החברות האמריקאיות מסרבות לחלוק את העושר שלהן עם בעלי המניות באמצעות הגדלת דיווידנדים

החברות האמריקאיות אמנם טובעות ברווחים, אך מרביתן מסרבות לחלוק את העושר עם בעלי המניות באמצעות הגדלת הדיווידנדים. אסטרטגים טוענים כי החברות אינן מבינות עד כמה חביבים הדיווידנדים על המשקיעים הפרטיים, וכי תשלומי דיווידנדים נדיבים יכולים להיטיב עם מחיר המניה יותר מאשר רכישות מחדש של מניות (buybacks) בהיקפים גדולים.



הפופולריות של הדיווידנדים גדלה על רקע התבגרות דור הבייבי בום, אומרים אסטרטגים. עשרות מיליוני אנשים מדור הבייבי בום מתקרבים לגיל הפרישה, ולכן עולה הביקוש להשקעות המניבות תשואה גבוהה.



החברות המרכיבות את מדד 500 S&P צפויות לחלק כדיווידנדים רק 30% מהרווחים - שפל היסטורי. תשואת הדיווידנד על ה-500 S&P עומדת על 1.8% בלבד, ותשואת הדיווידנד על מדד דאו ג'ונס אינה גבוהה בהרבה מ-2.1%.



עד שנות ה-80, חברות נהגו לשלם לפחות מחצית מרווחיהן בדיווידנדים. 77% מחברות ה-500 S&P משלמות כיום דיווידנדים, לעומת 94% ב-2980.



רכישות מחדש של מניות נהפכו פופולריות יותר בקרב חברות. רכישות מחדש של מניות על ידי חברות 500 S&P הגיעו בשנה שעברה להיקף של 494 מיליארד דולר, לעומת היקף תשלומי הדיווידנדים, שהסתכם ב-233 מיליארד דולר בלבד.



עם זאת, בהתחשב בחוסן הפיננסי שלהן, החברות יכולות לשלם 50% מהרווחים שלהן בדיווידנדים. שיעור תשלום דיווידנדים מעין זה יגדיל את התשואה על ה-500 S&P ל-3%, ויהפוך את המניות לחלופת תשואה מוצלחת לאג"ח.