מהי קרייזלר לעומת בנק לאומי

בארה"ב השכילו להכניס את הקרן אל תעשיית הרכב, אך המשק הישראלי לא הצליח למשוך אליו שחקני ענק לתחום הבנקאות

גיא רולניק

לי איאקוקה, המנהיג האגדי של קרייזלר, אמר שהרקורד העסקי של הקרן מצוין. רון גטלפינגר, נשיא האיגוד המקצועי של עובדי הרכב, תמך בעסקה שהעבירה לידי הקרן את השליטה בקרייזלר.

השבועון "ביזנסוויק" האמריקאי לא הסתפק בקומפלימנטים אלה ונתן גם תחזית: כניסתה של הקרן עשויה לאפשר שינוי מבני בתעשייה שיציל את דטרויט, בירת הרכב האמריקאית.

אם מישהו היה מפרסם לפני כמה שנים תחזית שלפיה קרן השקעות פרטית, חשאית באופיה, תרכוש את השליטה באחת משלוש חברות הרכב הגדולות ביותר בארה"ב - תוך גיבוי מלא של כל הגורמים בחברה ומחוצה לה - הוא היה נתפש כתמהוני.

הסיפור הוא כמובן סרברוס - קרן ההשקעות האמריקאית שהיכתה החודש בתדהמה את כל תעשיית הרכב כשסגרה במהירות עסקת ענק שבה רכשה את יצרנית הרכב קרייזלר מידי הקונצרן הגרמני דיימלר, היצרן של המותג מרצדס.

שני שוברי קופות הוליוודיים ורב מכר אמריקאי אחד קיבעו בתודעה הציבורית את קרנות הרכישה הפרטיות על סוגיהן - הקרנות הממונפות, קרנות הגידור וקרנות הפרייווט אקוויטי - ככרישים תאבי דם שבולעים חברות לארוחת בוקר, גורסים את עובדיהן לארוחת צהריים ומפרקים אותן לעת ערב.

ב-87' הסביר בנקאי ההשקעות גורדון גקו בסרט "וול סטריט" מדוע תאוות הבצע היא הדבר שיציל את אמריקה ואיך יוצרים ערך מפיטורים המוניים. שלוש שנים לאחר מכן, ב"אשה יפה", למדו הצופים כיצד מפרקים חברות, ובאותה שנה תיעד הספר "ברברים בשער" את ההשתלטות של קרן KKR על RJR Nabisco, וחשף בפני הקוראים את מאבקי הכוחות האדירים בין המשתלטים הממונפים המזהים מטרה חלשה.

אלא שבחמש השנים האחרונות השתנתה לחלוטין תדמיתן של הקרנות: הן נהפכו לכלי מימון מרכזי בשוק ההון, ליעד השקעה לגיטימי של רוב קרנות הפנסיה הגדולות בעולם ולשחקניות מרכזיות בבעלות, בשליטה ובניהול של מאות חברות, חלקן מהגדולות ביותר בעולם.

הזדמנות שנייה לסרברוס

העסקה שבה רכשה קרן סרברוס את ענקית הרכב קרייזלר היא מהלך אדיר של לגיטימציה לקרנות השקעה, מכיוון שלראשונה בתולדות תעשיית הרכב עוברת אחת הענקיות שבה לשליטה ולניהול של שחקן פיננסי ולא של גורם שבא מענף הרכב.

לא פחות מעניין הוא גודל הייאוש של המוכרת - דיימלר הגרמנית. ב-98' היא שילמה בעבור קרייזלר 38 מיליארד דולר. סרברוס אמנם הודיעה שתשקיע 17 מיליארד דולר בקרייזלר, אבל דיימלר לא תראה סנט אחד מהכסף הזה - כי כולו יוזרם לחברה במטרה לחזק את מבנה ההון שלה, ולסייע לה לעמוד בתשלומי הפנסיה האדירים לעובדים.

החלק המפתיע ביותר בכל הסיפור הוא כמובן התגובה של האיגודים המקצועיים. אלה אמורים להיות המתנגדים העיקריים להעברת בעלות של חברה על 83 אלף עובדיה לידיה של קרן השקעות שמנהליה נמדדים מדי שנה אך ורק על פי היכולת לייצר תשואה גבוהה לשותפים שלהם.

אבל נראה שהאיגודים המקצועיים האמריקאיים יותר מתוחכמים מכפי שהם נתפשים: גם הם הבינו שבעלים הממוקדים רק בתשואה גבוהה הם לא בהכרח גרועים לעובדים - ולפעמים הם אלה שיכולים להציל את מקום העבודה.

העסקה לרכישת השליטה בקרייזלר האמריקאית היא כנראה מסובכת פי שבעה מהרכישה של בנק לאומי. אבל הקרן האמריקאית שהצליחה לרכוש בשנים האחרונות עשרות חברות ענק ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם - נכשלה בניסיונה לרכוש את גרעין השליטה בבנק.

במשרד האוצר ובבנק ישראל מאשימים את מנהלי הקרן בכישלון; טוענים שהיא נהגה ביהירות ולא נענתה לדרישות המכרז. הטענה לא מתיישבת עם הרקורד של סרברוס בשנים האחרונות.

הפספוס הוא גדול: עד היום לא הצליח המשק הישראלי למשוך לישראל שחקני ענק לתחום הבנקאות; בעוד שבשאר חלקי המשק יש שחקנים זרים גדולים שמביאים תרומה אדירה - בתחום הבנקאות השליטה והניהול נותרו בידי האוליגרכיה המקומית או יהודים עשירים מחו"ל.

עם פתיחתו מחדש של המכרז על בנק לאומי חוזרת הרשימה הישנה והמוכרת של מועמדים - נוחי, תשובה, אליהו ועופר: כל אחד מהם סוחב מאחוריו מטען עצום של אינטרסים מנוגדים, צולבים ושונים במשק הישראלי.

במשרד האוצר נימקו את דחיית ההארכה לסרברוס בצורך לשמור על כללי משחק הוגנים ושווים במכרזים. זו אכן מטרה ראויה וחשובה במדינה שבה נוטה השלטון לכופף את התנאים לטובת שחקנים ראויים.

אבל עכשיו, כאשר נפתח מכרז חדש, צריכים משרד האוצר ובנק ישראל לעשות מאמץ כדי שסרברוס או גורמים דומים לה - הם שייכנסו לשוק הבנקאות המקומי.

לאוליגרכים שלנו יש מספיק כוח והשפעה, ומוטב שיפנו את מרצם להשקעות בחו"ל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully