אלא לדברים עצמם (שעדיף היה להם שלא להיאמר).

* "בנסיבות העניין איני פוסק צו להוצאות / איני נדרש לשאלה / לא מצאתי לנכון"

תרגום לפי עורכי הדין: כבר אמרתי מה החלטתי. אל תכריחו אותי עכשיו להסביר למה אני חושב ככה, אין לי כוח לזה, וגם איני בטוח שאני יכול להסביר.

* "אנו רק בתחילת הדיון וטרם נשמעו ההוכחות. אני לא יודע מה אחליט בפסק הדין, אולי אפסוק לטובתך ואולי לא, אבל אני חושב שכדאי שתשקול את הבעיה בטיעון שלך"

תרגום: כבר החלטתי, תברח עכשיו כי אחר כך תחטוף גם הוצאות.

תרגום: כשיש חורים או סתירות בעדות, בתצהיר או בכתבי טענות, ובייחוד אם אתה בצד התובע, ישלוף עורך הדין קלף זה, תוך שהוא "שוכח" שהנתבע לא צריך לסתור אותו, אלא הוא זה שצריך להוכיח...

הסטודנט אורון חדי מתרגם: "איך לומר זאת בעדינות? יש לך עורך דין עצלן. למרבה המזל, גם עורך הדין של הצד שכנגד אינו נמנה על החרוצים שבקרב עורכי הדין. במצב דברים זה, אין פשוט יותר מלפנות אל בית המשפט לקבל דחייה. לרוב ייעתר השופט לבקשה, אלא אם כן הוא כבר נפל קורבן לדחיותיהם החוזרות ונשנות, והתיק עב הכרס ששני הליצנים מנהלים בפניו מפריע לדלת בלשכתו להיסגר".

"בא כוח התובע/נתבע נתן הסכמתו האדיבה לדחיית מועד הדיון"

כאשר מדובר בעורך דין עצלן ועורך דין חרוץ (או צעיר), יפרגן העצלן לחברו הצעיר והנכבד ויכתוב כי באדיבותו הרבה נעתר עורך הדין של הצד שכנגד לבקשה הארכה. לחלופין, אם עורך הדין של הצד השני הערים קשיים עד שהסכים לאשר את הבקשה, תוזכר "אדיבותו" במעין עקיצה ("הואיל ליתן הסכמתו").

כשאין מה לומר, או כשאוזלות הטענות לגופה של תביעה, פונים עורכי הדין למשפט זה. הסטודנט אורון חדי מציין כי "בפועל, אין לו שום חלק משמעותי, גם אם עורכי הדין יכתבו אותו עשר פעמים לאורכה ולרוחבה של תביעתם. יש המפרשים את הביטוי כמקבילה המשפטית ל"עזוב אותי, באמאש'ך...".

"התובע הינו עובד מצטיין, אשר מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר"

הסטודנט אורון חדי מתרגם: "אם לשפוט על פי כתבי התביעה המוגשים בבתי הדין לעבודה, כל העובדים זכאים לקבל את גביע העובד המצטיין לשנת 2007. העובד חשוד במעילה בכספים? הוא הורשע בגניבה על ידי מנהל בהליך פלילי? אז מה? זה לא אומר שלפני כן הוא לא היה מסור, ושלא מגיעים לו פיצויי פיטורים".

הגולש ניר מתרגם: "טענה המועלת בעיקר על ידי עורכי דין פליליים. טענה הזו תוכל לשמוע מפיו של עורך הדין עוד בשלב המקדמי. מטרתה היא למזער ככל הניתן את המעשים הנוראים המיוחסים לך. אז מה אם אתה חשוד בביצוע רצח, שריפת גופה, ריקון חשבונות בנק ובדרך הביתה דריסתם של כמה ילדים חפים מפשע? עורך הדין יתעלם מכל אלה ובצורה מופגנת, שלא לומר טווסית, יעמוד מול השופט או מול המצלמות ויעלה את הטענה".

"מרשי הוא איש עסקים מכובד / הגון / ישר / טלית שכולה תכלת"

טענה נוספת מבית היוצר של הפליליסט המצוי. אז מה אם איש העסקים חבר באחת ממשפחות הפשע? את הטענה הזו יציג עורך הדין לכל מאן דבעי. למעשה, האמירה נועדה לעשות לך, הלקוח, בדיוק את מה שאבקת כביסה טובה עושה לחולצה המלוכלכת שלך: לנקות את שמך ולגהצו בפרהסיה.

עורכי דין המערערים על החלטות של שופטים לערכאות גבוהות יותר, יקפידו היטב לשמור על כבודם של השופטים וישרבבו את המונח "בית המשפט הנכבד" עשרות פעמים בטקסט. מעבר לכך, ניתן להעלות כל טענה או השמצה. התובע הייצוגי דן עצמון הגיש ערעור נגד החלטה של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נסים ישעיה. לכל אורך הערעור נותר ישעיה שופט מכובד ביותר, אבל יחד עם זה נאמר שהוא פשוט אינו מבין כלום בתחום בו הוא התיימר לפסוק, לא שולט בחומר, לא הסביר והוא לגמרי טועה. במקרה אחר, בערעור שהגיש דב תדמור נגד השופטת אלשיך, הוא האשים את "בית המשפט הנכבד" ב"התעלמות מופגנת מטענותיו", "עצימת עיניים" ו"הסתמכות עיוורת על עמדת הכנ"ר".

"כבר שנים שאני עורך דין ועוד לא שמעתי כזו טענה"

עו"ד גיא נוף מתרגם: "אין לי תשובה אינטילגנטית למה שהצעיר הזה טען כאן אז אני שולף את הגיל שלי, ואולי זה ישכנע את השופט".

"חברי המלומד טוען באריכות"

עו"ד שמוליק קסוטו מתרגם: "חברי המטומטם טוען פה כבר שעה שלמה. מספיק!"

"הייתי נותן לך, אבל אני צריך לבקש את הסכמת הלקוח"

אם ביקשתם מעורך הדין של הצד השני להסכים למשהו, למשל לבקשה להארכת מועד, והוא ענה לכם את התשובה הזו דעו שהוא ממש אינו מתכוון לתת לכם כלום. תשכחו מזה. ולא, הוא ממש לא מתכוון לטרוח ולשאול את הלקוח.

נאמר בדרך כלל על ידי עורך דין זועם שחברו, המייצג את הצד השני, אינו מאפשר לו לסיים משפט. בדרך כלל, לפי עו"ד גיא נוף, הכוונה היא לומר: "15 שניות שלמות לא הפרעתי לך ונתתי לך לדבר אז עכשיו תן גם לי".

"כבודו מתבקש לפסול את עצמו"

בקשה המועלית בחלק מהמקרים על ידי עורכי הדין ובמקרים אחרים על ידי בעלי דין לא מיוצגים. העילה הרשמית, בדרך כלל: השופט אמר משהו ממנו ניתן להסיק כי הוא כבר חרץ את הדין (ע"ע "איני קובע מסמרות"). הסיבה הלא רשמית היא שמדובר בדרך לא רעה לעכב את הדיונים בתיק (עד שידון הערעור בביהמ"ש העליון).

המילון מבוסס בחלקו על תכנים שיצרו משפטנים גולשי קהילת עורכי הדין באתר http://lawyers.cafe.themarker.com