דוברי הרשויות המקומיות דורשים לבטל את המגבלות על הגשת תביעות לשון הרע על ידי הרשויות

קשה להיות ראש עיר. ראשי הרשויות המקומיות ודוברי הרשויות מתקשים, כך נראה, עם היות הרשויות במרכזן של מחלוקות ציבוריות, נתונות לסערות ציבוריות ותקשורתיות ולביקורת נוקבת ולעתים קשה. ארגון דוברי הרשויות המקומיות פנה אתמול, באמצעות בא כוחו עו"ד דן חי, לשר הפנים רוני בראון, בבקשה שיבטל את הפיקוח שהטיל משרד הפנים על האפשרות של רשויות מקומיות להגיש תביעות לשון הרע נגד מבקריהן.

על פי הנחיית משרד הפנים, כדי שרשות מקומית תוכל להגיש תביעת לשון הרע נגד גורם כלשהו שפירסם לגביה דבר מה שלדעתה פגע בה, עליה להצטייד לשם כך מראש באישור מאת מועצת העיר ובאישור נוסף של ועדה מיוחדת שקיימת למטרה זו במשרד הפנים.



לטענת עו"ד חי, "ההנחיה תמוהה ומקוממת, נטולת הגיון וחוטאת לצדק הבסיסי. זו הנחיה שהציבור הרלוונטי אינו יכול לעמוד בה". לטענתו, דוברי הרשויות נאלצים להזים, כמעט מדי יום, טענות דמיוניות ושקריות, שנאמרו בכוונה תחילה מתוך אינטרסים צרים ומשיקולים זרים. דוברי הרשויות נתקלים בעיוות תגובותיהם, בהוצאת הדברים מהקשרם, בפרסום דברים שלא נאמרו, ובהוצאת דיבתם של עובדי הציבור וראשי הרשויות.



לטענת עו"ד חי, הנחיית משרד הפנים כובלת את ידי הרשויות המקומיות והיא אנטי-דמוקרטית. מהמכתב עולה כי בהגשת תביעה נשקלים שיקולים טקטיים כגון הפתעת הנתבע או "הרדמתו", כדי שיסתבך עוד יותר בדברי לשון הרע שלו, שיוכחו לאחר מכן בבית המשפט. חשיפת כל אלה במועצת העיר פוגעת באפשרויות ניהול המאבק על ידי הרשויות וראשיהן.

"ברור כי כאשר מובא הנושא גם לאישור מועצת העיר, כפי שמחייב הנוהל, הרי שמאותו רגע הכל פתוח לידיעת הציבור, ונובע מכך מצב אבסורדי, בו הגורם שמגיש את תביעת לשון הרע, מבקש אישור להגשתה, בין השאר, מאלו אשר הזינו את העיתונאי במידע הדיבתי נשוא התביעה", כותב חי ומוסיף, "המסר המועבר לאמצעי תקשורת כתוצאה מהנחיות משרד הפנים הוא שהכל מותר, והנייר סופג הכל. שהרי מי יעז לתבוע ולעבור את אותם "מדורי גיהינום" בלתי נגמרים, ממושכים, משפילים ומיותרים, שנקבעו על ידי משרד הפנים".



ארגון הדוברים מבקש לבטל את הנחיית משרד הפנים בעניין, להסיר את המגבלות שמציב משרד הפנים בפני הרשויות המקומיות, ולהסתפק בהחלטת הנהלת הרשות המקומית על הגשת תביעה בגין פרסום לשון הרע, בהסתמך על יעוץ משפטי של הרשות.