יש תחליף למכונת המשפחתית: המיקרו וואנים הם אופציה מוצלחת למי שמאס במשפחתיות הנפוצות והבנאליות

עד סוף שנות ה-90 שמרנות היתה המאפיין הבולט של הצרכן הישראלי בבואו לרכוש רכב. עניינים כמו סוג המכונית של השכן ושמועות לא מבוססות על יכולתו של דגם מסוים לשרוד את כבישי ישראל התובעניים היו משתנים משמעותיים במשוואת הרכישה. ואולם כיום, בעולמנו האולטרה-מהיר, שמרנות עלולה להיחשב כתכונה רעה, והמשפחה הישראלית כבר דורשת הרבה יותר מהמכונית שלה - מרחב, אבזור ואפילו אופי וייחוד.



אם מנהלי ציי הרכב היו מציעים לעובדים חלופות לבחירה הבנאלית במאזדה 3, פורד פוקוס או סובארו אימפרזה, רבים מהעובדים היו מעדיפים מכונית אמיתית למשפחה, כזו שבה יהיה נעים יותר להסיע את בן הזוג והילדים לחופשה בים המלח.



נעים מאוד, אני מיוחדת



שלוש המתחרות שאתם רואים בתמונה מוגדרות כמיקרו-וואנים - וואנים קטנים מאוד, אם תרצו. הן מאופיינות במכסה מנוע קצר, תא נוסעים גבוה ודלת חמישית לתא המטען (אין בהן תא מטען נפרד). דייהטסו מאטריה וסקודה רומסטר הן עולות חדשות בישראל. הסקודה מייצגת גישה פרקטית והדייהטסו הולכת חזק על נישת הסטייל. לעומתן, ניסאן נוט כבר אינה חדשה בישראל, אך עדיין לא הפכה לחביבת הקהל.



שלוש המכוניות מתומחרות באופן דומה - 112 אלף שקל לדייהטסו מאטריה ועד 114 אלף שקל לגרסאות הבסיסיות של סקודה רומסטר וניסאן נוט. בול פגיעה במחירי מתחרות ליגת הליסינג. האם הן יהיו אלטרנטיווה טובה למשפחתיות המסורתיות?



מה, אין דלקן?



עם ספלי קפה מתחנת הדלק בידינו אנו יושבים ומביטים על שלוש המכוניות. עד שהישראלי השמרן כבר החל להתרגל לכך שסקודה חדשה כבר לא עולה כמו מכונית משומשת במצב טוב, מגיעה הרומסטר החדשה ומוסיפה עוד קיסם למדורה. מבט ראשון ברומסטר החדשה מזכיר את גרסת הוורסו של טויוטה יאריס. מבט שני גרם לחלק מהבוחנים לחשוב שמדובר במכונית שהורכבה משתי מכוניות שונות. בכל אופן, מראה הרומסטר רחוק מתדמיתה השמרנית של סקודה.



במפתיע, ניסאן נוט היא נציגתה של היצרנית היפאנית בסגמנט המשפחתיות. ישבן שמזכיר מרחוק פיאט פונטו קודמת, ואף עם שבכה קדמית שמשותפת לקו העיצובי העכשווי של ניסאן חוברים לעיצוב פשוט. המאטריה היא המיוחדת ביותר בחבורה. האף הכלבי הפחוס, חלונות הצד הנמוכים ופרופיל הקובייה הופכים אותה למושא לתשומת לב על הכביש. אם נתעלם לרגע מחישוקיה הקטנטנים, זו המכונית שמושכת הכי הרבה תשומת לב יחסית למחירה.



בדרך לים המלח



"הקיץ הקדים להגיע", אני חושב לעצמי בעודי מביט בתצוגת מד החום החיצוני של הנוט. מי נוסע לים המלח ביום כה חם? ניסאן נוט גומאת את הדרך מזרחה ביעילות ראויה עם נוחות נסיעה טובה. תא המטען קטן מדי, דבר שמהווה בעיה כשמדובר במכונית משפחתית. ניסאן נוט היא מכונית אפרורית גם מבפנים. מכונית שעושה את העבודה.



עצרנו להחליף בין המכוניות. אני נכנס לקובייה בצבע סגול. השהייה במאטריה היא חוויה ייחודית, בלשון המעטה. מדובר במכונית אפלולית מבפנים שגורמת תחושה מעט קלאוסטרופובית לנוסעיה. התפישה שמאחורי הצורה החיצונית הקופסתית ניכרת גם בתוך המכונית. הכל צבוע בשחור, חלונות הצד צרים והחלונות האחוריים כהים.







כנראה שבדייהטסו לקחו ברצינות את הטענה ששחור מרזה. חלקי הדיפונים ולוח המחוונים נוטפים תחושת זולות, אך מורכבים כראוי. תא המטען קטן ומתאים לכמה שקיות בודדות של מעצבי על. המאטריה מרגישה כמו אחותה הגדולה והרצינית של הסיריון החייכנית. על אף שהיא נוחה יותר מהסיריון בכבישים המהירים, היא קופצת על מתליה כשמופיעים שיבושים חריפים בכביש.



חצי דקה בחום של 37 מעלות ואני עובר לסקודה. צבעים בהירים וחומרים איכותיים יותר מקבלים את פני הנכנסים. אם היו מחליפים את הסמל העגול של סקודה במרכז ההגה בסמל עגול אחר המכיל את האותיות הלועזיות V ו-W רובנו לא היינו שמים לב להבדל.



על אף שתא הנוסעים בסקודה הוא המשובח מבין אלה של שלוש המכוניות, גם הוא אינו מושלם. חלקים שלא יושבים בדיוק במקומם וצקצוקים חרישיים מעיבים מעט על הפסטורליה. תא המטען הוא הגדול והשימושי מהשלושה, בהפרש גדול. נוחות הנסיעה בכבישים המהירים מצוינת, על אף שנוקשות המיתלים מורגשת. סקודה רומסטר מעניקה את התחושה המכובדת ביותר מבין השלוש, ללא שום שמץ של חיוך או קריצה.



נו, אז איך היא סוחבת?



הכביש המטפס לכיוון ארוחת הצהריים בעיירה דרומית מנומנמת דורש מכונית חזקה ומהנה לנהיגה. שלושת האלטר-וואנים לא תוכננו במטרה לענג את הנהגים בכבישים כאלה, אך הם מצליחים להביא את המשפחה ליעדה בשלום. לרומסטר מגבלות אחיזה גבוהות, והגה קליל. המנוע, שאך לפני רגע גירגר באופן סביר במהירויות שיוט, רועם באופן בלתי רגיל. השאון הזה של המנוע מעיק בכל מצב שאינו שיוט. תיבת ההילוכים, שבה שישה הילוכים, דווקא מוצלחת שילוב ההילוכים בתצורת הפעולה הידנית מהיר וחלק.



נוט צולחת את הפניות בצורה משביעת רצון וגם שקטה יותר. המנוע שלה הוא החזק מבין השלושה ותיבת ההילוכים הפשוטה המשודכת אליו עושה את העבודה כראוי. הנוט והרומסטר יקבלו ציון לשבח, אך גם ציון עובר הוא בסדר בכביש הזה. המאטריה שונה מהן.



התחושה הראשונית היא של מכונית קלילה ושובבה כמו הסיריון, אך כשרוצים לפנות בהתאם לפיתולי הכביש המאטריה מסרבת לשתף פעולה. היא אמנם פונה לבסוף, אך היא פשוט לא אוהבת לעשות זאת, בטח שלא מהר מדי. גם מיקום בורר ההילוכים נמוך מדי, כאילו תוכנן לאנשים בעלי מידות קטנות. נראה כאילו העיר היא שטח המחייה הטבעי שלה. האומנם?



לקניון נסענו



אחרי ששבענו מארוחת הצהריים במזללת מזון מהיר בקניון המקומי, הגיעה העת לבדוק האם שלושת האלטר-וואנים יככבו בנסיעה העירונית. הרומסטר, כיאה למוצאו, קשיח גם בעיר. הילדים שיישבו על המושב האחורי המתכוונן/מתקפל/נשלף/חכם (כל התשובות נכונות) לא ירגישו בנוח בכביש משובש. גם מבוגרים שאכלו יותר מארוחת ילדים יצליחו להיכנס בקלות מבעד לדלתות הצד האחוריות הגדולות.



החלונות הגדולים, חיישני החניה האופציונאליים והמראות המצוינות הופכים את הסקודה למכונית קלה לחניה. מאטריה נוחה במעט מהרומסטר כשמדובר בנהיגה בסביבה עירונית. הגישה פנימה אל החלל השחור נוחה למדי. היא היחידה שמאפשרת לשלושה מבוגרים לשבת זה לצד זה במושב האחורי. החלונות הצרים וחוסר הוודאות לגבי אורכה של המאטריה ממושב הנהג מקשים על ביצוע חניה בפעמים הראשונות.



קוטר הסיבוב שלה מצוין לתמרונים עירוניים. ניסאן נוט היא הנוחה ביותר מבין השלוש בנסיעה עירונית. היא לא מתרסקת על בורות ומציעה שיכוך טוב. מבחינת מרכב היא לא מציעה מבנה ייחודי או גישה מרווחת במיוחד פנימה, אך אין שום בעיה להיכנס למושבים האחוריים. המחושים על הפנסים הראשיים, שמתפקדים כפנסי חניה, משעשעים. ניסאן קורצת? לא ייאמן.



מאטריה מנצחת בנקודות



מאטריה היא העוף המוזר בחבורה. נראה כאילו היא כלל אינה מנסה להתחרות בנוט וברומסטר: היא מציעה אופי שונה. על הכביש היא מרגישה הרבה פחות "מכונית" אך מציעה סוג של שיק שלא קיים אצל האחרות. אפשר לאהוב אותה ואפשר לשנוא אותה. אי אפשר להישאר אדישים כלפיה.



נוט ורומסטר מתחרות ביניהן על אותה משבצת: אלטרנטיווה אמיתית למכוניות הסדאן המשפחתיות. בניגוד לסדאן הבנאליות, שתיהן מציעות אפשרות הסעה נוחה יותר למשפחה. בגרסאותיהן הבסיסיות, שתיהן נמצאות בקבוצת שווי שימוש מספר 2. לו רק מנהלי ציי הרכב היו יודעים כמה הן עדיפות על אותן משפחתיות סדאן בנאליות עבור המשפחה.



על אף ששתיהן ראויות, הרומסטר מנצחת את המבחן בנקודות. השימושיות, הנדסת האנוש, תיבת ההילוכים והיתרון בנוחות הבינעירונית גוברים על המנוע החזק יותר והנוחות העירונית הטובה יותר של הנוט. רומסטר היא מכונית מגובשת ושלמה יותר ולכן היא צריכה להיות הבחירה של המשפחה.