חשוב לעיין בחיובי האשראי

תלונות רבות של צרכנים נוגעות לבעיות שהיו נפתרות לו בכל חודש היו נבדקים בעיון פירוטי החיובים כרטיס האשראי - זוהי פעולה פשוטה בהרבה מאשר לנסות לקבל החזרים על חיובים שכבר נעשו.



כך, למשל, גילתה ח.ב. שהיתה בעלים של קו בזק, אותו החזירה לחברה זמן מה לפני שמכרה את ביתה לפני שנתיים. בנוגע לאותו קו של בזק היה לח.ב הסכם עם חברת 012 לשיחות לחו"ל. שנה וחצי לאחר שהחזירה את הקו לבזק גילתה ח.ב. ש-012 גובים באמצעות הוויזה שלה תשלומים בעבור שיחות לארה"ב שבוצעו על ידי הבעלים החדשים של קו הבזק - סכום כולל של 745 שקל. ח' ביקשה החזר, וקיבלה - אך גובה ההחזר היה 107 שקל בלבד - בעבור החיוב של החודש האחרון. את שאר הכסף היא לא קיבלה.



בצר לה, פנתה ח.ב. אלינו: "012 חידשו אוטומטית במשך שנים מבצע שהציעו לי פעם, גבו כספים מהאדם הלא נכון ולבסוף אינם מחזירים את המגיע לי לאחר בירור הטעות. כל ניסיונותי באינספור שיחות טלפון, שכל אחת כרוכה בהמתנה של 20 דקות לפחות, לקבל את המגיע לי הסתיימו שוב ושוב בהבטחה: "נעביר את זה שוב לבירור במחלקת הכספים". האם סביר להניח שאסכים להיות המממנת של שיחות טלפון של מישהו אחר?"



פנינו ל-012, ושם ענו: "הלקוחה הצטרפה לשירותי התקשורת של 012 עת חתמה על טופס שיוך לפיו שויך קו הטלפון שברשותה ל-012. השיוך מבוצע בהתאם להוראות רשיונה של החברה, כאשר כל עוד לא הודיע המנוי ל-012 על ביטול השיוך או על שינוי בבעלות הקו, רואים את הקו כמשויך למנוי והוא מחויב בהתאם לשיחות שבוצעו מאותו הקו.



"מהרישומים שבידינו עולה כי הלקוחה לא הודיעה ל-012 בכל דרך שהיא על ביטול המנוי או על שינוי בבעלות על הקו, ועל כן חויבה בגין שיחות שבוצעו מאותו הקו על ידי צד ג'. למרות זאת, עם קבלת פניית הלקוחה, החליטה החברה לפנים משורת הדין וכמחווה של שירות, לזכותה בגין חיובי השיחות שבוצעו לטענתה שלא על ידה".



אז החברה הסכימה לבסוף להחזיר את הכסף, אך האם מדובר בתקלה של החברה או שח.ב. היתה אמורה לזכור לאחר כמה שנים שהיא עדיין חתומה על חוזה מולם? מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, לא בטוח שסביר לדרוש מהחברה לבדוק בכל עת אם הקו הוא של הצרכן. לדבריו, "זו הבעיה עם חוזים לטווח ארוך, שצרכן סביר לא יכול לעקוב אחריהם. קשה לומר שעל החברה לבדוק אם מתבצע שינוי בבעלים של הקווים בכל פרק זמן, וייתכן שהחברה במקרה זה פעלה בתום לב. החובה היא של הצרכן לשים לב לתקופת החוזים ולוודא סיום התקשרות בכל שינוי".



לוינסון מסביר שמה שיפתור את הבעיה שצרכנים רבים מאוד נתקלים בה הוא העברה בכנסת של חוק עסקה קצובה. כיום חברות רבות מחתימות את הצרכנים לתקופה מסוימת שבסופה, אם הצרכן לא מודיע אחרת, החוזה מתארך באופן אוטומטי ובתנאי תשלום שונים. על פי החוק, אלא אם הודיע הצרכן באופן אקטיווי כי הוא מעוניין להמשיך בהתקשרות, החוזה יבוטל. עוד מזכיר לוינסון כי חברות רבות במשק מפעילות לחץ נגד מעבר החוק ולכן הוא אינו עובר כבר כמה שנים. בינתיים, חשוב להמשיך לבדוק על מה אנחנו מחויבים.



עיצבנו אתכם? הרגיזו אתכם? יש לכם תלונה?



avivit.shein@themarker.com