ניסיון אינו הכרחי

מאת אורי אילון

מבין עשרות המועמדים לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, ששמם הוזכר מאז התפטרותו של אורי פורת מהתפקיד, תת אלוף (במיל') רן גלינקא הוא אחד היחידים שהציע את מועמדותו באופן עצמאי ולא חיכה שיפנו אליו. אפשר לייחס זאת לכך שבניגוד למועמדים האחרים, הוא אינו מקושר לגורמים פוליטיים, ואולי גם להיותו אלמוני כמעט בעולם התקשורת.

רן גלינקא, בן 49, הוא בעל ותואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני בשיווק ומימון. בשירותו הצבאי שימש, בין השאר, כמפקד שייטת 13, כמפקד הנח"ל וכקצין חינוך ראשי. כשהשר הממונה על רשות השידור, רענן כהן, הציג את מועמדותו של גלינקא, טענו ברשות שאין לו כל ניסיון בתקשורת. כהן השיב כי כשכיהן כקצין חינוך ראשי, גלינקא היה ממונה על שני כלי תקשורת חשובים: גלי צה"ל ו"במחנה".

בכיר בגל"צ מספר שגלינקא מיעט להתערב בעבודה העיתונאית בתחנה. הוא מתאר אותו כ"ביצועיסט ישר וענייני, שהיה קשוב לצורכי המערכת". בגל"צ מספרים כי כשגלינקא היה חבר בוועדה האחראית למינוי מפקד לתחנה, הוא התנגד למינויו של תת אלוף שלום בן משה לתפקיד. שר הביטחון אז, יצחק מרדכי, תמך במינוי, ונוצר סכסוך בינו ובין גלינקא. בתחנה הצבאית אף הגדירו את גלינקא "נטול אינטרסים". כלומר, הוא היה מועמד חריג על רקע ניסיונות לשכת ראש הממשלה למנות לרשות מנכ"ל המקורב לליכוד.

"הבנה מינמלית בתקשורת"

רוני גילה, שהיה מפקד "במחנה" כשגלינקא כיהן כקצין חינוך ראשי, מסתייג מהמינוי: "גלינקא הגון ואמין, אבל ההבנה שלו בתקשורת היא מינימלית", אומר גילה. "אם רוצים לקדם את רשות השידור, הוא לא האיש. אבל אם רוצים לקבור אותה, הוא עשוי להתאים". גילה עזב את "במחנה" בכעס בשל חילוקי דעות עם גלינקא.

בדצמבר 1999 מונה גלינקא למנכ"ל משרד מבקר המדינה. בזמן כהונתו ניהל מאבק בהסתדרות, שייצגה את עובדי המשרד. העובדים דרשו העלאת שכר והתנגדו למעבר לבניין חדש באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים. לדברי העובדים, גלינקא סירב להתפשר והתייחס למקרה כאל מאבק אישי. ראובן גולדברג, יו"ר הסתדרות האקדמאים, שייצג את העובדים, אומר כי "סכסוך העבודה התמשך בשל הנוקשות שהפגין גלינקא ביחס לזכויות העובדים".

באפריל הגיש ועד העובדים לבית הדין האזורי לעבודה קובלנה נגד גלינקא בהקשר אחר - מינוי בכירים במשרד. השופט מאיר נחתומי מתח ביקורת על גלינקא, וציין כי הוא לא קיים קשר עם נציגות העובדים לפני שמינה את הבכירים, והמשיך בתהליך המינוי אף שהוועד התלונן על אי תקינות המכרזים. השופט נחתומי הוציא צו זמני שהקפיא את המינויים.

בסוף אפריל התפטר גלינקא מתפקידו, בלי לפרט בפומבי את הסיבה. מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, הפציר בו להישאר בתפקיד, אך הוא סירב. נרמז כי הסיבה להתפטרות היתה חילוקי דעות עם גולדברג.

שורה של מינויים זמניים ברשות השידור

מינויו של גלינקא למנכ"ל זמני מצטרף למינויים זמניים רבים ברשות: סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים ברשות, יאיר אלוני, משמש כממלא מקום זמני של מנהל ערוץ 1 מאז התפטרותו של יאיר שטרן לפני כשנה; מנהל הטלוויזיה בערבית, יוסף ביניה, נמצא בתפקידו שמונה שנים, אף שכהונתו הסתיימה רשמית לפני כשנתיים. מנהל קול ישראל בערבית, אדמונד סחייק, ממלא את התפקיד 18 שנים, וכהונתו הסתיימה באופן רשמי ביוני; מנהל קול ישראל, יוסף בראל, מוגדר "ראש צוות ההקמה של ערוץ 33", ומינויו למנהל הערוץ טרם אושר.

מינוי מנהלים קבועים יהיה אחת המשימות הראשונות שגלינקא יצטרך להתמודד אתן, לצד יישום הרפורמה ברשות. גלינקא אמור, בין היתר, לבצע פיטורים רבים ברשות, המעסיקה כ-5,000 עובדים. עדיין לא ברור איך יתייחסו אליו ראשי ועדי העובדים, בהיותו מנכ"ל זמני בלבד. הוא גם יצטרך להתמודד עם התקציב השנתי של הרשות. הדו"ח החיצוני על הרשות, שהוכן על ידי רואה החשבון יעקב גינצבורג ואמור להתפרסם בשבועות הקרובים, חושף אי סדרים חמורים בתקציב.

גלינקא מסרב בינתיים להגיב על מינויו, בטענה שעדיין לא קיבל מהשר כהן הודעה רשמית עליו. לדברי דני בירן מלשכתו של כהן, השר מחכה לתמיכתו של ראש הממשלה אריאל שרון במינוי, אף שההליך הרשמי אינו מחייב זאת.