מחקר על ההיי-טק בארץ: המימון הממשלתי נמוך משמעותית; דרוש שינוי במסלולי מימון המו"פ; יש למשוך חברות "עוגן"

עבודת מחקר מקיפה שנעשתה על ידי חברת מודלים כלכליים, בראשותו של ד"ר יעקב שיינין ובהזמנת איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ממליצה לחזור למדיניות המחקר והפיתוח שהיתה קיימת בשנות ה-90', בה שיעור המימון הממשלתי של המו"פ עמד על כ-13% מההשקעה. כיום המימון הממשלתי למו"פ ירד ל-5% בלבד.



בכנס שנערך היום הסבירו שיינין ואלישע ינאי - יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה - כי ניתן להגיע לקצב צמיחה רב שנתי, של כ-8%, בתוצר וביצוא ענפי טכנולוגיה מתקדמת. לטענתם, אם תאמץ הממשלה את המלצות המחקר, תתאפשר הכפלת התוצר בענפי הטכנולוגיה המתקדמת בתוך כ-9 שנים.



עבודת המחקר בדקה 3,300 חברות טכנולוגיה. מניתוחן עולה כי 44% מצמיחת יצוא ענף האלקטרוניקה והתוכנה בעשור האחרון מקורו בחברות חדשות שהוקמו.



לפי המחקר, מתוך החברות שהוקמו בעשור האחרון, 44% קיבלו מימון מהמדען הראשי והיתר מקרנות הון סיכון ומגופים פרטיים. "נתונים אלה מצביעים כי המימון הממשלתי מהווה מרכיב חשוב ביותר בצמיחת חברות חדשות", מציין המחקר.



בישראל נוטים להתגאות בהשקעה הרבה במו"פ, אבל העבודה של שיינין מצביעה על כך כי למרות שישראל מדורגת במקום הראשון בעולם ביחס שבין תוצר מקומי לבין מו"פ, היא ממוקמת רק במקום החמישי בהשקעה של מו"פ לנפש.



זאת ועוד, עבודת המחקר קובעת כי היחס הגבוה של השקעה במו"פ במונחי תוצר, (כ-4.7%) המתקיים במשק הישראלי, נובע בעיקר מרמת תוצר נמוכה ופחות מרמת מו"פ גבוהה לנפש.

מבדיקתו של שיינין עולה כי התרומה השולית של השתתפות ממשלתית במו"פ לעידוד השקעות ההון בו, מגיעה למקסום בשיעור מימון של כ-12% מההשקעה, שיעור שהוא למעלה מפי 2 מהמצב כיום בישראל.



העבודה נוזפת במדיניות הנוכחית של ישראל בכל הנוגע להשקעה במו"פ ומציינת כי "עקב מגבלה תקציבית ממשלתית - אשר באה לידי ביטוי חריף בשנים האחרונות - מתבטלים ככל הנראה פרויקטים בעלי כדאיות גבוהה למשק הלאומי".



במשרד התמ"ת לא מתחמקים מהביקורת ומודים שהמצב אינו טוב. בתגובה מבהיר משרד התמ"ת: "שיעור המימון הממשלתי למו"פ עסקי על ידי הממשלה עמד על רמה של 21.9% בשנת 1994. מאז, חלה ירידה חדה בשיעור מימון המו"פ על ידי הממשלה וכיום הוא עומד על 5.9%".



"טובי הכלכלנים טוענים כי תוצאות ירידת המימון הממשלתי במו"פ עסקי - קיצוץ תקציבי המו"פ - יבואו לידי ביטוי בעוד מספר שנים". בין השורות ניתן להבין שבתמ"ת מבינים שהמצב כרגע אינו תקין.



הבעיה טמונה בהחלטת הממשלה להקצות מעט מדי כסף למו"פ. תקציב המדען הראשי הגיע ל-1.2 מיליארד שקל בשנת 2006. זאת, לעומת 1.8 מיליארד שקל ב-2001.



עוד מציינת עבודת המחקר כי ישראל הפכה למעצמה בינלאומית בתחומי האלקטרוניקה (תקשורת), התוכנה, התעשייה הביטחונית, אך ישנם תחומים שעדיין לא התפתחו בהיקף רחב וניתן להאיצם באמצעות מדיניות ממשלתית. למשל, ענפי הביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, המים והאנרגיה.



הפיתרון: למשוך חברות "עוגן", לשנות את מבנה מענקי המו"פ



עבודת המחקר מציינת כי ניסיון העבר מלמד שמעט מאוד חברות "עוגן", כאלה עם מחזור מכירות שנתי של מיליארד דולר ומעלה, הוקמו כאן. לפי שיינין, רק 9 חברות כאלו הוקמו. ו הן שתי דוגמאות לכך.



אחד הדרכים בהן מציעה עבודת המחקר להאיץ את צמיחת המו"פ היא באמצעות עידוד כניסת חברות "עוגן" עתירות מו"פ לישראל. חברות המהוות דוגמה לכך הן , , , ולאחרונה אף - שהקימה מרכזי מו"פ בחיפה ובת"א.



למרות שרוב חברות התרופות הגדולות פעילות כאן מבחינה שיווקית ובפעילות ניסויים קליניים, אין להן מרכזי מו"פ עם מעבדות. כך למשל פייזר, אבנטיס ו-GSK, שלוש חברות התרופות הגדולות בעולם.



ישנן גם חברות תרופות גדולות אחרות שכלל לא פעילות כאן מבחינה שיווקית, כמו למשל BMS, שסגרה את המרכז הישראלי, ו-Wyeth, הנחשבת לחברת התרופות העשירית בגודלה בעולם.



בכדי למשוך לכאן חברות "עוגן" נוספות, מציע המחקר של שיינין להעניק לחברות הגדולות מענקי מו"פ בגובה 20% מההשקעה שלהן במו"פ. המענק יינתן ללא כל מגבלות על תוצר המו"פ, כולל ייצור בחו"ל, וללא תשלום תמלוגים. במקביל, יותנה המענק בהקמת מערך ייצור בישראל בהיקף של פי 4 מההוצאה למו"פ.



מסלול אחר שמציעה עבודת המחקר הוא הלוואה בגובה של 50% לפחות מההוצאה למו"פ בפרויקט. "מבחינה כלכלית, הקריטריון העיקרי לתמיכת המדינה צריך להיות התרומה למשק ועוצמת ההשפעות החיצוניות ולא הסיכוי להחזר הלוואות. לפיכך, ראוי שהמדינה תישא בחלק מהסיכון במקרה של כישלון מסחרי", מציינת עבודת המחקר.



בכל הנוגע למו"פ ביטחוני, המחקר של שיינין מצביע על בעייתיות מסוימת בכך שמבחינה חשבונאית נרשם כיום המו"פ הביטחוני כהכנסה מביצוע פרויקט של התעשיות הביטחוניות, ולא כהשקעה במו"פ - ולכן אינו זכאי למענקים.



אחת ההמלצות בעניין זה היא להחיל את כל מערך התמריצים של תמיכה במו"פ אזרחי גם על השקעה במו"פ ביטחוני.