טבע: "התביעה של פרוניורון מופרכת מעיקרה ומשוללת כל יסוד"

חברת מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות על עיכוב ההליכים המשפטיים שיזמה חברת הסטארט-אפ פרוניורון. זאת, בהתאם לסעיף הבוררות, שנקבע בהסכם ממארס 2005 בין טבע פרוניורון לחברת ידע, שהיא זרוע המסחור של קניין רוחני שנצבר במכון ויצמן ברחובות.



הסכסוך בין טבע לפרוניורון נוגע לניסוי בבני אדם (קליני), שטבע החלה לערוך ביולי 2006 לבדיקת יעילותה של התרופה קופקסון בטיפול ב-ALS, שהיא מחלה ניוונית של השרירים.



פרוניורון טוענת כי הניסוי נערך על ידי טבע משיקולים זרים ובניגוד להסכם הרישיון שנחתם ביניהן במארס 2005.



טבע, בראשות שלמה ינאי, דוחה את טענות פרוניורון, וקובעת שהתובענה, על היבטיה המשפטיים והעובדתיים, מופרכת מעיקרה ומשוללת כל יסוד. לטענת טבע, היא פעלה על פי הוראות הסכם הרישיון מ-2005 תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים וגבוהים, ומתוך מטרה כנה ואמיתית לפתח טיפול יעיל ובטוח לחולי ALS, ועל כן אין לפרוניורון כל עילה לבטל את ההסכם ביניהן.



עם זאת, טבע מבקשת מבית המשפט לעכב את ההליכים המשפטיים, שפרונירון יזמה, על בסיס הטענה שבהסכם ביניהן נקבע כי כל טענה, סכסוך או מחלוקת שנובעים מההסכם או קשורים אליו ייושבו במסגרת בוררות, שתתנהל בלונדון, לאחר שימוצו הליכי משא ומתן וגישור.



הבקשה לעיכוב הליכים מגלה כי פרוניורון פנתה לטבע כבר במארס 2006, והודיעה לה על ביטול הסכם הרישיון שנחתם ביניהם ב-2005. ההודעה נשלחה לטבע כשבעה חודשים לפני המועד שבו טבע היתה אמורה להתחיל בביצוע הניסוי לבחינת יעילות המולקולה, שהיה חלק מההסכם ביניהן.



התירוץ, שניתן בדיעבד על ידי פרוניורון במסגרת התובענה, לפנייה המוקדמת הוא הפרה צפויה על טבע, ואולם הסיבה האמיתית למשלוח הודעת הביטול בשלב כה מקודם נבעה ככל הנראה מקשיים תזרימיים אליהם נקלעה פרוניורון.



קשיים אלו דירבנו אותה להפעיל לחץ על טבע לשלם סכום של 5 מיליון דולר על פי סעיף להסכם ביניהן שמעניק לפרוניורון זכות לקבל תשלום זה במקרה שמועד תחילת עריכת ניסוי היעילות יידחה (לבקשת טבע) לתחילת ינואר 2007. קשיים תזרימיים אלה אילצו, לטענת טבע, את פרוניורון לפטר יותר ממחצית עובדיה.



פרוניורון וטבע הגיעו לסכסוך משפטי בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם ביניהן ב-2003 ועודכן ב-2005. שורשו של הסכסוך בהסכם שנחתם בין חברת ידע לחברת טבע מ-86'. הסכם זה העניק לטבע רישיון לשימוש במולקולה 1-cop לפיתוח תרופה לטרשת נפוצה.



עשר שנים מאוחר יותר נתנה ידע לפרוניורון רישיון שימוש במולקולה זו לפיתוח תרופות למחלות ניווניות של מערכת העצבים, לא כולל טרשת נפוצה.



לאחר קבלת הרישיון ביצעה פרוניורון מחקרים וניסויים פרה-קליניים על בסיס מחקריה של פרופ' מיכל שוורץ. מחקרים אלו הובילו לעניין שגילתה טבע ברכישת הידע והקניין הרוחני של פרוניורון. שתי החברות חתמו ב-2003 על הסכם שעל פיו קיבלה טבע רישיון משנה מפרוניורון לשימוש במולקולה 1-COP לפיתוח ולמסחור המולקולה לטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים.



כחלק מההסכם התחייבה טבע להתחיל בביצועו של ניסוי קליני מתוכנן היטב לבחינת יעילותה של מולקולה, שתיבחר כיעד לפיתוח תרופה, לא יאוחר מאוקטובר 2006.



דחייה תמורת 5מיליון דולר



ההסכם קבע כי טבע רשאית לדחות את המועד האחרון לתחילת הניסוי לאוקטובר 2007 תמורת תשלום של 5 מיליון דולר לפרוניורון. פרוניורון טענה בתובענה שהגישה באפריל 2007 נגד טבע שניסויים פרה-קליניים שבוצעו על ידה ועל ידי טבע במשך חמש שנים הצביעו בבירור על יעילותה של המולקולה על נגזרותיה כולל תרופת הקופקסון בטיפול במודלים של מחלת גלאוקומה ומחלת הנטינגטון, רק כשהיא ניתנת בתדירות נמוכה בעוד שזריקת הקוקפסון של טבע לחולי טרשת נפוצה ניתנת בתדירות יומית.



לטענתה, בחלק מהניסויים הוכח חוסר היעילות של המולקולה בטיפול במודלים של מחלת ALS. לטענת פרוניורון, טבע בחרה, שלא בתום לב, לבצע את הניסוי הקליני על פי התחייבותה מהסכם בין השתיים מ-2005, דווקא במחלת ALS במתכונת שנועדה, לכאורה, לכישלון, וזאת משום שחששה מהשלכות מסקנות מחקריה של שוורץ - שהראו שמשטר הטיפול בתדירות נמוכה, כולל באמצעות תרופת הקופקסון - יעיל יותר ממתן זריקה יומיומית. מסקנה זו עלולה היתה, לכאורה, לפגוע בהכנסותיה של טבע ממכירת קופקסון שהיא התרופה רבת המכר והרווחיות ביותר. טבע מיוצגת באמצעות משרד עורכי הדין טולצ'ינסקי, שטרן, מרציאנו, בן צור כהן ושות'.