חלק מתפקידם של אנשי ההון סיכון הוא לשבת בדירקטוריונים של חברות סטארט אפ בהן השקיעו, ולא תמיד הם אוהבים לעשות את זה כראוי. עכשיו מנסים ליצור עבורם קוד אתי, כדי שילמדו להתנהג.
"דירקטוריון טוב יכול לגרום לחברה להצליח, דירקטוריון רע יכול להרוג חברה" - זהו המסר של אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן הון סיכון פיטנגו. מנקובסקי ואורנה ברי, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA) ושותפה עצמאית בקרן ההון סיכון ג'מיני, פותחים בהפצת קוד אתי לדירקטורים בחברות סטארט-אפ שזוכות להשקעה בקרנות הון סיכון.
השניים מעוניינים שיהיה יותר סדר בתחום שנחשב עד כה לפרוץ. בדרך כלל, היזמים מתחילים בהליך גיוס כספים מקרנות הון סיכון. לאחר חודשים ארוכים הם זוכים למימון, ועמם מתיישבים בדירקטוריון החברה גם נציגי המשקיעים.
כל המעורבים בחיי החברות היו תלויים ברצון הטוב של הדירקטורים: ירצו להגיע לישיבה - יגיעו. לא ירצו - יבטלו. מנקובסקי וברי מבקשים לשים לכך סוף. אף שאין בידם כלי אכיפה, הם מבקשים לחדור למודעות של מנהלי קרנות הון סיכון באמצעות קוד אתי שקיומו מתפרסם כאן בראשונה. היוזמה המקומית היא חלק מהתארגנות של פסקל לוינסון, מייסד קרן הון סיכון לוינסון ונצ'ר פרטנרס, שיחד עם קבוצה של מנהלים אחרים בקרנות הון סיכון (כמעט כולם מארה"ב, רק מנקובסקי הוא ישראלי) גיבשו את הקוד האתי.
מטרת הקוד היא לא לנגח את חברי דירקטוריון, אלא לדאוג שחברות הסטארט-אפ יצליחו, שכן הללו תלויות בעזרה של חברי דירקטוריון. עד כמה המצב חמור? לפי מנקובסקי וברי, רבע מהדירקטורים בישראל ובעולם אינם מגיעים כלל לישיבות. "בימים טובים, כשאתה מוכר לכל החברות הגדולות וההכנסות גדלות, אז כנראה שאתה יכול לדלג על ישיבת דירקטוריון. אבל בימים קשים כשנופלות החלטות על מיקוד, צמצומים או תחרות - הדירקטור חייב להגיע לישיבה".
הדירקטור התנער מאחריות
מהן הרעות החולות של דירקטורים בחברות טכנולוגיה? לפי מנקובסקי וברי, היעדר ניסיון מספיק היא אחת מהן.
בעיה נוספת שהשניים מציינים היא היעדר מוכנות לישיבות דירקטוריון. "החובה הבסיסית של דירקטור היא לקרוא את החומר לפני הישיבה. מסתבר שיש דירקטורים שחושבים שזה בסדר לקרוא את החומר בפעם ראשונה בישיבה. מצד שני, יש גם כאלו שכן מתכוננים", מבהיר מנקובסקי. "כשאתה מגיע לישיבה מבלי לדעת מה קרה בישיבה הקודמת ואתה שומע דברים ומופתע - מן הסתם התרומה שלך כשותף שלך היא קטנה", מבהירה ברי.
מרכיב נוסף שבו עוסק הקוד האתי הוא ניגוד אינטרסים אפשרי שקיים בקרב חברי דירקטוריון - כאלה המבקשים את טובת החברה והם גם בעלי מניות. מנקובסקי מציין כי כדי להתמודד עם העניין יש ליזום דיונים מראש ולא לתת להם להתפוצץ כשהאקזיט קורם עור וגידים.
גם שיתוף מידע הוא חשוב: ברי מספרת על חבר דירקטוריון שפשוט הפסיק לבוא לישיבות, אף שהיו לו הקשרים המתאימים והרלוונטים שיכולים לסייע לחברה. "הוא התנער מאחריות לקריסה אפשרית של החברה במקום לחלץ אותה", נזכרה ברי. "דירקטור טוב הוא כזה שמסייע ליזמים למצוא מומחים שיכולים לסייע לחברה בשוק, יוצר קשר עם קרנות הון סיכון אחרות, מסייע בגיוס כוח אדם ועוזר במשאים ומתנים".
ברי מציינת כי לו היתה צריכה לתת לעצמה ציון בכל הנוגע לתקשורת עם דירקטורים אחרים הוא היה 70 בלבד. "גם אני, דירקטורית מנוסה בחברות, שאלתי את עצמי אם אני מקיימת קשר מספק עם דירקטורים אחרים". מנקובסקי מסכים. "גם לי יש תקשורת רק עם מספר מצומצם של חברי דירקטוריון. יש כאלו שיגידו שאין דירקטורים מושלמים. וגם אני לא מושלם", אמר, "לכן המסמך לא נועד להצביע על אשמים אלא לשמש כלי. המבחן האמיתי הוא במצבים קשים. דירקטוריון נבחן במקומות קשים, לא כשהמכירות רצות למעלה. האם כשיש משבר אתה נכנס מתחת לאלונקה וסוחב".
ע', יזם בחברת סטארט-אפ שנוסדה בסוף 2004 בהשקעה בהיקף של כמה מיליוני דולר משתי קרנות הון סיכון ישראליות, סבור שהדירקטורים הטובים ביותר הם אלה שיכולים לסייע ליזם. אלה שאתה מגלה שיש לך כימיה איתם ואתה יכול ללמוד מניסיון החיים שלהם בהקמת סטארט-אפים. הוא אומר שיש עדיפות לדירקטורים שחוו פרק יזמות בעבר.
ע' אינו מופתע מכך שדירקטורים מעזים שלא להגיע לישיבות. "לדירקטור בקרן הון סיכון יש 17 חברות שבהן הוא מעורב. 17 חברות הן כמו 17 ילדים. לא כולם מועדפים עליך. יש חברות שאתה יודע שלא יצא מהן כלום - אז אתה לא מגיע לישיבה". ליזמים הוא נותן טיפ: לא לשתף דירקטורים בלבטים ובהחלטות מהותיות. "לרוב אין להם מידע מלא על המצב ונורא קל לפסול דברים. צריך לזכור שבסטארט-אפים ההחלטות מתקבלות פה אחד. ואז יכול להיות שהחלטה מהותית תיפול כי אחד הדירקטורים לא רוצה שתקרה".
אהרון מנקובסקי מפיטנגו ואורנה ברי מג'מיני מפיצים קוד אתי לדירקטורים בחברות סטארט אפ שזוכות להשקעה
גיא גרימלנד
29.5.2007 / 11:09