האוצר חיסל את הפנסיה ההונית

"משרד האוצר מחסל את הפנסיה הניתנת למשיכה חד-פעמית" - זה היה המסר שעלה ממרבית הידיעות שהתפרסמו בימים הראשונים לאחר שהמפקח על הביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, הודיע כי בכוונתו להטיל על חובה של חיסכון לפנסיה שתשולם באמצעות קצבה חודשית בסכום מינימלי. כלומר, על פי השינוי המוצע, את הפנסיה שלנו נהיה חייבים לקבל כקצבה חודשית מובטחת לכל החיים, ולא כמשיכה הונית חד-פעמית. אם לא נפעל כך - הטבות המס לפנסיה יאבדו לנו.



לאחר ששקע מעט האבק על הודעתו הדרמטית של המפקח על הביטוח, התברר כי אלה שבעבורם חוסלה הפנסיה ההונית הם בעיקר עשירי ישראל. מי שצברו סכומי פנסיה גבוהים מאוד, איבדו באחת שליש מתקרת הפנסיה הפטורה ממס שלהם. במקום תקרת חיסכון פנסיוני פטורה ממס של כ-1.8 מיליון שקל כיום, העשירים ייאלצו להסתפק בתקרת פנסיה פטורה ממס של 1.1-1.2 מיליון שקל בלבד. ההפרש - בסכום של 600 אלף שקל - הוא חיסכון פנסיוני שעד היום העשירים התרגלו למשוך כמשיכה הונית חד-פעמית. הזכות הזו אבדה להם.



עם זאת, עבור מרבית עם ישראל, שמלכתחילה החיסכון לפנסיה שהוא צובר לא צפוי לעבור את התקרה של 1.2 מיליון שקל, השינוי בזכות למשוך פנסיה הונית הוא בעל משמעות מינימלית. עמך ישראל יוכל להמשיך ולמשוך את הפנסיה שלו כסכום חד-פעמי, אם יחפוץ בכך, אבל מעתה יוכל גם למשוך רק חלק מהפנסיה שלו כך, ולא את כולה.



מדובר בשירות של המפקח על הביטוח, המציל את החוסך מעצות אחיתופל של סוכני ביטוח. מלכתחילה, למי שיקבל פנסיה בסכומים נמוכים לא כדאי למשוך אותה כסכום חד-פעמי. רק עצות רעות של סוכני ביטוח - שנהגו לקבל עמלות גבוהות יותר על מכירת פנסיה הונית מאשר מכירת פנסיה לקצבה - גרמה לכך שהדבר נעשה. ההתערבות של הפיקוח על הביטוח סתמה מעתה את הגולל על האפשרות הלא רצויה הזו, ומכוונת את החוסכים לסוג הפנסיה העדיפה להם - פנסיית קצבה.



אז כיצד תיראה קצבת הפנסיה שלנו בעוד 30-40 שנה בעקבות השינויים שמנהיג משרד האוצר? הנה ניתוח שלהם, וגם הצגה של ארבעה תרחישים הממחישים זאת. התרחישים הם של ארבעה חוסכים שונים לפנסיה, מרמות השכר הנמוכות עד לרמות השכר הגבוהות, שנבנו עבור TheMarker על ידי גורם רשמי מוסמך.



א.תקרת הפנסיה הפטורה לעשירונים העליונים קטנה בשליש. עד היום העניקה המדינה לחוסכים לפנסיה את הזכות ליהנות מקצבת פנסיה פטורה ממס בסכום חיסכון של 1.2 מיליון שקל, או קצבה חודשית של 5,475 שקל. משמע, כל מי שקצבת הפנסיה שלו הגיעה עד לסכום זה, קיבל אותה פטורה מכל מס. הקצבה הזו נחשבה לרובד הראשון של הפנסיה.



בנוסף, המדינה איפשרה לחוסכים לקבל גם רובד שני פטור ממס - סכום פנסיה חד-פעמי שנחסך במסגרת קופות גמל או ביטוחי חיים במסלול הוני, בסכום של כ-600 אלף שקל. כל חיסכון פנסיוני בסכום גבוה יותר כבר חויב בתשלום מס.



לא עוד. במסגרת השינויים עומד האוצר לבטל את החיסכון ההוני, ובכך לבטל את הרובד השני הפטור ממס. מעתה, תקרת החיסכון הפנסיוני הפטורה ממס תהיה 1.1-1.2 מיליון שקל בלבד. הנפגעים מכך יהיו העשירונים העליונים, שהתרגלו לקבל פנסיה פטורה ממס בסכומים גבוהים יותר. למרבית החוסכים, שבקושי מצליחים לצבור חיסכון פנסיוני של יותר ממיליון שקל - זה לא משנה דבר.



ב.ניתן למשוך פנסיה הונית בתוך התקרה הפטורה. מאחר שההנחיות החדשות מבטלות למעשה את הרובד ההוני בפנסיה, ומאחר שחוסכים לפנסיה רוצים בכל זאת להשאיר לעצמם את האפשרות לקבל לפחות חלק מהחיסכון שלהם כמשיכה חד-פעמית, האוצר עורך שינוי שיאפשר להמיר חלק מהקצבה הפטורה למשיכה חד-פעמית.



תקרת הפנסיה הפטורה ממס היא חיסכון של 1.1-1.2 מיליון שקל, שממנו ניתן להפיק קצבה פטורה חודשית בסכום של 5,475 שקל. עם זאת, אין חובה למשוך את כל הסכום כקצבה חודשית. האוצר עומד לחוקק חוק שיקבע מה תהיה הקצבה החודשית המינימלית שיהיה צורך לקבל, כתנאי לקבלת הפטור ממס. ההנחה המקובלת היא שהקצבה המינימלית שתיקבע תהיה 3,500 שקל, המתורגמת לסכום חיסכון פנסיוני של כ-700 אלף שקל. כלומר, חיסכון פנסיוני של 700 אלף שקל יהיה חייב בכל מקרה להימשך כקצבה.



יתרת החיסכון הפנסיוני, עד תקרה של 491 אלף שקל, תוכל להימשך כקצבה או כמשיכה הונית חד-פעמית - ושתי המשיכות יהיו פטורות ממס. הבחירה בין קצבת פנסיה חודשית פטורה ממס של 5,475 שקל לקצבה פטורה של 3,500 שקל ועוד סכום חד-פעמי פטור של 491 אלף שקל תהיה נתונה לכל חוסך. את ההכרעה הוא יצטרך לקבל עם פרישתו לגמלאות, בגיל 65. בכל מקרה, סכום המשיכה ההוני לא יהיה יותר מ-35% מהיקף החיסכון הפנסיוני שנצבר.



ג.פנסיה מעל התקרה הפטורה - לא כדאי למשוך כהון. חיסכון פנסיוני, בסכום גבוה מ-1.1-1.2 מיליון שקל, יהיה חייב במס. אם החיסכון הזה יימשך כקצבה חודשית, ישולם עליו מס לפי מדרגות מס הכנסה המקובלות כיום (הקצבה נחשבת לשכר חודשי החייב במס). אם החיסכון ייפדה כמשיכה הונית חד-פעמית, הוא יחויב מיידית במס בשיעור של 35%.



המשמעות - לא כדאי למשוך פנסיה הונית בסכום העולה על התקרה הפטורה של 491 אלף שקל. משמע, גם העשירים יצטרכו להתרגל לכך שכמעט כל החיסכון הפנסיוני שלהם יהיה חייב להיות משולם כקצבה חודשית.



ארבעה תרחישי שכר



האילוץ, כזכור, הוא חובת קצבה של 3,500 שקל (חיסכון של 700 אלף שקל), כשמעל סכום זה ועד לחיסכון של 1.2 מיליון שקל ניתן למשוך קצבה או משיכה הונית חד-פעמית. האילוץ הזה עובר כחוט השני לאורך ארבעת תרחישי הפנסיה המוצגים כאן, המייצגים ארבעה טיפוסים שונים של עובדים - לפי רמת שכרם.



תרחיש ראשון: בעל שכר נמוך (שכר ממוצע). סכום החיסכון שלו, 987 אלף שקל, אינו מגיע לתקרה הפטורה. לכן הוא יכול למשוך את כל הפנסיה שלו כקצבה פטורה, בסך של 4,938 שקל בחודש, או למשוך קצבה של 3,500 שקל ואת היתרה - 287 אלף שקל - כמשיכה חד-פעמית פטורה ממס.



תרחיש שני: בעל שכר בינוני (כמעט כפול מהשכר הממוצע). סכום החיסכון שלו, 1.17 מיליון שקל, הוא מעט מעל התקרה הפטורה. לכן הוא יכול למשוך את כל הסכום כקצבה חודשית של 5,870 שקל ולשלם עליה מס מזערי של 26 שקל בחודש - קצבה נטו של 5,844 שקל בחודש. לחלופין, הוא יכול למשוך 35% מהחיסכון כמשיכה חד-פעמית פטורה (410 אלף שקל), ואת היתרה בקצבה של 3,815 שקל שעליה יש לשלם מס של 26 שקל.



תרחיש שלישי: בעל שכר גבוה של 20 אלף שקל בחודש. סכום החיסכון, 1.68 מיליון שקל, גבוה מהתקרה הפטורה ומקנה קצבה של 8,385 שקל. הקצבה חייבת במס של 382 שקל. לחלופין ניתן למשוך את תקרת המשיכה ההונית הפטורה ממס, 491 אלף שקל, בתוספת קצבה של 5,928 שקל החייבת במס של 382 שקל.



תרחיש רביעי: בעל שכר גבוה מאוד של 30 אלף שקל. סכום החיסכון הוא 2.5 מיליון שקל ומקנה קצבה של 12.5 אלף שקל, החייבת במס של כ-1,000 שקל. לחלופין, ניתן למשוך את תקרת המשיכה ההונית הפטורה, 491 אלף שקל, בתוספת קצבה של כ-10 אלף שקל החייבת במס של כ-1,000 שקל.



איך כדאי לעשירים להתגונן



כל השינויים שפורטו ייכנסו לתוקף לגבי ההפרשות לפנסיה החל ב-2010. החיסכון הפנסיוני עד אותה שנה ימשיך להתנהל לפי הכללים החלים היום. מכיוון שההרעה העיקרית בכללים החדשים היא הפגיעה ביכולת לחסוך חיסכון הוני לבעלי שכר גבוה - אובדן הרובד השני של 600 אלף שקל משיכה הונית - הרי שלבעלי השכר הגבוה כדאי להקפיד לנצל את מלוא ההפרשות לרובד ההוני עד אז.