תעשיות מלח זקוקה ל-80 מ' ש' בשנה כדיווידנד

מאת יורם גביזון

ההחלטה המתגבשת בבנק ישראל לחייב את הבנקים לבצע הפרשה מיוחדת של 0.3% מנכסי הסיכון בשל ההרעה במצב הכלכלי במשק, עוררה דיון נוקב בוועדה המייעצת לבנק ישראל ובוועדת הכספים. אחד מחבריה, ויצמן שירי, תקף בחריפות את ההחלטה. הוא טען כי "מדובר בקנוניה בין נגיד בנק ישראל למפקח על הבנקים", ואמר כי "אם לא תקום זעקה אמיתית נגד הגדלת ההפרשה לחובות מסופקים - תהיה פה טרגדיה אמיתית".

שירי אינו בעל עניין, אבל לחברת תעשיות מלח יש עניין רב בדיון. גם אם השימוש במונח טרגדיה אינו במקומו, הרי שתוצאותיו עלולות להקשות על תעשיות מלח מהותית. תעשיות מלח רכשה יחד עם טד אריסון ומשקיעים נוספים את השליטה (43%) בבנק הפועלים בספטמבר 97' תמורת 358 מיליון דולר. יתרת ההלוואה מסתכמת ב-1.4 מיליארד שקל. הלוואה זו מממנת את אחזקתה של החברה בבנק הפועלים (11.5%), ששווי השוק שלה נכון למועד חתימת הדו"חות היה גבוה ב-38 מיליון שקל מיתרת ההלוואה.

מרבית הרכישה (1.1 מיליארד שקל) מומנה בהלוואה צמודת מדד שנושאת ריבית של 5.3%, והיתרה בסכום של 270 מיליון שקל באשראי שקלי לא צמוד נושא ריבית של פריים 0.95%+. תנאי ההלוואה כללו התחייבות של תעשיות מלח לפרוע את הריבית הריאלית בגין ההלוואות הצמודות שקיבלה, ואת הריבית השקלית בגין ההלוואות השקליות, כשמקור הפירעון שלהן הוא הדיווידנד שיתקבל מבנק הפועלים. עוד קבע ההסכם, שתעשיות מלח תקבל הלוואת גישור לתשלום הריבית עד לקבלת הדיווידנד מבנק הפועלים, כשהלוואת הגישור תינתן לתקופה של עד 15 חודשים מיום קבלת הדיווידנד האחרון.

בנק הפועלים חילק דיווידנדים נדיבים

תעשיות מלח חייבת אם כן לשלם מדי שנה 60 מיליון שקל בגין הריבית הריאלית על ההלוואה הצמודה, וסכום נוסף של 23 מיליון שקל בגין הריבית המשתנה, שגובהה כיום %.75. סכום זה גוזר את היקף הדיווידנד שתעשיות מלח צריכה לקבל מבנק הפועלים מדי שנה בממוצע - כדי לעמוד בתשלומי הריבית בלבד.

עד כה עמדה תעשיות מלח בנקל בתנאי ההלוואה, משום שבנק הפועלים חילק דיווידנדים נדיבים. הבנק הגדול במדינה חילק דיווידנד בסכום מצטבר של 2.1 מיליארד שקל מ-99', וחלקה של תעשיות מלח בו ב-2000 הגיע ל-129 מיליון שקל.

הפרשה נוספת של 0.3% מנכסי הסיכון של הבנק תקטין את רווחי בנק הפועלים ב-210 מיליון שקל, ובסכום דומה ברבעון הרביעי של 2001. ההשפעה על תעשיות מלח תהיה הקטנת הרווח הנקי בסכום של 24 מיליון שקל בכל אחד משני הרבעונים הקרובים. בנק הפועלים הרוויח 600 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2001, לעומת 800 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2000. הקטנת הרווח הנקי בסכום של 420 מיליון שקל במחצית השנייה של 2001 תגדע חלק משמעותי מרווחי הבנק ב-2001. המכה הנוספת לרווח, שצפויה מההפרשה לירידת שווי הערך של אי.סי.איי ורווחיותה השוטפת, תמנע חלוקה משמעותית של דיווידנדים, בנוסף לזה שהוכרז בסוף יוני 2001 בסכום של 650 מיליון שקל.

יצומצם היקף האשראי שהבנק רשאי לתת

טיוטת החוזר שהועברה לבנקים על ידי המפקח על הבנקים בסוף אוגוסט, שקובעת כי החל בינואר 2002 יידרשו הבנקים לקיים הפרשה מיוחדת לחובות מסופקים שלא תפחת מ-0.3% מיתרת נכסי הסיכון, עלולה להגביל את יכולתו של בנק הפועלים לחלק דיווידנדים גם ב-2002. ההחלטה גם תצמצם את היקף האשראי שבנק הפועלים יהיה רשאי לתת, ובכך יקטנו רווחיו ופוטנציאל חלוקת הדיווידנדים שלו.

תעשיות מלח אינה מחזיקה בפעילות אחרת שמסוגלת להפיק דיווידנדים בהיקף הנדרש לשרת את החוב שלקחה לצורך מימון רכישת חלקה בגרעין השליטה של בנק הפועלים. זאת, שכן פעילותה בתחום הייצור, האריזה והשיווק של מלח, הניבה רווח גולמי של 22 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2001.

בעיית אשראי בדנקנר השקעות

חברת דנקנר השקעות מייצגת בעיה שונה של אשראי. דנקנר השקעות נשלטת על ידי משפחת דנקנר. על רקע המחלוקת בין בעלי מניותיה של החברה על דרכה העתידית והיחסים האישיים המתוחים ביניהם, רכש שמואל דנקנר 27% ממניותיה של חברת דנקנר השקעות מידי נוחי דנקנר ומשפחת גילינסקי תמורת 95 מיליון דולר, כלומר לפי שווי של 69 שקל למניה. דנקנר השקעות חילקה ב-2000 דיווידנד של 10 שקלים למניה, שהפחית את עלות חבילת המניות שנרכשה ל-59 שקל. דנקנר השקעות נסחרת כיום בשווי של 21 שקל למניה.

האחזקה החשובה ביותר של דנקנר השקעות היא במניות חברת מתב (50%) ששוויין בבורסה הוא 225 מיליון שקל. הן אינן צפויות להניב בטווח הקרוב דיווידנדים בשל הפסדיה הכבדים של החברה, כתוצאה מגידול בעלות התוכן והתחרות המחריפה בחברת יס. סביבתה העסקית של מתב שופרה משמעותית בעקבות האישור שנתנה הכנסת בתחילת אוגוסט לתיקון לחוק הבזק, אבל ההשקעות בתחומי האינטרנט המהיר והטלפוניה יקטינו את יכולתה של חברה ממוזגת להצמיח רווחים משמעותיים בטווח הנראה לעין.

דנקנר השקעות הפסידה 31 מיליון שקל ברבעון השני של 2001, בהשוואה לרווח של 142 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2000. דנקנר, שמאחדת את תוצאותיה הכספיות של חברת מתב, סיימה את הרבעון השני של 2001 בהפסד תפעולי של 25 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2000. החברה ספגה הוצאות מימון של 14 מיליון שקל ברבעון השני של 2001 והוצאות מימון של 45 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2001.

ההפסדים המתמשכים של דנקנר השקעות הקטינו את הונה העצמי ל-132 מיליון שקל שמממן 5.8% מהונה. המאזן המאוחד של החברה מצביע על חוב לבנקים בסכום של 1.6 מיליארד שקל לזמן קצר וארוך לבנקים. חובותיה של דנקנר השקעות לבעלי איגרות החוב מסתכמים ב-210 מיליון שקל. מאזן ממונף זה מממן את אחזקותיה של דנקנר השקעות במתב, ובאמצעותה גם בפרטנר (15.5%) ובברק (10%) ואת מלאי הקרקע, הנדל"ן המניב של החברה והבנייה למגורים שהחברה מעורבת בה. פעילות זו היא גם יצרן המזומנים היחידי של דנקנר השקעות. נכון לסוף 2000 היה לדנקנר השקעות אשראי לזמן קצר של 700 מיליון שקל והלוואות לזמן ארוך של 150 מיליון שקל, שגרמו להוצאות מימון