בנק דיסקונט, הבנק השלישי בגודלו בישראל, מדווח הבוקר כי הרווח ברבעון הראשון של 2007 עלה פי 7.6 לעומת הרבעון הראשון של 2006 והסתכם ב-205 מיליון שקל. הבנק מציג ברבעון הראשון של 2007 תשואה של 10.7% על ההון לעומת 1.6% ברבעון המקביל.
מדובר בשיפור ניכר שכן הבנק (והחברות הבנות) מציג רווח של 202 מיליון שקל מפעילות שוטפת לעומת הפסד של 145 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד ההוא נגרם כתוצאה מתשלום בונוסים בשווי 232 מיליון שקל לעובדי הבנק כתוצאה ממכירת גרעין השליטה בבנק למתיו ברונפמן ולמשפחת שראן. הרווח שבכל זאת נרשם ברבעון המקביל היה כתוצאה מהכנסה חד פעמית.
בנק דיסקונט עצמו הרוויח 178 מיליון שקל לעומת הפסד של 171 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר על תוצאות אלה יש להוסיף רווח של 41 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 49 מיליון שקל ברבעון המקביל, שמגיעים מאחזקתו של דיסקונט בחברת כרטיס האשראי כאל.
ב-2006 כולה הציג בנק דיסקונט רווח של 836 מיליון שקל כאשר מתוכו, 348 מיליון שקל הגיעו מרווח חד פעמי כתוצאה ממכירת האחזקות בחברת ניהול קרנות הנאמנות אילנות דיסקונט (254 מיליון שקל), ממכירת מניות הראל (104 מיליון שקל) ורווח של 173 מיליון שקל כתוצאה מביטול הפרשה לירידה ערך בהשקעה בבנק הבינלאומי - הפרשה שנרשמה ב-2003 ובוטלה ב-2006.
דיסקונט אמנם הודיע על מכירת קרן ההשתלמות קה"ל למגדל שוקי הון תמורת 260 מיליון שקל וברווח משוער של כ-92 מיליון שקל אולם העסקה טרם הושלמה והבנק עדיין לא מכיר ברווחים. בסך הכל, הרבעון הראשון של 2007 נקי מהכנסות חד פעמיות והוא משקף לפיכך את פעילותו השוטפת של הבנק.
הבנק היחיד שהוסיף עמלות
כמו כל הבנקים המסחריים, מתפרנס בנק דיסקונט ממתן הלוואות, כלומר מפער הריביות בין המקורות של הבנק לשימושים שלו. הבנק מקבל כסף מהציבור תמורת ריבית של כ-3% (עבור פקדונות בנקאיים למשל) ומלווה את הכסף בריבית גבוהה יותר ללקוחות פרטיים שזקוקים להלוואה, לפירמות שמעוניינות באשראי או בהלוואה וכן באמצעות גביית ריבית גבוהה יותר עבור משיכת יתר - "המרווח הבנקאי".
רווח זה של הבנק מפעולות מימון עלה ברבעון הראשון של 2007 ב-14.5% ל-1.022 מיליארד שקל. פירוש הדבר הוא כי הבנק מרוויח יותר על מתן אשראי. בסך הכל, עומד סך האשראי שמקבל הציבור מהבנק על 90.6 מיליארד שקל.
מהכנסות אלה יש לנכות את החובות המסופקים כלומר הפרשות הבנק עבור חובות שהוא מטיל ספק ביכולתו לגבות. אלה קטנו ברבעון הראשון של 2007 ב-32% ל-96 מיליון שקל ופירוש הדבר הוא כי מצבת החובות הבעייתים של הבנק קטנה. הירידה בחובות המסופקים מהווה אינדיקטור גם למצבו הכלכלי הטוב של המשק אשר מאפשר לאנשים להחזיר את חובותיהם. ב-2005 עמדה ההפרשה על חובות מסופקים על 0.786% מתוך סך האשראי שהעניק הבנק בעוד שב-2006 מדובר ב-0.63% בלבד. ברבעון הראשון של 2007 מדובר ביחס של 0.4% בחישוב שנתי.
בסך הכל, עלה הרווח של הבנק מפעולות מימון לאחר ההפרשה לחובות מסופקים ב-23% והסתכם ב-926 מיליון שקל שקל.
מקור ההכנסה השני של הבנק הוא עמלות תפעוליות שהניבו לבנק הכנסות בסך של 531 מיליון שקל - עלייה של 12% לעומת הרבעון המקביל. הוצאות השכר בדיסקונט פחתו בכ-20% לעומת הרבעון המקביל בו נהנו העובדים מבונוסים גבוהים עבור הפרטת הבנק. עם זאת, הוצאות השכר השוטפות דווקא גדלו ב-2.9% ל-703 מיליון שקל. 84 מיליון השקלים האחרים מגיעים מהפרשה לפיצויים, חופשה ומענק יובל.
בנק דיסקונט מציג יחס כיסוי של 52.7% שפירושו כי סך ההכנסות התפעוליות של הבנק כמו עמלות והשקעה במניות מכסים 52.7% מהוצאות התפעול של הבנק הכוללות שכר, אחזקת ציוד והוצאות נוספות.
דיסקונט הוא הבנק היחיד שהודיע (בספטמבר 2006) כי על אף העלייה שחלה בגביית עמלות ועל אף הסכומים העצומים בהם מדובר, הוסיף עמלות נוספות ברכישת קרנות נאמנות ודמי חבר בכרטיס אשראי. פחות משבוע לפני כן, אמר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי הבנקים מציגים "רשימת עמלות מגוחכת" ותהה מדוע בנקים במדינות אחרות מתפרנסים בעיקר מהמרווח הבנקאי ולא מהעמלות.
דיסקונט ניו יורק, השלוחה האמריקאית של בנק דיסקונט, מציג רווח של 10 מיליון דולר דומה לתוצאות ברבעון המקביל. ב-2006 כולה הרוויח דיסקונט ניו יורק 28 מיליון דולר.