דוד ליבאי: "שופט לא יכול להיות מושפע מהתנהלות המשפט בתקשורת; הוא מושפע ואנחנו משלימים עם שיבוש משפט"

מאת ענת רואה ונורית רוט



"שופט לא יכול להיות מושפע מהתנהלות המשפט בתקשורת, ודאי שהוא מושפע ואנחנו משלימים עם שיבוש משפט" - כך אמר אתמול פרופסור דוד ליבאי במהלך מושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין באילת, בפאנל נושא "תקשורת שופטת".



ליבאי, שנשא דברים בפאנל, העלה את שאלת התמודדותם של סנגורים המייצגים חשודים ונאשמים עם הדלפות מצד המשטרה, "מצד אחד יש כאן עניין וצריך לדווח עליו. אבל מצד שני אם המשטרה מדווחת, מה יעשה הצד השני? הנאשם שלא רוצה את שמו בעיתון?".



לדברי ליבאי, השאלה שיש לבחון היא מהו תפקידם של עורכי הדין. "מה התפקיד שלנו? האם אנחנו אמונים על יחסי הציבור של הנאשם או שתפקידנו ללכת בדרך הקלאסית ולהגן עליו בבית המשפט או בפרקליטות ושייקח לו איש יחסי ציבור?".



בעיה נוספת של עורכי הדין בהקשר זה, לדברי ליבאי, הינה החשש לשיבוש הליכי משפט. "האם אנו יכולים לדבר באופן חופשי? הרי מיד יגידו לנו שאנחנו משבשים הליכי משפט. יש לנו גם בעיה של סוביודיצה" (האיסור לפרסם דברים מתוך הליך פלילי תלוי ועומד במטרה להשפיע על המשפט).



ליבאי הוסיף כי "יש גם בעיית הפרסומת, יש מי שיבוא ויגיד שאנו עושים לעצמנו יותר פרסומת מאשר לנאשם".



"אנחנו או משלימים עם זה שהשופט מושפע ואומרים 'אין מה לעשות' או חושבים שיש הידרדרות מסוימת שצריך לעצור אותה. מי שחושב שצריך לעצור אותה, מבין שצריך לשים מחסום לחופש הביטוי ולחופש המידע", אמר ליבאי.



"לי נראה שבעניין הזה אנו רחוקים מאיזונים שיתבקשו על ידי הנוגעים בדבר. אבל זה מה שהייתי מצפה, שינסו לשים קווים אדומים מסוימים. למשל, אי אפשר להעלים מידע לגבי אדם שנעצר או את מה שנטען לגביו בבקשת המעצר. זה דיון פתוח. אז אם הסנגור רוצה להגיב במישור הכללי - ניחא, אבל לא לחשוף עדויות", ציין ליבאי.



השאלה, לדבריו, היא איך ליצור את האיזון שצריך להיות בין השניים. "לא לתת לפרסם עדויות בטרם משפט, זה באמת פוגע. ובמידה מסוימת צריך גם להפעיל את חוק הסוביודיצה. חופש מידע, חופש משפט - כן, אבל הכל בגבולות הסבירות".



אחרי ליבאי נשא דברים עו"ד דן שינמן, שאמר כי הוא נזכר בתקופה שייצג את פרופסור יעקב נאמן במשפט הפלילי שנערך לו - וממנו זוכה. "יכולתי אז לחיות בשקט עם התפישה שאת המשפט אפשר לנהל בבית המשפט, ויכולתי אז להעריך עבודה של עורך דין שעושה עבודה עניינית", אמר שינמן.



לדבריו, חל תהליך במשך השנים, אשר כולם שותפים לו. "בית המשפט לא שמר מספיק על העיקרון. אנחנו עורכי הדין התפתינו לפרסומים, לראיון, לתמונה בעיתון. כלל הסוביודיצה לא קיים היום, המשפט מתנהל בתקשורת ובעצם בכיכר העיר", אמר שיינמן.



שינמן הוסיף כי הצעתו לפתרון המצב הינו ניסוח אמנה מוסכמת, "מרצון טוב, בין התקשורת לבין מדינת ישראל לבין עורכי הדין ובית המשפט; אמנה שתחזיר אותנו לעקרונות הסוביודיצה. זה הרי חוק קיים, זה לא חוק מת".



"אני לא בא להקים סיירת סוביודיצה, אני מציע שנקים אמנה כזו וולונטרית, ונגיד שכדי לשפר את המצב אנחנו חוזרים שוב לעיקרון הסוביודיצה. אולי אפילו להקים ועדה משותפת שתפעל ליישם את העיקרון הזה, לא ברדיפה, לא בענישה אלא בחינוך. לא אגיד שזה פיתרון קסם, אבל לפחות נעשה ניסיון".



במושב השתתפה גם ענת פלג, כתבת משפט של קול ישראל, שערכה עבודה מחקר על יחסי השופטים והתקשורת. פלג אמרה כי ישנה בתקשורת התמקצעות ספציפית וחיפוש הדמות שמאחורי הפסיקה. לדבריה, למרות זאת, מחקרים שנערכו בעולם מצאו כי בסופו של דבר הסיקור שמרני, וכך גם בישראל. "לסנגוריה אין הרבה סיכוי", אמרה פלג.



עוד הוסיפה פלג, כי מחקר שנערך בקרב השופטים בישראל לפני כשנה העלה כעס של השופטים כלפי נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרן ברק, וכלפי מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס בעז אוקון. השופטים טענו כי דוברות בתי המשפט משרתת את האינטרסים שלהם, ולא את כלל השופטים.



פרופסור רון שפירא, שנשא דברים בפאנל, אמר כי לדעתו התקשורת מאוד מפנקת את בתי המשפט בעניינים שנויים במחלוקת ונעמדת משמאל לביהמ"ש.