עשרות רופאים מומחים ובכירים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית מקבלים זה שנים תוספת שכר קבועה בעבור אלפי כוננויות, למרות שלפי בדיקת הקופה הכוננויות לא נדרשות ולא נחוצות לתפקוד בית החולים - כך עולה מנתוני הקופה. זאת, בשמונה מחלקות ובהן עור, פתולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אימונולוגיה, אלרגיה, ומחלקות אשפוז יום. לפי נתונים אלה, מדי חודש משלמת הכללית לרופאיה מיליוני שקלים כתוספת שכר בעבור 1,163 כוננויות לא נחוצות בתשעה בתי החולים של הקופה, ובסך הכל משלמת בעבור 14 אלף כונניות לא נחוצות בשנה; כללית היא מעסיק הוותיק והגדול בישראל של רופאים, ומועסקים בה כ-9,000 רופאים מתוכם כ-3,500 בבתי החולים של הקופה והשאר במרפאותיה.
לפי בדיקת הכללית, הרופאים הכוננים בשמונה מחלקות אלה "נקראים להגיע למחלקות לעתים נדירות ביותר, אם בכלל. הכוננות אינה נדרשת במחלקות אלו והתגמול ניתן ללא כל תפוקה בצידו". לנוכח זאת דורשת הכללית בראשונה לבטל או להפחית את מספר הכוננויות הלא נחוצות המשולמות לרופאים במחלקות אלה בבתי החולים. מנגד דוחה ההסתדרות הרפואית בתוקף את דרישת הקופה וטוענת כי היא "מנצלת את המחויבות המוסרית והאתית של הרופאים כדי להפחית כוננויות נחוצות".
קופ"ח כללית דורשת גם לאפשר לה, בראשונה, להחתים כ-80 רופאים בתפקידי ניהול בכירים (מנהלי בתי החולים וסגניהם, מנהלי מחוזות ועוד) על חוזי עבודה אישיים במנותק מההסכם הקיבוצי. כללית מנמקת את בקשתה בכך שחלק מהרופאים בתפקידי הניהול פועלים תוך כדי ניגוד אינטרסים בין חברותם בהסתדרות הרפואית לשייכותם למערך הניהול של הקופה, וכי יש רופאים שעובדים בתפקידי ניהול שנים רבות למרות "הצורך הממשי בהעברתם מתפקידם, בין אם מחמת (רמת) התפקוד, ובין אם בשל הצורך לרענן את המערכת והחליף תפישות עולם מקובעות ומיושנות".
נערכים לבוררות
דרישות אלה הן רק חלק מהדרישות שהעלתה באחרונה הקופה בפני הבוררים שידונו החל מתחילת יוני בדרישות ההסתדרות הרפואית לשיפור בשכר הרופאים ובתשובות שהגישו המעסיקים הגדולים של מוסדות הרפואה בארץ: כללית, משרדי האוצר והבריאות ובתי החולים של הדסה בירושלים.
כפי שנחשף אתמול ב-TheMarker, ההסתדרות הרפואית דורשת מהמדינה ומקופת חולים כללית כי בהסכם הקיבוצי החדש שאמור להיחתם, יושווה שכר הרופאים לשכר הסגל האקדמי ובכך יועלה שכר הרופאים באופן דרסטי. לפי הערכת האוצר, דרישות הרופאים מסתכמות בהעלאת שכר של 63% בעלות של כ-6 מיליארד שקלים בשנה, כולל הגדלת ההתחייבויות לפנסיה.
מנגד מציעים המעסיקים, ובראשם המדינה, הגדלת שכר של 0.25% בלבד לכל שנה בהסכם הקיבוצי שייחתם, ובסך הכל העלאה של כאחוז אחד לכל היותר בשכר הרופאים.
על פי חישובי ההסתדרות הרפואית, ההעלאה המבוקשת על ידיה נמוכה מחישובי האוצר והיא עומדת על 32.8%, כשעלותה השנתית נמוכה בהרבה מהערכות האוצר - 1.1 מיליארד שקל בשנה. לפי ההסתדרות הרפואית, משמעות דרישותיה הן הגדלת השכר החודשי הממוצע של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מ-20,191 שקל ל-26,813 שקל והעלאת שכרו של מנהל מחלקה עם ותק של כ-20 שנה מ-24,795 שקל ל-33,695 שקל.
הבוררות נקבעה בהסכם הקיבוצי שנחתם ביולי 2000 בין ההסתדרות הרפואית המייצגת את מרבית הרופאים הפעילים במדינה לבין המעסיקים. הבוררים שנבחרו ויקבעו את השינויים בשכר הרופאים: רוני מילוא, דוד בלומברג, רו"ח אורי נייגר, ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, ואלי כהן, הממונה על השכר באוצר.
תשלום כפול ומכופל
הכוננויות בבתי החולים מבוצעות משעה 16:00 ועד 08:00 למחרת בבוקר כשבשעות אלה הרופא אמור להיות מוכן לתת בכל שעה שיידרש ייעוץ טלפוני או להגיע בהקדם לבית החולים כדי לטפל או לבדוק חולים שמצבם מחייב טיפול דחוף. בעבור כל כוננות במחלקה מקבלים הרופאים תוספת שכר של שני ימי עבודה (בימי חול) ועד שלושה ימי עבודה לכוננות בשבת.
אם הרופא נקרא לעבודה פעילה בבית החולים בעת הכוננות הוא מקבל תוספת תשלום של יום עבודה נוסף. לפי נתוני משרד האוצר, התעריף המשולם ליום עבודה של רופא מומחה נע (בהתאם לבכירותו של הרופא) בין 185 ל-573 שקל, והתשלום הממוצע ליום עבודה של רופא מומחה הוא 329 שקל.
כללית ציינה בבקשתה כי מכסת הכוננויות בבתי החולים נקבעה בהסכמי השכר בשנות ה-70 וה-80 וכי מאז "חלו שינויים טכנולוגיים משמעותיים בתחום הרפואה שהשפיעו בצורה ישירה על הצורך בכוננות ב(חלק) מהמחלקות ועל כן יש צורך בשינוי מכסת הכוננויות בהתאם לצורכי המערכת כיום. תשלום הכוננות במחלקה בה אינה נדרשת יוצר תמריץ שלילי לעבודה... נוצר מצב בו רופא במחלקה לאלרגיה, למשל, אשר רק לעיתים רחוקות נקרא להגיע לבית החולים מקבל שכר דומה לשכרו של רופא במחלקות כמו אורתופדיה, ילדים, כירורגיה כללית וצנתורים, הנדרש להגיע בכוננות בתדירות גבוהה יותר".
הכללית העלתה עוד טענה חמורה על הרופאים הבכירים, לפיה "קיים כיום נוהג בלתי תקין לפיו עוסקים הרופאים המומחים בפרקטיקה פרטית בזמן היותם משובצים לכוננות, כך שבעצם הם זכאים לתשלום כפול ומכופל בגין עבודתם: האחד מהמערכת הציבורית והשני מהפרטית. במקרה שבו הרופא הכונן כמעט שאף פעם לא מופעל, האופציה לעבודה בפרקטיקה הפרטית בעת כוננות היא פשוטה למדי. מצב זה רק ממחיש את הבזבוז הגדול של משאבי ציבור בתשלום כוננויות שאינן נדרשות בבתי החולים כיום".
פגיעה ברופאים ובטיפול
ההסתדרות הרפואית מתנגדת בתוקף לדרישת הכללית להפחית או לבטל את הכוננויות בחלק מהמחלקות. במסמך שהגישה לבוררים כתבה כי כל הורדה של כוננויות, "תביא לפגיעה קשה בטיב הטיפול הרפואי שניתן בבתי החולים ולכך שכל עול האחריות (על המטופלים במחלקות בתי החולים) יעבור לכתפיהם של הרופאים המתמחים (התורנים) שיכולתם בשלב זה מוגבלת. דרישת כללית תמוהה ביותר ומסכנת את בריאות הציבור, תביא לפגיעה קשה בסטנדרט הטיפול הרפואי בבתי החולים בארץ, וחושפת את עצמה ואת הרופאים המועסקים אצלה, לתביעות בגין רשלנות רפואית ומתן טיפול רפואי בלתי מספק".
עוד נקבע במסמך ההסתדרות הרפואית כי "הדרישה ממחישה את חוסר תום הלב של הכללית בבוררות, כאשר נראה שהצהרותיה כאילו השיקול שעומד לנגד עיניה הוא שמירה על איכות הרפואה לטובת המטופלים הן דמגוגיות ביותר". ההסתדרות הרפואית כתבה עוד לבוררים כי קבלת דרישת כללית היא הפליה לרעה של הרופאים בבתי החולים של כללית ביחס לעמיתיהם בבתי החולים בבעלות הממשלה.
ביחס לדרישת כללית להסכים לחתימה על חוזי העסקה אישיים כתבה ההסתדרות הרפואית כי מדובר ב"שינוי סדרי בראשית ביחסי העבודה בין הרופאים למעסיקים", וכי "בעזות מצח מצהירה כללית כי מטרת דרישתה היא הפרשת הרופאים המנהלים מההסתדרות הרפואית. לא ייתכן שמעסיק ציבורי יצהיר כי הוא מעלה דרישה מסוימת אך ורק במטרה להחליש את הכוח הארגוני של ארגון העובדים".
